"חלודה ועצם" – על הסיפורים שמאחורי הסרט

מאת שקד בר
"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.

"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.

הסרט "חלודה ועצם" מבוסס על מקבץ סיפורים קצרים של הסופר הקנדי קרייג דוידסון באותו השם. העלילה אוחדה על פי 2 סיפורים עיקריים: "27 עצמות," סיפורו של מתאגרף-חובבן לשעבר שהיה בעל פוטנציאל וכעת חייו מוטלים לסדרה של קרבות מחתרת עם אגרופים חשופים; ו-"Rocket Ride" על מאמן לוויתן קטלני, שרגלו נתלשת על ידי הלוויתן.

דוידסון כתב 3 ספרים על מתאגרפים: הראשון היה רומן אימה בשם Sarah Court, לאחריו כתב את The Fighter ובסוף את "חלודה ועצם". כמחקר על נושא האגרוף, דוידסון נכנס למשטר אימונים קשה של 16 שבועות, וגם השתתף בתחרות אגרוף בטורנטו נגד הסופר מייקל נוקס, אך הפסיד.

ז'אק אודיאר ותומאס בידגין ("נביא") נמשכו מאד לסיפוריו של דוידסון, משום התעסקותו במשברים. דמויותיו של דוידסון בסיפוריו הן בשולי החברה, והסופר דוידסון מתאר את אכזריותו של העולם המודרני – עולם של כליאה, עולם של גברים, בלי הרבה אור. אודיאר ובידגין רצו לחקור את הכאוס והברבריות העכשוויים, ורצו להשתמש באכזריות ובברוטליות של אותם סיפורים כדי להעצים את האופי בו היצר הפיסי נאבק כדי לברוח מן הגורל האכזר שמוכתב על ידי גורמים חיצוניים.

לצערם של יוצרי הסרט, באוסף הסיפורים של דוידסון לא היה סיפור אהבה והם נאלצו להמציא אחד כזה. על גבר ואישה הנאבקים ביצר הפיסי שלהם מול הגורל האכזר המוכתב על ידי גורמים חיצונים. סטפני (מריון קוטיאר) היא מאמנת הלוויתנים הקטלניים בפארק מים, שיוצאת לבלות בלילות ומתחילה מכות רק כדי לראות עם גברים עדין נמשכים אליה, ולאחר תאונה קטלנית בהופעה עם הלוויתנים נכרתות לה הרגליים. עלי (מטיאס שונרטס) הוא אב לילד בן 5, מתאגרף לשעבר, חסר כל אמצעים, מלקט ואוכל אוכל של אחרים ושוכב עם כל אישה שאומרת לו כן. עלי עובד כשומר לילה וכהכנסה צדדית גם מתאגרף בקרבות לא חוקיים עם אגרופים חשופים.

"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.

"חלודה ועצם". מריון קוטיאר, מתיאס שונירטס.

ככותרת מרומזת, הסרט עוסק גם במציאות החברתית של צרפת העכשווית, הכוללת מצוקה כלכלית, התפרקות המשפחה, האנטגוניזם המתמשך בין ההנהלה והעבודה, והשסעים האתניים והדתיים. אך במיוחד הסרט שם דגש על הקשר היצרי שנוצר בין שתי הנשמות הפגועות והגופים המוכים שלהן.

הבמאי ז'אק אודיאר והצלם סטפן פונטיין, בחרו לצלם את הסרט בסגנון דוקו, בנוסח מצלמות כף היד, כדי לנסות לגרום לקהל להרגיש את התחושה המשחררת של השמש וגלי הים על הגוף של סטפני, ולעורר את הפיזיות והאדרנלין של מין ולחימה אצל עלי. הסרט מצולם כך שהעוצמה של הדימויים האלימים, התשוקות והמצבים הקיצוניים המנוגדים, יחזירו את הקהל אל עולם שבו אפשר למצוא פיוטיות מחוספסת, דרך התמקדות בלכלוך ובייאוש, שהן מנת המין האנושי. כל זה דרך כוח התמונות הברוטאלי והעוצמה הנטורליסטית של השחקנים.

2 עובדות נחמדות:

  • הבמאי ז'אק אודיאר לא רצה שחקן מקצועי לשחק את עלי, אז הוא חיפש מועמדים אפשריים לתפקיד במכוני כושר ובמועדוני אגרוף. לאחר שבחן יותר מ-200 מועמדים ללא הצלחה, הבמאי ראה את הסרט "Rundskop" והזמין את השחקן מטיאס שונרטס להיבחן ואכן נתן לו את התפקיד.
  • כדי להתכונן לתפקיד, השחקנית מריון קוטיאר לקחה שיעורי שחייה, ובמשך שבוע בפארק מים במרינלנד למדה כיצד לכוון לווייתנים.
שיוכים: חדשות סרטים
תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?