"דמדומים 4: שחר מפציע – חלק 2" – ביקורת
"דמדומים 4: שחר מפציע – חלק 2" הוא סרט מפתיע במתח והאימה שהוא מייצר, וכנראה האפקטיבי ביותר בסדרה עבור קהל יעד משני המינים. מדובר בסיום הולם בהחלט לסדרת הסרטים הרומנטית לנוער, גם אם התסריט התפזר הרבה יותר מדי.
זהו הסרט השני שביל קונדון ("נערות החלומות", "קנדימן 2") מביים בסדרת "דמדומים" המצליחה, והוא מצליח למתוח כאן את החבל כמו שאיש לא עשה בסדרת סרטי נוער מוכוונת-המין-הנשי, שאני מצליח לזכור. להבדיל מסדרת סרטי "הארי פוטר", שנפתחה ב-2001 עם שחקנים-ילדים צעירים-ביותר ונסתיימה עשר שנים מאוחר יותר כשגם הקהל וגם השחקנים התבגרו מאד; "דמדומים" אפילו לא ארכה חצי מהטווח הזה.
כך, עוצמת המתח והאימה שמשרה קונדון בסרט האחרון מצליחה להפתיע, ובהתאם, אמנע מלקלקל לצופים שעוד לא ראו בתיאור מעשי האלימות הנוראים שעולים על המסך. בואו רק נאמר שיתדות כסף שהופכים את הערפדים לאבק והיו פופולרים בעלילות ערפדים אחרות ("באפי"! "באפי"!), לא השתתפו בעלילה של "דמדומים 4.2".





לפני כשבועיים כבר 
השחקנית 