"חייו של צ'אק" – ביקורת: מתנהל בסבלנות ראויה לשבח אך ארוך מדי

"חייו של צ'אק". טום הידלסטון.

"חייו של צ'אק". טום הידלסטון.

"חייו של צ'אק" הוא סרט דרמה על פי נובלה של סטיבן קינג. קשה לדבר על הסרט מבלי לגלות מה קורה בו. הרעיון שלו יותר טוב מהביצוע והסרט ארוך מדי (בעיקר החלק הראשון; הוא מחולק לשלושה חלקים ברורים, כשבין הראשון לשני אחד המסכים השחורים הארוכים בתולדות הקולנוע, כנראה), וגם כשיש קטע מצוין אז הוא ארוך מדי. העורך, הבמאי והתסריטאי הוא מייק פלניגן.

מייק פלניגן, שכתב וביים את "חייו של צ'אק", יוצר סדרות אימה, כתב וביים את הסרטים "דוקטור סליפ", על פי ספר ההמשך ל"הניצוץ" ו"המשחקים של ג'ראלד" -שניהם עיבודים מסטיבן קינג-, ובשנה הבאה תעלה הסדרה שלו "קארי" על פי הספר הראשון של קינג (שעובד כבר פעמיים למסך הגדול).

הוא מצטרף לשורותיהם של במאים אחרים שליצירות של סטיבן קינג חלק משמעותי בקריירה שלהם. במידה קטנה יש את רוב ריינר, שסרטו השלישי כבמאי היה "אני והחבר'ה" על פי נובלה של קינג, וארע שנים לאחר מכן ביים את "מיזרי" שזיכה את קאת'י בייטס באוסקר. שני הסרטים מצוינים, השני מותח והראשון הוא דרמה. חלק משמעותי יותר יש לסטיבן קינג בקריירה של התסריטאי-במאי פרנק דרבונט, שסרטו הראשון היה "חומות של תקווה" המצוין. שם שניים משלושת הסרטים האחרים שביים הם עיבודים לספרים של קינג: "גרין מייל" המצוין ו"הערפל". עם "דוקטור סליפ" ו"חייו של צ'אק" פלינגן לא מתקרב לסרטים האלה.

"חייו של צ'אק". צ'יווטל אג'יופור.

"חייו של צ'אק". צ'יווטל אג'יופור.

הסרט רווי באלמנטים קבועים בספריו של קינג: עיירה קטנה עם סיפורי אסונות משפחתיים, תאונות דרכים, חדר מסתורי נעול ואלמנט על-טבעי קליל. טום הידלסטון מככב על הפוסטרים של הסרט אבל מבחינת זמן מסך הוא לא מופיע הרבה זמן, בעוד דמותו -של צ'אק- שם מהתחלה.
מרטין אנדרסון (צ'וויטול אג'יופור, "12 שנים של עבדות") הוא מורה בבית ספר שיוצר קשר עם אשתו לשעבר פליסיה גורדון (קרן ג'יליאן, נבולה כחולת הראש בסרטי "שומרי הגלקסיה") כשנראה שסוף העולם מגיע, לא בגלל מתקפה חיצונית אלא שכדור הארץ משמיד את עצמו.
את צ'אק הצעיר מגלמים ג'ייקוב טרמבלי (הילד מ"חדר") ובעיקר בנג'מין פייג'ק, שחקן צעיר במחזות זמר, שנהדר בתפקיד שלו. את סבא וסבתא של צ'אק מגלמים מארק האמיל (לוק סקייווקר בסרטי "מלחמת הכוכבים") ומיה שרה, שגילמה את חברה של פאריס ביולר ב"שמתי ברז למורה".

הסרט מתנהל בסבלנות ראויה לשבח, אין בו היסטריה, ומכיל מספר בקריינות ניק אופרמן ("מחלקת גנים ונוף") שמדבר יותר מכל דמות בסרט ומרגיש שהוא מקריא לנו את הנובלה על רקע שחקנים שצילמו, ורוב הזמן רציתי שישתוק וייתנו לתמונות והדמויות לספר את הסיפור.
בהתחלה התעלומה של החלק הראשונה מסקרנת מאוד, ויש גם את הדלת הנעולה מסיבה לא ידועה שנותרת פתוחה לאורך זמן. אבל אחרי שנפתרת התעלומה הראשונה יש חזרות רבות, ועם הפתרון של החדר התחושה היא של "כן, אז?"…

הסרט נכשל בקופות בארה"ב ויסיים עם כ-6 מיליון דולר הכנסות. הוא מכיל קטע מצוין, כאמור, אבל אם בשביל זה שווה לראות את כל 110 דקותיו? בהחלט לא.

דירוג: ★★½☆☆

חייו של צ'אק (ארה"ב, 2024)
בימוי: מייק פלנגן | תסריט: מייק פלנגןסטיבן קינג | משחק: טום הידלסטוןג'ייקוב טרמבליבנג'מין פג'קצ'יווטל אג'יופורמארק האמילקארן גילן | מוסיקה מקורית: האחים ניוטון | צילום: איבן בולטר
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-03.07.2025 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?