תחילת עונת הפרסים 2012: מה להבין מפסטיבלים טורונטו, ונציה וטלוריד

מאת
18 בספטמבר 2012 בשעה 11:51
"אופטימיות היא שם המשחק". בראדלי קופר, ג'ניפר לורנס.

"אופטימיות היא שם המשחק". בראדלי קופר, ג'ניפר לורנס.

סיומם של הפסטיבלים טורונטו, ונציה וטלוריד, פותח את ששת החודשים של עונת פרסי הקולנוע בהוליווד עד לפרסי האוסקר 2012 (סוף פברואר-מרס).

פסטיבל ונציה הזניק את "המאסטר" מאת פול תומאס אנדרסון למעמד גבוה, כשהוא גם ככה נהנה מציפיה רבה בזכות היוצר שלו. כאשר הסרט לא זכה בפרס הראשי של הפסטיבל זה אולי עמד לרעתו, אבל קול הזעקה שקם בעקבות הבחירה בסרטו של קים קי-דוק לפרס 'אריה הזהב', ליבה את אש תשומת הלב סביב הסרט. בהמשך הוא הוקרן מחוץ לתחרות בפסטיבל טורונטו, וזכה גם שם לשבחים רבים. אומדן טוב לכמות האהדה (והרעש) שהסרט יצר לעצמו בשני הפסטיבלים התבטאה בסוף השבוע האחרון, כאשר הוא שבר את שיא הרווחים להקרנות מצומצמות בבתי הקולנוע בארה"ב.

בפסטיבל טלוריד נהנה "ארגו" משבחים רבים, ואז בפסטיבל טורונטו קטף סרטו השלישי של בן אפלק כבמאי, את הפרס השני (סגן ראשון) של תחרות פרסי הקהל היוקרתית. לפסטיבל טורונטו יש מסורת נאה לנבא את הזוכים בפרס הסרט הטוב של האוסקר, ובין הניבוים שלו שהתאמתו אפשר למנות מהשנים האחרונות את "נאום המלך" ו"נער החידות ממומביי" (וגם "פרשס" שקטף אוסקרים בקטגוריות חשובות אחרות). החדשות הללו כנראה טובות יותר לסרט "אופטימיות היא שם המשחק" (Silver Linings Playbook) של דיויד או. ראסל, שקטף את הפרס הראשון של תחרות הקהל.

"ארגו". בריאן קרנסטון עם בן אפלק.

"ארגו". בריאן קרנסטון עם בן אפלק.

"המאסטר" מספר על צעיר יוצא חיל הים האמריקאי (חואקין פיניקס), שלא רואה לעצמו עתיד עד שהוא מתוודע ל'מטרה' של אינטלקטואל כריזמטי (פיליפ סימור הופמן). "ארגו" הוא דרמה היסטורית עם אפלק,  בריאן קרנסטוןג'ון גודמן, ואלן ארקין שמספרת על ניסיונם של השירותים החשאים האמריקאים, להציל ששה אזרחים אמריקאים במהלך משבר בני הערובה באיראן בשנת 1979. "אופטימיות היא שם המשחק" מחזיר מורה בתיכון (בראדלי קופר) שעבר אישפוז, לשוב ולהתגורר עם הוריו (רוברט דה נירו וג'קי וויבר) ובעודו מנסה להתאחד שוב עם גרושתו, הוא מתאהב בשכנה (ג'ניפר לורנס).

עונת הפרסים רק מתחילה, ועוד לפני שיתחילו טקסי הפרסים היוקרתיים-פחות מהאוסקר, יש גם את פסטיבל ניו יורק שיקרין את "חיי פיי" של אנג לי ואת "טיסה" (ש.ל.ר, Flight) של רוברט זמקיס. עוד מועמדים שעשוים להיות בולטים לקראת הפרסים (אבל כנראה שבקטגוריות משניות בעיקר) הם "הייד פארק בהאדסון" (ש.ל.ר, Hyde Park On Hudson) עם ביל מארי שגרף שבחים בפסטיבלים טלוריד וטורונטו; "הבלתי אפשרי" (ש.ל.ר, The Impossible) של חואן אנטוניו ביונה שהוקרן בטורונטו; ו"קלאוד אטלס" (ש.ל.ר, Cloud Atlas) של האחים וושבסקי וטום טווייקר עם האלי ברי וטום הנקס שגם הוקרן בטורונטו. חוץ מאלו, יש גם את הסרטים שלא 'זקוקים' לפסטיבלים (בגלל הבמאים שלהם), כמו "ג'אנגו ללא מעצורים" של קווינטין טרנטינו, "לינקולן" של סטיבן שפילברג ו"עלובי החיים" של טום הופר ("נאום המלך").