מדהים כמה "הפרפר ופעמון הצלילה" יכול להיות פשוט וממוקד במקום אחד, ועם זאת להראות לצופה כל כך הרבה.
ג'וליאן שנאבל עיבד את האוטו-ביוגרפיה שכתב ז'אן-דומיניק באובי לסרט אותנתי ומהפנט, על סיפור מופלא מהחיים האמיתיים, של אדם הנכה כמעט בכל חלקי גופו, ומצליח לרתק את הצופה לכיסא, למרות האוירה הכבדה האופפת את העלילה.
ז'אן-דומיניק באובי (מתיו אמלריק) היה העורך רודף השמלות של מגזין "אל" הפופולרי בצרפת. הוא היה צעיר מוצלח, שכנראה היה לו הכל, אבל כל מה שהיה חשוב נדחק הצידה. היה, כי הוא עבר אירוע מוחי ששיתק אותו מכף רגל ועד ראש, למרות שעינו השמאלית המשיכה לפעול וכך גם כל איבריו הפנימיים. ז'אן-דום מוצא את עצמו בבית החולים, כשאינו מצליח להשמיע קול, ומוקף ברופאים ואחיות. הוא מוצמד לשתי קלינאיות יפיפיות, בדיוק לטעמו, שינסו לקדם אותו בחזרה להיות אדם בריא.
אחת הקלינאיות, הנרייט דוראנד (מארי ג'וזה קרוזה) היא קלינאית התקשורת שלו, והיא מוצאת שיטה לעזור לז'אן-דום לתקשר עם העולם. בן השיח השני של ז'אן-דום מקריא לו את רשימת האותיות בצרפתית, וז'אן-דום ימצמץ כדי להורות על אות שתרכיב מילה כרצונו. השיטה המפרכת הזו, הופכת להצלחה, וז'אן-דום מספר את כל קורות חייו לכתבנית (אן קונסיגני) ומפרסם את האוטו-ביוגרפיה שלו לעולם. צריך להעריץ את קרוזה, על שנאלצה להקריא פעמים רבות כל כך את אותיות האל"ף בי"ת הצרפתי בניסיון לתקשר עם ז'אן דום. היא גם החוליה הרגשנית ומעניינת ביותר שמופיעה בפני ז'אן-דום.
מסעו של ז'אן-דום בדרך לספר הוא עיקר העלילה בסרט. בין הבזקים לעבר, לפני האירוע ששיתק אותו, לבין הבזקים סוריאליסטים שמתארים את רגשותיו של ז'אן-דום ברגעי המשבר – אנו למדים להכיר את האדם מאחורי המסכה השכובה על מיטת החולי. ג'וליאן שנאבל, מוכיח שרוחו של אדם היא דבר הנפרד מגופו, והיא יכולה לשרוד גם בלי הגוף.
נפשו המיוסרת של ז'אן-דום עשויה בהחלט לשבור את ליבם של הצופים, אך במפתיע, ההרגשה הכבדה שאמורה לאפוף את הסרט לא קיימת. הסרט בהחלט מצליח להתקדם, מציג את עיקרי העניינים, ולא נופל לתהומות של יגון וצער. במקום, הצופה מקבל חוויה עצובה בחבילת שי חביבה, עם תקוה הלאה.
מירב הסרט מועבר ווקאלית באמצעות מחשבותיו של ז'אן-דום, וויזואלית באמצעות מצלמה המוצבת כאילו עינו של ז'אן דום. מחשבותיו המושמעות באוזנינו בכל רגע ורגע, מפרשות ומבארות את המאורעות והשיחה שמתנהלת על המסך. באמצעות דמיונו של ז'אן-דום, אמנם איננו מתרחקים רבות מחדר האשפוז שלו, מחשבותיו נודדות איתנו לנופים מרהיבים ובעלי חיים סמליים.
דירוג: 
הפרפר ופעמון הצלילה
צרפת, 2007
112 דקות
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, מה-07.02.2008 בקולנוע
בימוי:
ג'וליאן שנאבל
תסריט:
רונלד הארווד
ז'אן-דומיניק באובי (ספר)
שחקנים:
מתיו אמלריק
מארי ג'וזה קרוזה
אן קונסיגני