ריאיון עם יוצרות "מכתב אהבה לקולנוע", סתיו מרון ואלונה רפואה

פרויקט מיוחד בשם "מכתב אהבה לקולנוע" יוקרן השנה בפסטיבל חיפה. מדובר באנתולוגיה של 10 סרטים קצרים בני 3-4 דקות על התשוקה לקולנוע, מכמה מהבמאים הבולטים כרגע בתעשיה, בינהם: אבי נשר, ערן ריקליס, תומר הימן, דרור שאול, נדב לפיד, הגר בן-אשר ואחרים. אבל לא רק במאים נרתמו, אלא גם קרנות קולנוע, וגם אנשי צוות מוערכים כגון הצלמים שי גולדמן, עמית יסעור ואסף סודרי; המלחין עמית פוזננסקי; השחקנים גילה אלמגור, רותם קינן, משה איבגי, יבגניה דודינה, מנשה נוי, קרן מור, יובל שרף; ואנשי צוות אחרים. גם אסי דיין תרם תסריט שלו, ונכון לעכשיו מדובר באחרון שהועלה על הבד.

אולי המפליא בענין, הוא שאת הרעיון הגו וניווטו צמד סטודנטיות להפקה יוזמת בסם שפיגל, סתיו מרון ואלונה רפואה. המסגרת היתה פרויקט הגמר שלהן ללימודים, וכך קרה שבמקום להפיק סרט אחד שבתקווה יתקבל לפסטיבל עולמי חשוב – הן הפיקו עשרה, החל משלב גיוס הכספים דרך הרכבת צוות ועד העבודה על סט צילומים.

איך כל זה קרה?

סתיו: כשאתה שואל את השאלה אנחנו מבינות כמה זה מטורף. הרעיון היה לעבור שלב שלב – לא תכננו את הכל מראש. פשוט התמודדנו עם כל אבן דרך ונלחמנו בכל שלב כדי להוציא את עשרת הסרטים לפועל. הדבר הכי מרגש והכי גדול עבורנו היה לראות איך חברינו מהלימודים התגייסו פעם אחר פעם אחר פעם לעשיית הסרטים שלנו. זה ברמת הנס שזה קרה. הסטודנטים מסם שפיגל היו פשוט גיבורים ולא ויתרו למרות שהתשנו אותם עם עשר הפקות בשנה אחת, הפקות לא פשוטות לכל הדעות.

אלונה: אנחנו חושבות שמה שדרבן אותם להגיע זה שיתוף הפעולה עם הבמאים והצלמים שהגיעו לסט. להיות תאורן לצלם אסף סודרי זה לא דבר טריוויאלי או להיות עוזר במאי של ערן ריקליס או הצלם של תומר הימן, זו הזדמנות חד פעמית בשלב כזה.

ומהזוית שלכן?

סתיו: גיוס הכספים באמת היה אתגר גדול ומפחיד. אנחנו התחלנו את המסע עם פחות מחצי מהסכום הנדרש. היו רגעי מצוקה אמיתיים במיוחד לאור העובדה שבזמן הפרויקט ויתרנו על עבודות מסודרות – אלונה עבדה כברמנית בלילות ואני עשיתי בייביסיטר בבקרים, מה שהעלה את רמת הלחץ.

אלונה: בהתחלה הגענו אל קרנות הקולנוע עם רעיון בלבד. עוד לא היתה לנו רשימת במאים סגורה ולא היו לנו תסריטים. זיו נווה, מנהלת קרן גשר לקולנוע רב תרבותי הייתה הראשונה שזיהתה את הפוטנציאל של הפרויקט, ונתנה את הסכום הראשון והמשמעותי כדי לגרום לנו להניע את הרעיון. אחריה הצטרפו גם yes, קרן רבינוביץ', המיזם לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים, קרן אלי גלפנד, סרטי יונייטד קינג ועוד שלל חברות שתרמו לנו אלמטים חשובים לפרויקט כמו Gravity שעשו לנו פתיח נפלא להסרטים, Movie Mobile  שתרמו לנו את המצלמות הכי טובות שיש ועוד.

סתיו: גם היו אכזבות רבות, אנשים שהבטיחו ולא קיימו. אך האור גבר על החושך ורוב הקרנות והגופים האמינו בנו ועזרו לזה לקרות. אפשר להגיד שעד הרגע האחרון דפקנו על הדלתות כדי לקבל תמיכה.

מאין בכלל נולד הרעיון לפרויקט?

סתיו: בסיס הרעיון הוא קודם כל ישום התכנים שלמדנו במסגרת המסלול להפקה יוזמת בסם שפיגל – להיות מפיק יזם. היה חשוב ליצור פרויקט ששם את המפיק במרכז, האיש המניע, בעל חזון ולא כמו שנהוג אצל סטודנטים שהמפיק הוא האיש שמביא את האוכל. אנחנו רואות את המפיק כאיש יצירתי ולכן אנחנו רוצות להיות מפיקות. בזמן הלימודים בסם שפיגל לא יצא לנו לעבוד עם יוצרים ותיקים וחשבנו שזה יכול להיות שיעור גדול והזדמנות מצוינת להכיר יוצרים (במאים, צלמים וכו') בעלי נסיון, יוצרים שאנחנו מעריכות, שמעניין אותנו לעבוד איתם וללמוד מהם. כל השילוב של הסטודנטים בעשיית הסרטים היה ערך מרכזי בפרויקט. כך יצא שלאבי נשר ערכה את הסרט קליה בן עמרם, סטודנטית בשנה ד'. זה לא היה יכול לקרות בשום מסגרת אחרת. ובסופו של דבר נושא הפרויקט הוא אהבה לקולנוע ואין דרך לסכם טוב יותר את תקופת הלמודים.

איך הגיבו לרעיון בסם שפיגל?

סתיו: הפרויקט עלה לראשונה במסגרת שיעור "פרויקט גמר". אנחנו זוכרות את השיחות הראשונות על הפרויקט והתהוותו עם ראש המגמה סער יוגב. לגבש את הקונספט לקח זמן ומחשבה ובית הספר בצורה חד משמעית תמך מהרגע שהרעיון לפרויקט עלה. נתנו לנו הרבה מרחב וחופש פעולה ואנחנו היינו צריכות להוכיח שאנחנו באמת יכול לבצע את הרעיון. רנן היה דמות מרכזית בכל התהליך, הוא היה זמין אלינו ותמך בנו בכל שלביו.

אלונה: חשוב לציין שאבי נשר, שהיה מורה שלנו באותה התקופה, היה הראשון אליו פנינו והראשון שנתן את הסכמתו והוא זה שגרם לנו להמשיך להאמין בחלום ולעשות הכל כדי לממש אותו.

50 דקות של סיפור הקולנוע הישראלי

הרעיון ליצור יותר מסרט אחד כבר מורכב יותר, וביחוד שהאסופה שליקטו צמד הבנות הזה אינו אחיד בז'אנרים. תומר הימן עשה את הדוקומנטרי; דרור שאול, ערן ריקליס ומיכאל אללו עשו קומדיה; הגר בן אשר יצרה סרט אילם בשחור לבן; אוסי ולד הנפישה אנימציה; וכן הלאה. גם העלילות שונות בתכלית זו מזו וקשורים רק ביסוד התשוקה לקולנוע: סיפור אהבה בין חייל פצוע לבחורה יפה בקולנוע, חייל החוזר מהחזית וצופה ב"תיאורמה" של פזוליני המטלטל את עולמו, חווית הצפיה ה"ראשומונית" בקולנוע כפי שהיא נראית מבעד לעיניים שונות, גילגולו  ההפכפך של תסריט לסרט, סיפור נפילתה של שחקנית צמרת, שלושה שוטרים שמדברים על סרטים אך הסרט האמיתי קורה מאחוריהם ועוד. בסינמטקים יהיה מי שיצפה בסרטים הקצרים בנפרד, אבל הפרויקט הוא אחד ובפסטיבל חיפה הם יוקרנו ברצף של 50 דקות.

איך אתן חושבות שהקהל יגיב למגוון ולדילוגים הז'אנריסטים?

סתיו: כאן נכנס אלמנט ה"אוצרוּת": ישבנו ימים ולילות כדי לנסות לפצח את הסדר הנכון. זו היתה משימה לא פשוטה, רצינו שהמעבר בין סרט לסרט יהיה זורם ויוליד מחשבה חדשה, ופחדנו שהמעברים יהיו קיצוניים באמת בגלל השוני והיחודיות של כל סרט. אנחנו דווקא ממליצות לראות את הסרטים ברצף שיצרנו. נוצרו מעין 50 דקות של הסיפור של הקולנוע ובפרט של הקולנוע הישראלי.

איך הפרויקט התהווה? האם אספתן מספר תסריטים שרציתן להפיק, ואז גייסתן במאים וצוות שיעלו אותם על הבד?

אלונה: פנינו לבמאים שאנחנו אוהבות את הסרטים שלהם, שאנחנו עוקבות אחר הדרך שלהם. כל הבמאיות והבמאים שלוקחים חלק הם כאלה שיש לנו הערכה גדולה כלפיהם. זה היה מרתק כל פעם מחדש להכיר דרך עבודה חדשה, להבין את ההתנהלות של כל אחד. לשמחתנו הגדולה סיימנו את העבודה עם כל הבמאים/וית עם המון אהבה והערכה. כן, היו גם במאים מוערכים שפנינו אליהם ואפילו כתבו תסריט, אך דרכנו נפרדו כי התסריט לא התאים למכלול של הפרויקט, או שלא הצלחנו למצוא שפה משותפת.

יש משהו קרוב במיוחד ללבכן?

יש גיבור אחד בסרטים שריגש אותנו במיוחד והוא גיבור הסרט של תומר הימן, המשורר ארז ביטון. מעבר לזה שהוא משורר גדול, ארז הוא בן אדם מיוחד, מעורר השראה ואליו נחשפנו רק בזכות הפרויקט. זאת היתה זכות גדולה לעשות עליו סרט.

הפסגה הבאה לכבוש תהיה גדולה יותר?

סתיו: הפסגה עבורנו זה להצליח לספר סיפור כל פעם מחדש וזה גם יכול להיות עם יוצר צעיר.

יש כבר שיחות על "מכתב אהבה לקולנוע 2"?

סתיו: יש כבר שיחות על הסרט הגמר שאני מפיקה לחבר שלי יום למחרת, ועל רעיונות חדשים, אבל יותר מכל אלונה ואני משוחחות על שינה טובה.

 

"מכתב אהבה לקולנוע" יוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה 2014 ביום ו' (10.10) בשעה 16:30 (סינמטק חיפה) וישודר בערוץ "yes קולנוע ישראלי" באותו היום, בשעה 18:00. בהמשך יוקרנו הסרטים בנפרד, כהקדמה לסרטים אחרים, ברשתות "יס פלנט", "אורלנדו סינמה" והסינמטקים השונים.

הטריילר של "מכתב אהבה לקולנוע":

* ההדגשות בטקסט הינן של מפרסם המאמר.