"ג'ובס" – ביקורת

מאת אופיר איל
28 באוגוסט 2013 בשעה 19:00
"ג'ובס". אשטון קוצ'ר.

"ג'ובס". אשטון קוצ'ר.

Extra, extra, read all about it! סטיב ג'ובס, האיש שהביא לעולם את משפחת ה-i, היה גאון כריזמטי! ויש עוד- מלחשים במסדרונות שהוא היה גם חסר כישורים חברתיים. וואו, זה מוסיף מורכבות עצומה לדמותו האניגמטית. ללא ספק ניתן להציב את הסרט "ג'ובס" בחוד החנית של עשייה קולנועית מתוחכמת השמורה רק לסרטים שאתה נתקל בהם בכבלים כשאתה חולה. תוסיפו לזה את אשטון קוצ'ר המשתדל ומנת יתר של נאומי השראה וראו את עצמכם פטורים.

מה המניע להוצאת הסרט ומי לעזעזל הוא ג'ושוע מייקל סטרן שביים אותו או מאט וויטלי שעומד מאחורי התסריט? מדוע זכו אלמונים להוביל את הסיפור אודות אחד האנשים המשפיעים והמסקרנים של עולם הטכנולוגיה, שלא לומר על המציאות המודרנית כפי שהיא מוכרת לנו? ואשטון קוצ'ר? באמת? הוא חתיך וחמוד ופיסית מאוד דומה לג'ובס אבל נראה שההתאמה שלו לתפקיד מדויקת רק אם שמים על השולחן את העובדה שהסרט ניסה לעשות הכל מלבד לחדור לעומקו של הגיבור.

כבר כאיש צעיר היה ג'ובס אדם יוצא דופן, גאון בלתי מתפשר שעוד מהמוסך של הוריו הוביל את חברת אפל בערמומיות, כריזמה וחשיבה חדה. מה שג'ובס רצה, ג'ובס קיבל – או שאתה בחוץ. רגע, אולי בעצם הוא בחוץ? למעשה כן, ג'ובס עזב את אפל לעשר שנים אבל אלה כנראה עברו ביעף ולא קרה בהן שום דבר מעניין אם מסתמכים על הסרט. מה שחשוב הוא שבסוף העשור הגנוז חזר ג'ובס לאפל והוביל אותה לשיאים המוכרים לכל ילד עם אייפוד בכיס. רגע, בעצם גם לא, כי מלבד נגיעה קצרה בפתיחה, הסרט לא מתייחס לקסם האייפון, האייפד, האייפוד, פיקסר או בעצם כל הסיבות שבזכותן ג'ובס מוכר לכולנו. כנראה שעל פי יוצרי הסרט, פיסת ההיסטוריה הזו תויגה תחת הערך "אין צורך".

ועכשיו, למתחרים על פרס האוסקר לנאומי השראה טרחניים- מימין, ג'וש גאד המקסים ("21", "על אהבה וסמים אחרים"), המגלם את שותפו של ג'ובס וזוכה לשני נאומי השראה המנגנים על נבל הסנטימנטים המרגש. פעמיים. משמאל, יעלה ויבוא אשטון קוצ'ר ("קילרים"), עם ערמה בלתי נגמרת של חזון עיצובי במיטב מסורת "הסוד", מרגש ומכריע סופית שג'ובס הוא החלום והחלום הוא ג'ובס.

"ג'ובס". אשטון קוצ'ר.

"ג'ובס". אשטון קוצ'ר.

קשה להתחיל למנות את העובדות שהושמטו מן הסרט ויותר מכך, הפספוס האדיר בזירת חקר המורכבות האישיותית של ג'ובס. האיש שהוביל את אחת מחברות הטכנולוגיה המרתקות ופורצות הדרך הקיימות הוא אוסף של ניגודים ומאפיינים מרתקים שרק מחכים שיבחנו אותם. בכל זאת, סטיב ג'ובס של הסרט הוא כנראה שארית מהקמפיין של אובמה "Yes we can" ובכך המשגה החמור ביותר. אם יש משהו שמאפיין את אפל היא הבדלנות העיקשת המכריחה את המשתמשים להתאים את עצמם למוצרי החברה ולא להפך. שפה סגורה, נאמנות כפויה ועיוורת, טכנולוגיה לנבחרים שלקחו על עצמם לעמוד בקצב של יוצר המחוייב לעצמו בלבד. זו המורכבות הגאונית של ג'ובס ואין בה מקום לסרט אמריקאי בינוני, מלא בסאב טקסט ממותק של התגברות על מכשולים בסגנון וויל סמית' ו"אישה יפה".

חכו לדבר האמיתי או יותר טוב, קראו את הביוגרפיה.

דירוג: ★★½☆☆

ג'ובס (ארה"ב, 2013)
בימוי: ג'ושוע מייקל שטרן | תסריט: מאט וויטלי | משחק: אשטון קוצ'ר, דרמוט מולרוני, מת'יו מודין, ג'יימס וודס | מוסיקה מקורית: ג'ון דבני | צילום: ראסל קרפנטר
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-29.08.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: