אינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל (2023) למקצוענים: איך צולם, פרסים, הצלחה, טריויה, ציטוטים, פסקול

הרגע שבו אינדי הופיע במסך לראשונה היה בסרטו האייקוני של סטיבן ספילברג 'שודדי התיבה האבודה', היה ברור לכל שיש כן תמהיל מושלם בין דמות לכוכב. עם גבריות מסוקסת, פורד היה כמובן כריזמטי אך גם מקסים בצורה שלא תאמן. הוא השתמש בחיוך ממזרי בכל הרגעים הנכונים והתחמק ממכשולים שנראים בלתי אפשריים להתגברות מבלי לקבל שריטה דרך שילוב של חדשנות, יוזמה ומזל.

מכל הדמויות הנפלאות אשר גילם פורד, הוא תמיד הרגיש קשר מיוחד לאינדיאנה ג'ונס, והוא היה שואל לעתים תכופות את המפיקים קטלין קנדי ופרנק מארשל על חידוש אחרון לסרט. "האריסון אוהב את הדמות כמו הקהל, והוא לא רצה שזה יסתיים, הוא המשיך לשאול, יש עוד סיפור אחד נוסף?"

כדי למצוא את התשובה קנדי, פורד וספילברג פנו לג'יימס מנגולד רב אומן בסיפור סיפורים העומד מאחורי סרטים מצליחים כגון: 'הולך בדרכי', 'פורד נגד פרארי' ו'לוגאן'. מנגולד היה מועמד פעמיים לפרס האוסקר בעל ניסיון ביכולת לרגש בזמן שמדובר בדמות היסטורית, מג'וני קאש דרך קרול שלבי ובאותה מידה היה מחובר לסיפורים דרמטיים על דמויות אשר חיות מחוץ למסגרת.

בזמן ששקלו איך לתת כבוד אחרון לדמות, יוצרי הסרט הרגישו שצריך לתת לקהל גם משהו חדש ומרגש. כמו כן הם רצו להתייחס לגילה של הדמות בהנתן שהאריסון פורד היה בן 79 במהלך הצילומים. אז הוחלט שהסרט יתרחש בשנות ה-60 של המאה העשרים, תקופה בה מי שמשתייך לדור הקודם מרגיש קצת פריט ארכיאולוגי בעצמו.

"האתגר הברור שניצב מולנו היה לעשות את הסרט ללא ליהוק מחודש, יש לך את אותו שחקן אשר גילם את הדמות בשנות השלושים והשבעים לחייו, אני חושב שמה שבהתחלה נתפס כחיסרון הפך ליתרון מוחץ. היינו חייבים לרוץ עם הרעיון שבוחן מה קורה לבני אדם לקראת סוף הסיפור שלהם וגילינו שזה מרתק באותה מידה כמו מה שקרה להם בתחילת הדרך. זה הרגיש אותנטי ומציאותי. אם אתה לוקח את ההזדמנות הרבה דרכים יכולות להפתח לך." מספר ג'ז באטרוורת, אחד מתסריטאי הסרט.

פורד מאוד התחבר לגישה, הוא הרגיש שזה מתיישב עם הבנתו של הדמות היטב. "לא נמנענו מהעובדה שאינדי התבגר ב-40 שנה - אימצנו את זה לחיקנו, עמדנו באתגרים בהם הוא עמד והבאנו הרבה חום ואנושיות לסיפור. זו עבודה לא פשוטה הדורשת דמיון יצירתי כדי לייצר את הקונטקסט בו מתרחש הסיפור. זה מאוד נועז, מאוד מרגש. מאוד אמיץ." אומר פורד.

בפתיחת הסרט אנו רואים שזה הסוף עבור אינדיאנה ג'ונס. בעודו מתכונן לפרוש מהוראה, הוא מבלה את לילותיו לבד בדירה צנועה בניו יורק. "האינדיאנה ג'ונס שאנו פוגשים ב-1969 הוא התוצאה של הסרטים הקודמים," מסביר פורד וממשיך: "זה מה שקורה כאשר אתה ארכיאולוג/מרצה אשר שעבר זמנו, אתה מתוסכל בחיי הקריירה שלך וזה היום האחרון בעבודה לפני הפרישה ואולי מדי פעם אתה מגניב כוסית משקה באמצע היום. הוא מיואש, ציני, פצוע אך הנסיבות שעומדות ליפול עליו מובילות אותו להרפתקה מופלאה בה יש לו סיכוי לגאולה ולהתחדשות." אומר פורד.

בעוד הסרט התקדם, במאי הסרט מנגולד התייעץ תכופות עם אחד מהמפיקים האחראים בסרט, סטיבן ספילברג. "האינסטינקטים שלו לסיפור והבימו שלו פשוט מדהימים, הדבר הכי משמעותי שהוא אמר לי ודבק בי היה לגבי קצב – יצירת סרט שכזה זה כמו ליצור טריילר באורך מלא. כמעט ואין עצירות בסרט הוא כולו אקשן אשר נפרס על גבי שעתיים, התובנה הפשוטה הזו נשארה איתי לאורך הצילומים," מספר מנגולד. (מאת יחסי ציבור)