"האמת העירומה" מצליח להביא את הצופה לכדי מתח, ומאותת בגאון: גם בתקציב מינימלי אפשר לעשות סדרות פשע.
העובדה היא שאורי ובני ברבש הם צמד אחים מוכשר ויצירתי מהטובים שהניבה ארצנו. הצמד מצליח להניב תוצאות מופלאות שלא נופלות משום הפקה הוליוודית, באמצעים דלים פי כמה וכמה. כך גם קרה עם "האמת העירומה", מותחן הטלויזיה החדש שלהם.
בתוך אתר צילומים אחד ויחיד – חדר חקירות משטרתי – מקתבצות להן כל הדמויות בסדרה בניסיון למצוא את הבת האובדת הגר (דניאלה קרטס). למרות שאין כאן מרדפים באוקטן גבוה, אין יריות ברחובות ושום דבר לא עולה בינתים באש – בנון שלנטיות מוחלטת מצליחה "האמת העירומה" למשוך את הצופה למארג שקרים מסקרן ומותח שחוזר ופועם בליבו, "מה באמת הסיפור כאן?"
אימה של הצעירה הגר, מיקה (יבגניה דודינה), גילתה בצורה אקראית לחלוטין שבתה נעלמה ולא שבה הביתה כבר ארבעה ימים. אביה, דותן (יורם חטב), שחרר את הילדה לבית גרושתו, אך משהילדה לא הגיעה חשבה מיקה כי היא מתעכבת אצל האב. כשסוף סוף הבינה את המצב הנורא, פנתה מיקה למשטרה והגיעה לטיפולו של החוקר גבאי (ליאור אשכנזי).
מתוך חדר החקירות שלו, גבאי וצוותו מתחילים לנהל חקירה מעמיקה אודות הסיפור של הגר בניסיון לפענח לאן נעלמה. לאט לאט מסתבר שלהגר היו נטיות אובדניות בעבר, והוריה הגרושים חיים במלחמה מתמדת שעשויה היתה להשפיע גם עליה. מלבד המלחמה בין השנים, נראה כי עומד משולש-אהבה כואב בין הזוג הגרוש ובעלה החדש של מיקה, נדב (נתי רביץ), ועוד נראה, כי להורים אין בעיה להסתיר דברים משמעותיים מהחוקרים.
ליאור אשכנזי כבר אמור היה להיות איש משטרה קשוח ואמין יותר, אחרי שכבר התנסה בתפקיד לא מזמן עם "ללכת על המים". מלגלם סוכן מוסד שחי בגפו ועד לגילום חוקר משטרתי עם מטען מבית, הדרך כלל אינה ארוכה, אמנם אשכנזי לא השתפר. למעשה, אשכנזי לא יודע לעשות סצינות אמינות שבהן הוא צריך להתרגז או לכעוס. תמיד זה נראה אותו הדבר, ותמיד זה יוצא רע. למרבה המזל, לא נראה באופק ש'נזכה' לראותו בסצינות לחימה מביכות עבורו ועבורנו כצופים. הצבתו של אשכנזי בתפקידים כאלה נראית כמו חלק בתצרף שהוכנס בכוח למקום אליו אינו שייך.
יבגניה דודינה מציגה משחק חלש אפילו יותר מאשכנזי, אבל כדאי לזכור שאצלה אין מדובר בדבר שגרתי. דודינה היתה אמא משכנעת מאד ב"פרשת השבוע", וממש מצוינת ב"מרחק נגיעה", ואיכשהו הפעם היא לא הצליחה להיאחז ברגשות אמיתיים כשנכנסה לדמות והתוצאה לא מושכת להזדהות. יובל שרף מצידה, משחזרת את צורת המשחק שלה מ"איים אבודים". לראות את הפרצוף התם שלה שם היה חמוד והולם, אבל לחזור על אותו הסגנון מבלי ניסיון אפילו לשנות משהו כבר דוחק את הגבולות. ולעומת שלושת אלה, יורם חטב ונתי רביץ הם שחקנים מהשורה הראשונה, שממש כואב לראות אותם כמעט-תמיד נדחקים לשוליים, לטובת שחקנים יפים יותר ומביאי רייטינג.
על אף המשחק הפושר של השחקנים הראשיים, ל"אמת העירומה" יש תסריט חזק, עיצוב תפאורה וצילום מעולים, והסדרה מצליחה לבנות מתח שיחזיק אתכם מצפים לפרק הבא. קצת פחות תאורה ויותר אפלוליות היתה מעניקה לסדרה אוירת מתח טובה אפילו יותר, אבל לא נורא. הברבשים יודעים מה לעשות, והם עושים זאת מצוין. שוב.
דירוג: 
האמת העירומה
ישראל, 2008
40 דקות.
הפצה: ימי חמישי, החל מה-23.10.2008 בערוץ 10.
יוצרים:
אורי ברבש
בני ברבש
שחקנים:
ליאור אשכנזי
יבגניה דודינה
יורם חטב
נתי רביץ
אלון דהן
יובל שרף
התוכנית משודרת בימי רביעי ב2100