"תיכון מגשימים". יונתן הורנצ'יק, אמיר בנאי.
לאחר שהביא לנו את "העיר הזאת" הפילם-נוארי, חוזר אלינו עמית אולמן עם "תיכון מגשימים", אופרת ראפ המתרחשת בתיכון, גיבוריה הם נערים, ומכוונת לדור ה-זד. הוא מוצלח ועשוי להתגלות כלהיט המפתיע של השנה, ממש לא רק בקרב ילדים, אלא גם אצל חובבי ראפ וחובבי קולנוע מקורי, שרוצים לראות משהו קצת אחר.
כשיואב (אמיר בנאי) מגיע לבית ספר חדש, הוא מגלה שלמילים יש כח ומי שיודע לחרוז הכי טוב הוא מלך הכיתה, ובתור תלמיד חדש כדאי לו ללמוד את העבודה כדי לטפס במעלה הסולם החברתי. לאחר שהוא מושפל ב"באטל" מול חנן (יונתן הורנצ'יק, שנראה קצת כמו ג'ון סינה ישראלי), יואב נאלץ להיעזר בחמורבי האגדי (עמית אולמן בכבודו ובעצמו, או פדרו גראס, כפי שהוא מעדיף לקרוא לעצמו), מלך ה"באטלים" של פעם, שעוזר לו ללמוד את רזי הריימינג, כדי שיוכל להחזיר לחנן כגמולו, להפוך לתלמיד פופולרי ולהשיג את מאיה השווה (יעל שלביה).
הבעיה מתחילה, כמו תמיד, כשההצלחה מתחילה לסנוור ויואב מפנה עורף לחבריו ולידידתו שימי (נועם קליינשטיין) ואפילו שוכח את העצות המועילות שקיבל מחמורבי בעודו מתכונן לאליפות הראפ הארצית.
"תיכון מגשימים". אמיר בנאי, נועם קליינשטיין.
ישראל היא מדינה איטית. איטית בהסתגלותה לאופנות אוניברסליות חדשות ואיטית עוד יותר באימוצן. לכן אין פלא שרק ב-1986 הגיע אלינו הראפ וגם אז זה היה בצחוק ולא ברצינות, כשיאיר ניצני השתעמם לאחר פירוק להקתו הפופולרית, תיסלם, והחליט להקליט שיר ראפ, ראשון מסוגו בישראל, ולשם כך גייס את דמותו ההומוריסטית והפופולרית מהרדיו שנקראה האשם תמיד. ארבעים שנה חלפו מאז ונראה שהראפ כחול- לבן חצה את המדבר בהצלחה יתרה וכיום מדובר בז'אנר מאוד פופולרי בישראל, עם אמנים מאוד פופולריים כמו רביד פלוטניק, טונה, ג'ימבו ג'יי, פלד ואחרים.
למעשה, כל כך פופולרי עד שאפילו הופקה לו אנתולוגיה דוקומנטרית שמשודרת בימים אלה ב"כאן" ושמה "זהב שחור", שמתחקה אחר ההיסטוריה של ההיפ הופ במדינת ישראל. בפרומו לסדרה נאמר שאין היום כיתה במדינת ישראל שאין בה לפחות ראפר אחד ובהקשר הזה ניתן להבין שהעלילה של "תיכון מגשימים" היא לא ממש מופרכת, ההיפ הופ חי ובועט במסגרת מערכת החינוך בישראל.
"תיכון מגשימים". דניאל שלמייב, נועם כרמלי.
הסרט עצמו כתוב באופן כזה שכל הדיאלוגים בסרט נאמרים בחריזה מעל גבי ביטים תואמים, כך שנאה דורש- נאה מקיים, הוא לא רק עוסק בראפ, אלא גם משמש כיצירת ראפ בפני עצמה – והיצירה מוצלחת ביותר, בכל הפרמטרים החשובים. זה מתחיל בכתיבה המחורזת שמצליחה להיות מקורית וגם משעשעת; עובר בעיצוב והצילום המרשימים, שכמו ב"עיר הזאת", עוזרים לצופים להיטמע בעולם של הסרט; וכלה במשחק המצויין בדרך כלל של כלל הדמויות, שאמנם איננו רציני ומלא בנונסנס, אבל גם את זה צריך לדעת לעשות כמו שצריך.
אם כבר ציינתי את המשחק, אז אוסיף ואומר שיש בסרט גלריה מרשימה של שחקנים וסלבס שעושים עבודה טובה כגון: רוני דואני שמגלמת את אימו של חנן, נאיה פדרמן בתפקיד בר, חברה של מאיה, ג'ימבו ג'יי בתור דורי, קוואמי ולירון תאני בתפקיד עצמם, ומיכל ינאי בתור אימו של יואב שהרשימה אותי מעצם נכונותה לגלם מישהי מבוגרת ונטולת איפור, מה שמבליט עוד יותר את גילה.
"תיכון מגשימים". אמיר בנאי.
בשורה התחתונה, אני יכול להעיד שאם אני – בן אדם שלא נחשב לחובב של היפ הופ בעברית, אחד שלא מחזיק בבית ואפילו לא מכיר אלבומים של אושיות כמו ג'ימבו ג'יי, סבלימינל או טונה – אז אם אני נהניתי רצח בסרט הזה, אני בטוח שכל אחד אחר יוכל גם להנות ממנו.
דירוג: 
תיכון מגשימים (ישראל, 2026)
יצירה: עמית אולמן | בימוי: עמית אולמן | תסריט: עמית אולמן, עומר "ג'ימבו ג'יי" הברון, עומר "איציק פצצתי" מור | משחק: אמיר בנאי, נועם קליינשטיין, יעל שלביה, יונתן הורנצ'יק, עמית אולמן, מיכל ינאי, עדו ברטל | מוסיקה מקורית: עומר "איציק פצצתי" מור, עמית אולמן, עומר "ג'ימבו ג'יי" הברון | צילום: מישה פלטינסקי
הפצה: דרומהפקות, החל מה-23.07.2026 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: