"מחסל מקצועי". פורסט וויטאקר, 50 סנט, ריאן או'נאן.
"מחסל מקצועי" הוא לכאורה עוד אחד מהסרטים הללו שמגיעים ישירות לדיוידי, ומעניינים רק פלח שוק ספציפי ביותר שעוקב אחר הקריירה של הראפר-מפיק-שחקן קרטיס '50 סנט' ג'קסון. אלא שהפעם 'פיפטי' (תרשו לי לקרוא לו כך) הצליח לגייס לסרט שלו את השחקנים המוערכים במיוחד רוברט דה נירו ופורסט וויטאקר, וכך גם הצליח להסב את תשומת הלב שלי לסרט. מדובר בסרט גרוע, אך גם אם נמנעים מהדיון החוזר-ונשנה על משכורת כנגד איכות הבחירות שלך כשחקן, אי אפשר שלא לכעוס על דה נירו שכלל לא ניסה להוציא את המיטב מהתפקיד שלו, כמו וויטאקר.
את "מחסל מקצועי" ביים ג'סי טררו, שפסגת עבודותיו הקודמות היא כנראה הסרט העלילתי "אקדח" (Gun) משנת 2010 בכיכובו של פיפטי גם כן. החיבור בין השניים התחיל עוד בבימוי מאחורי הקלעים של קליפ מוסיקלי של פיפטי מ-2003. בסרט הנוכחי אין לטררו הרבה עם מה לעבוד, אין ספק. התסריט שכתב ל. פיליפ קסוס (סרט ביכורים) תופס מכל הכיעור הבא ליד במשטרת ניו יורק, ומערבב בקדירה גדושה.
העלילה מספרת על שלושה חברים הכי טובים שמסיימים ביחד את האקדמיה לשוטרים ועומדים להיות מוצבים במשטרת ניו יורק (NYPD בשבילכם). שניים מהחברים שחורים (פיפטי ומלקולם גודווין, שהיה לו תפקיד קטן ב"אמריקן גנגסטר"), ואילו החבר השלישי הוא הלבן שמדבר ומנפנף בידיו כמו הסטריאוטיפ השחור הכי עמוק שאתם יכולים להעלות בראשכם (ריאן או'נאן, בקרוב ב"אייסמן" המדובר בפסטיבלים). כדי לתפוס את הכיעור, הלבן מוצמד לשוטר אחראי שהוא במקרה גזען גדול. החבר השחור מוצמד לשחור-גאה שמתלונן על חוסר אחווה ואפליה נגד השחורים. ופיפטי שלנו מקבל את הפרס הגדול: השותף הותיק של אביו המנוח, רוצה אותו לשורותיו כחייל באירגון הפשע שלו שמוסווה בעבודת שיטור.
"פרילנסרז". ריאן או'נאן, 50 סנט, מלקולם גודווין.
דה נירו כבר עבד עם פיפטי בסרט האיחוד שלו עם אל פאצ'ינו אחרי "היט", "רצח מוצדק". הוא גם לא השחקן המוערך הראשון שמופיע בתפקיד קריטי בסרט שפיפטי הפיק, וקדמו לו למשל ברוס וויליס ב-Setup. אבל דה נירו הוא בסקאלה אחרת, והביצועים שלו ב"פרילנסרז" הם די מביכים. הוא מגלם את השותף של אביו, אשר מנהל אירגון פשע שמבוסס על שוטרים מלוכלכים, בינהם וויטאקר. בעוד וויטאקר מצליח לבצע את התפקיד שלו באמינות ולצאת ממנו בכבוד, דה נירו פשוט מגוחך. אין לי בעיה עם שחקן מוערך שממשיך להופיע בסרטים לשם המשכורת בלבד, אבל לא ניכר כי דה נירו התאמץ בכלל בכדי להיראות רציני בתפקיד, וכבר מרגע הגיוס של פיפטי לשורות האירגון שלו מתבהרת התמונה העגומה שמצייר השחקן הותיק בדבר הופעתו בסרט. ההמשך בא בסצינות המלוות בוויטאקר, שלא אפרט אותן יותר מדי כדי לא לחשוף עוד מהעלילה.
התסריט המרושל עוסק בנושאים רבים מדי, וסופו של הסרט צפוי מדי. לכך מצטרפות סצינות מגוחכות שנראה כי כל מטרתן היא להאדיר את (דמותו של) פיפטי, בינהן סצינה אבסורדית עם ויני ג'ונס הענק, שמחליף בזריזות רבה מדי פנים מפושע מפחיד לפרחח אומלל בזכות איומיו של פיפטי; וגם סצינות הכיבוש הרומנטיות של פיפטי, והדילוג שלו בין לכאורה-אהבת-חייו לבין בחורה רנדומלית ששניה קודם אמרה שהיא לא יוצאת עם שוטרים, ומפרה את החוק שלה בלי שום סיבה שמופיעה בסרט.
דירוג: 
מחסל מקצועי
ארה"ב, 2012
הפצה: ישירות ל-DVD.
קדימון:
בימוי:
ג'סי טררו
תסריט:
ל. פיליפ קסוס
משחק:
50 סנט
פורסט וויטאקר
רוברט דה נירו
מלקולם גודווין
ריאן או'נאן