ריאיון עם אלעד סממה ושני קליין מ"אפס ביחסי אנוש": "כיף לי לקבל כאלה תגובות, למרות שעיצבנתי אותם"

מאת
17 באוגוסט 2014 בשעה 10:00
שני קליין ואלעד סממה. "אפס ביחסי אנוש". צילומים: רפי דלויה וירון שרף.

שני קליין ואלעד סממה. צילומים: רפי דלויה וירון שרף.

גם אחרי שסיים את סוף השבוע השמיני שלו באקרנים, הסרט "אפס ביחסי אנוש" של טליה לביא ממשיך להיות מוקרן 4-5 פעמים ביום בבתי קולנוע מרכזיים ברחבי הארץ. זהו המתמודד הבולט ביותר על תואר הסרט הישראלי המצליח ביותר של 2014, המאוים רק בידי סרט הנוער "גאליס: המסע לאסטרה".

"אפס ביחסי אנוש" הוא סרט הביכורים של לביא, המספר על חיילות בשלישות של בסיס צבאי גדול בדרום הארץ. הביקורת השנתית מתקרבת, אך בנות המשרד הצעירות והוותיקות תחת פיקודה של הקצינה רמה – עסוקות כל אחת בדרמה הפרטית שלה. לפני ימים אחדים התבשרנו כי הסרט מועמד ל-12 פרסי אופיר, וזו הזדמנות נפלאה לשוחח עם שניים מכוכבי הסרט: שני קליין המגלמת את הקצינה רמה, ואלעד סממה המגלם את מאיר, החייל שזהר (דאנה איבגי) מתעניינת בו במהלך הסרט. קליין תתמודד על פרס שחקנית המשנה מול נלי תגר בתפקידה מכאן, ומול דאנה איבגי, שמועמדת לפרס על "את לי לילה".

הרגשתם שאתם מופיעים בסרט שיהיה להיט היסטרי?
אלעד סממה: "אני בהחלט יכול לומר שבמהלך הצילומים ובעקבות הקשר המיוחד שנרקם עם טליה ודאנה זה מסוג הדברים שאתה מרגיש שאתה שותף לעשיה מאד מאד מיוחדת."
שני קליין: "כשקראתי את התסריט, ובמהלך הצילומים הבנתי שיש פה משהו ממש טוב, אבל את זה לא תיארתי. היה לי ברור שזה סרט שידבר לרוב האנשים בגלל הישראליות שבו אבל תיארתי לי שלא תהיה לו חשיפה בגלל שיש נטייה לאנשים לא ללכת לקולנוע ישראלי."

דמות רגישה במקום קשוח

נחזור שנתיים אחורה. איך היה האודישן?
שני: "חברה שלי נבחנה לתפקיד אחר בסרט, וכשראיתי את תיאור הדמות של רמה הרגשתי שאני חייבת לשחק אותה כדי לייצג אותה. היא נגעה לי ממש. חודשים רבים חיכיתי לאודישן וקיבלתי אודישן שבוע לפני שטסתי לטיול לחודשיים בארה"ב, הייתי בטוחה שפספסתי את זה אבל למזלי מתוך 300 הבנות שנבחנו לא מצאו רמה וכשחזרתי זימנו אותי לאודישן נוסף."

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר, שני קליין.

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, נלי תגר, שני קליין.

אלעד: "זה היה האודישן הראשון שלי מטעם הסוכנות זהר יעקובסון. אני לא אשכח את היום הזה בחיים! הוא התחיל ב-9 בבוקר בבחינה פסיכומטרית. [בדרך,] מרוב לחץ לא שמתי לב שעברתי ב'אין כניסה', צץ לו שוטר ותקע לי דו"ח. הבחינה היתה נוראית – הלך לי איום ונורא, והאודישן לא היה בראש שלי בכלל. כנראה שטליה ואורית [אזולאי, המלהקת. א.ש.] קלטו שמשהו עבר עלי, וטליה שאלה אותי 'הכל בסדר?' -'האמת שלא' עניתי לה, 'בדיוק עשיתי פסיכומטרי עכשיו… האמת שהלך ממש חרא…' כולנו פרצנו בצחוק משחרר כזה, וזה מן שבר את הקרח. האודישן היה פשוט… מושלם. היה חשמל באוויר. למרות שהיה כזה אדיר לא התלהבתי יותר מדי, וכשאורן אישתי, שאלה איך היה אמרתי לה: 'נראה לי סבבה'."

ואיך הגיעה הבשורה החיובית?
שני: "הייתי באיטליה לכבוד יום ההולדת של אימי, יחד עם אימי, 3 אחיותי ואחיינית שלי. ידעתי שאני צריכה לקבל תשובה בימים האלה, ואז הסוכן שלי שלח לי הודעה להתקשר אליו. תיארתי לי שהוא רוצה לבשר לי שלא קיבלתי את התפקיד ולכן הוא רוצה לדבר איתי בטלפון ולא בהודעה. בהתחלה הוא עבד עלי שהיתה בעיה באודישן ומהר מאד הבנתי שהוא סתם מותח אותי – נפלתי על הרצפה וצרחתי. אחיינית שלי שהייתה אז בת 10 קפצה משמחה על המיטה ושברה אותה! זה שיפר לנו פלאים את הטיול, כל הטיול צחקנו שעכשיו בטוח המטוס יתרסק – איזה סיפור זה יהיה."
אלעד: "באותה תקופה עבדתי בבית קפה 'דה סטריטס' בקינג ג'ורג. בשיא ה'פיק' בצהריים אני מקבל טלפון, וזאת טליה. למחרת ישבתי עם טליה קרוב לשעה, עברנו על כל הסצנות של מאיר בסרט. ואז בסוף טליה מסתכלת עלי, מחייכת ואומרת לי, 'אם לא הבנת, אני מאוד אשמח אם תשתתף בסרט'. באותו רגע נראיתי כמו שקשוקה 'וול-דאן'. הפנים שלי היו שרופות מרוב התרגשות. התחבקנו, וזה ללא ספק אחד הרגעים הכי מרגשים שחוויתי בחיי."

למה התחברתם בדמויות שלכם?
שני: "לרגישות שלה. היא דמות רגישה, ורכה ועדינה בעיני שפשוט שמו אותה במקום קשוח. לא טבעי לה להיות קשוחה ובגלל זה הכל יוצא לה קצת עקום."
אלעד: "מאד התחברתי לתמימות של מאיר. יש בו משהו מאד בתולי. רומנטיקן, מתוק כזה. וכמובן גם לחייתיות שבו…"

סרט ישראלי על הצבא – חייבים לשאול מה עשיתם בצבא?
אלעד: "הייתי בסיירת נח"ל."
שני: "אתה לא תאמין! הייתי פקידה – רלש"ית במשרד ראש הממשלה. שירתתי כחיילת במשרד אזרחי אז זה הרגיש עבודה לכל דבר, חודשיים אחרי שהגעתי לשם נכנסתי למשרד של המנהל שלי שהיה כמו בדרגת סגן אלוף ואמרתי לו שמשעמם לי ואני רוצה קצת יותר ענין. שמעתי שיש תפקידים עם סיווג גבוה יותר, רציתי אקשן, הוא נתן לי לדבר ולדבר ולהציע רעיונות ובסוף הוא חייך חיוך שלא היה אופייני לו, נשען על הכיסא, ואמר לי 'את חיה באילוזיה, את חיילת פה, מה חשבת שתעשי?' חזרתי לשולחן שלי בתבוסה… והעברתי את השנתיים בכיף גדול, יצרתי לעצמי עניין."

הסרט עוסק ביחסי כוחות אבל אין בו חזקים וחלשים

אישה יצרה את "אפס ביחסי אנוש", והעלילה שלו סובבת סביב נשות השלישות. [ספוילר] מרבית הנשים בסרט שומרות על עוצמה, גם אם הן מתחלפות או נעזרות זו בזו: רמה היא המפקדת הקשוחה שמוחלפת בדפי (נלי תגר) המנסה גם היא להשתלט על זהר. זהר מתנצחת בהצלחה מול המפקדות שלה, וגם מול דמות הגבר של מאיר היא לבסוף ניצלת בידי חברתה, אירנה (תמרה קלייגון). הגברים מוצגים בצורה שונה מעט: ישנם מפקד הבסיס ואיתן הבוגדני, אבל גם את הבחור שלא מסכימים לבדוק לו את ימי החופשה, את צחי מהמחשבים שמאבד לחלוטין את העשתונות וניצל בזכות זהר, מפקד השמירה שהודף את זהר בגלל המיניות שלו, ומאיר הלוחם שמוכתר כ'נראה בסדר' ומאוחר יותר נופל לאיומים בנשקו שלו.[/ספוילר]

אתם מרגישים שהסרט פמיניסטי או מגדרי בצורה אחרת?
אלעד: "העובדה שהסרט נותן מקום כביכול ל'מאחורי הקלעים' של הצבא, לדרמות המתחוללות במעמקי המשרדים, לא בהכרח מעיד בעיני כי דרמות כאלו חלות על נשים בלבד. אמנם הסרט עשוי מתוך נקודת מבט נשית ונותן לנו הצצה מאוד מיוחדת ל'מאחורי הקלעים' האלה, אבל אין לי ספק שבאותה מידה גם גברים עשויים להרגיש תחושות דומות. אין מה לעשות, כשאתה כל היום סגור בתוך משרד משהו חייב לקרות. כמו 'האח הגדול' כזה – תמיד יהיה במה להתעסק."
שני: "אני לא אוהבת את ההגדרות האלה. אבל אני חושבת שהסיבה שהמון אנשים בארץ ובעולם התחברו לסרט היא בגלל שהוא משקף את המציאות. ומעבר לזה שהוא מצחיק ומרגש, הוא גם מעורר מחשבה. הסרט עוסק ביחסי כוחות אבל אין בו חזקים וחלשים, וגם לא טובים ורעים, כל הדמויות אנושיות ואמיתיות."

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, תמרה קלייגון, אלעד סממה.

"אפס ביחסי אנוש". תמרה קלייגון ודאנה איבגי עם אלעד סממה.

[ספוילר] זהר מתנצחת בהצלחה מול המפקדות שלה, אבל דווקא מול הדמות הגברית שלך היא נזקקת לעזרתה של אירנה. מה לדעתך המשמעות של זה?
אלעד: "מזל שיש אירנה!!! אני מאחל לכל אדם אירנה בכיס…"

[ספוילר] בזכות אירנה, מאיר הלוחם נופל לאיומים בנשקו שלו. כיצד גברים לוחמים שצופים בסרט מגיבים לו? וספציפית לדמות שלך?
אלעד: "יש לי הרבה חברים שהיו ביחידות קרביות, ורובם שצפו בסרט דווקא לא מתעסקים בעובדה הזאת שמאיר נפל קורבן לנשק שלו. חברים שלי בעיקר צוחקים על הסצנה עם הפח, נקרעים מצחוק."[/ספוילר]

הסצינה הזו נכתבה כך במקור או שאילתרתם?
אלעד: "נכתבה בתסריט המקורי אחד לאחד."

[ספוילר] איך היתה החוויה – גם להיות עירום על סט צילומים, וגם להידרש למעשים לא שגרתיים?
אלעד: "סוגיית העירום לא הייתה 'אישיו' עבורי; אני זוכר שבסוף האודישן השני עם טליה ואורית, טליה שאלה אותי ממש לפני שיצאתי, 'יש לך בעיה עם עירום?' ועניתי לה שלא. [ספוילר] הסצנה המדוברת של הכמעט-אונס, היתה הכי מקצועית ורגישה שיש – היינו על הסט רק מי שצריך להיות – אני, דאנה, טליה, תמרה [קלייגון, המגלמת את אירנה. א.ש.], ירון [שרף, הצלם. א.ש.], בום מן וסאונד מן, כך שהייתה אוירה מאד אינטימית ומאפשרת."

"אפס ביחסי אנוש". דאנה איבגי, אלעד סממה.

"אפס ביחסי אנוש". אלעד סממה עם דאנה איבגי.

תגובות מדהימות וחמות מהקהל בחו"ל

[ספוילר] בסופו של דבר, רמה לא מצליחה להשתלט על זהר. שני, האם קיבלת תגובות מזדהות מצופים?
שני: "רוב התגובות מזדהות דווקא עם התפקיד של דאנה, זהר. [אנשים] אומרים שגם להם בצבא היה/היתה מפקד/ת כזאת שירדה להם לחיים והייתה מורעלת ומעצבנת. כיף לי לקבל כאלה תגובות, למרות שעיצבנתי אותם."[/ספוילר]

איך מקבלים בחו"ל דמות של אישה-מפקדת צבאית מורעלת?
שני: "קיבלתי תגובות מדהימות וחמות מהקהל בחו"ל, גם בפסטיבל טרייבקה בניו יורק וגם בפסטיבל הסרטים באודסה. גם אם הם לא מכירים את המונח 'מורעלת', כל אחד יכול להזדהות עם השאפתנות של רמה, עם הרצון שלה להתקדם בתוך מערכת קשוחה, ועם הקשיים שהיא צריכה להתמודד איתם."

מה קרה לרמה אחרי הפרישה מהצבא?
שני: "סביר להניח שרמה עדיין מתכננת את הטיול אחרי צבא שלה, אבל תקועה בניהול המפעל של אבא שלה."

האם יש שיחות על ספין-אוף בכיכובה של רמה?
שני: "לא הייתי מתנגדת… היא בהחלט ראויה!"

"ההר". שני קליין.

שני קליין מתוך "ההר" של יעל קיים.

איפה נוכל לראות אותך בעתיד הקרוב?
אלעד: "בעתיד הקרוב תראו אותי בעיקר מחליף קקי ופיפי לנינה איזבל, הבת החדשה והמדהימה שלי שנולדה לפני ארבעה שבועות… אבל תוכלו לראות אותי גם בהצגות 'פולארויד' של מירי לזר וב'הומא'ז' של מאור זגורי. בנוסף, אני מתחיל ב-1 לספטמבר ללמד תיאטרון בבתי ספר בפרדס חנה ובחדרה, ובמקביל מתחיל ללמוד תואר שני בדרמה תרפיה באוניברסיטת חיפה."
שני: "בפיצ'ר בשם 'ההר' שביימה יעל קיים שעתיד לצאת במהלך השנה הבאה. ובסדרה 'בתולות' שצריכה לצאת ממש בקרוב בהוט, ובאופק עוד כמה פרוייקטים שעתידים להצטלם."

* ההדגשות במאמר הינן של אידיבי.

נעם

"מאד התחברתי לתמימות של מאיר. יש בו משהו מאד בתולי. רומנטיקן, מתוק כזה. וכמובן גם לחייתיות שבו…" זה מה שיש לך לומר על דמות של אנס? רומנטיקן ומתוק?

בוב

אלעד סממה שחקן מצוין ומבטיח שרק עכשיו נחשפו אליו צופי הקולנוע אך מי שצפה בו בעבר בהצגות ובסרטי סטודנטים לא היה מופתע מההופעה האמנם קצרה אך מאוד איכותית שלו בסרט המצוין הזה והלוואי ונזכה לצפות בו עוד ועוד

לנועם,בגדול אני מבינה את הביקורת שלך אבל אני חושבת שהעניין לא הובן כמו שצריך,אני חושבת שהדמות של מאיר היא לא אנס "בכוונה תחילה"(ככה לפחות אני הבנתי את זה),כמובן שזה לא מוריד אפילו באחוז מחומרת המעשה שלו ושחלילה לא אובן לא נכון.
אני בסה"כ חושבת שהשחקן התכוון לפחות בחלק הראשון של התשובה שלו לכל ההתנהלות של מאיר עד הסצינה המדוברת,לגבי השימוש במילה "חייתיות",אני חושבת שיש פה איזה אי הבנה או ניסיון להדגיש משהו אחר שקשור בדמות מנקודת מבטו של השחקן שלא הובן נכון בראיון

מיה

הסרט הזה הוא סרט ביקורתי וקיצוני ומציג רק צד אחד של הצבא.
בתור אחת שחווית הצבא הייתה חיובית בשבילה, לא הסכמתי עם מה שהסרט מציג.
אני חושבת שהסרט עושה עוול לאותם קצינים שמשקיעים מעצמם בצבא, ויצא לי להכיר קצינים שמאוד אהבתי והערכתי. אנשים שנותנים מעצמם מעל ומעבר בשביל שלחיילים שלהם יהיה טוב, וכך הייתה הקצינה שלי.
הסרט עושה גם עוול למפקדים, שכן פגשתי מפקדים שהצילו חיים של החיילים שלהם.
אני חושבת שהסרט עושה עוול לנשים המשרתות בצבא וכן עושות תפקיד שהוא קצת יותר מגריסת נייר. ובתור אחת שנתקלה יותר מפעם אחת בזלזול בתפקידי בגלל עצם היותר בחורה, ונלחמתי על להוכיח אחרת,שהתפקיד שלי משמעותי מאוד. אז עשיתם עוול גם לכל אותן נשים שעושות הרבה יותר מכלום בצבא וגם ככה לא מוערכות.
שירתתי כמדריכת כושר קרבי בבא"ח נח"ל, מי כמוני פגשה המון לוחמים חרמנים, אבל לצד זה, גם התאהבתי ופגשתי בחורים איכותיים שחיפשו קצת יותר מסקס בבחורה.
הבנתי את הביקורתיות אבל יכולתם להציג גם את הצד הורוד בחווית הצבא.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?