שחקניות ושחקנים ש(עוד) לא היו מועמדים לאוסקר

"".

סקרלט ג'והנסון מתוך "דון ג'ון".

אני מת על האוסקר. אני יודע שלא הטובים ביותר זוכים, לפעמים הטובים ביותר לא מועמדים בכלל. רשימת השחקנים המוכרים שלא זכו באוסקר ארוכה וכוללת את קרי גרנט, פיטר סלרס, פיטר אוטול, ריצ'רד ברטון, ג'ין קלי, איירין דאן, דבורה קר, גרטה גרבו, ג'יימס מייסון, ויליאם פאוול, קרול לומברד, סטיב מקווין, ג'ודי גרלנד – חלקם נאלצו "להסתפק" בפרס על מפעל חיים בשלב מאוחר יותר של הקריירה שלהם.

בין אלו שחיים ולא זכו בפרס ניתן למנות את סיגורני וויבר, גלן קלוז, דברה וינגר, מרשה מייסון, ג'נה רולנדס, מקס פון סידוב, קת'רין קיניר, טום קרוז, הריסון פורד (שבעתיד יזכה בפרס על מפעל חיים), קנת' בראנה, ג'וני דפ (שאם יחזור לעצמו ישמחו לתת לו פרס), ליאם ניסן (ראו הערה קודמת), ברד פיט (זכה כמפיק), סמואל אל. ג'קסון, ג'ון מלקוביץ', לורה ליני, ליאונרדו די קפריו, טום וילקינסון, טוני קולט, אלברט פיני, מישל פייפר, רוברט דאוני ג'וניור, רייף פיינס, דוריס דיי (שבכל שנה שמה עולה כשמדברים על אוסקר למפעל חיים; היא בת 90), איאן מקלן ואיימי אדמס. סביר להניח שחלקם עוד יזכו בפרס, ולשני האחרונים ברשימה סיכוי לזכות בשנה הבאה על גילום שרלוק הולמס וג'ניס ג'ופלין, בהתאמה.
ברור שלא "כולם" יכולים לזכות, אך הילרי סווינק זכתה פעמיים! כשלאחרים אין בכלל. זה הכול עניין של תזמון, כמובן, על איזו שנה נופלים, ואצל השחקניות יש פחות תחרות.

אחרי הרשימה המפוארת הזאת נדמה שכולם היו מועמדים, אך יש מספר שחקנים שמפתיע עד מרגיז שמעולם לא היו (לפחות) מועמדים. מי ששוב ושוב שיחקו מצוין ולא זכו אפילו במועמדות אחת? מראש השמטתי מהרשימה שחקנים שעושים קומדיות וסרטי פעולה שזוכים לפחות הערכה מנותני פרסים, כמו יו גרנט, ברוס ויליס, קת'רין אוהארה ומג ראיין.

מיה פארו
"דני רוז- כוכב ברודווי", "שושנת קהיר הסגולה", "חנה ואחיותיה", "ימי הרדיו" הם לא רק ארבעה סרטים טובים בארבע שנים עוקבות, בכולם מיה פארו הפגינה משחק מצוין בארבעה תפקידים שונים ארבע שנים ברציפות, תפקידים שכתב לה בן זוגה דאז וודי אלן. הוא כתב בשבילה תפקידים כל כך שונים זה מזה, והיא כל כך מדויקת ונפלאה בכל אחד מהם. לפני כן התפרסמה בזכות "תינוקה של רוזמרי" ועל דברים אישיים אחרים (נישואים לפרנק סינטרה המבוגר ממנה, הורים מפורסמים, אימוץ ילדים), וגילמה את דייזי ב"גטסבי הגדול" עם רוברט רדפורד. אך תקופת הפריחה שלה כשחקנית היתה עם אלן. גם בשאר הסרטים שלו היתה נפלאה: "בעלים ונשים", "אליס", "צללים וערפל", "פשעים ועבירות קלות", "קומדיה סקסית של ליל קיץ". הגיע לה פרס על מפעל חיים (או על פעילות ההומניטרית) הרבה לפני אחרים שכבר זכו לקבלו.

דונלד סאת'רלנד
"שנים עשר הנועזים", "מאש", "אנשים פשוטים", "ג'יי.אף.קיי- תיק פתוח" – ארבעה סרטים שונים כל כך בתפקידים מגוונים מארבעה עשורים שונים, ועוד הרבה סרטים ביניהם, ולא מצאו תפקיד אחד, הזדמנות אחת להעמיד אותו לאוסקר. הוא שיחק בסרטים של אינגמר ברגמן, ברנרדו ברטלוצ'י, בקומדיות, בסרטי מלחמה, בדרמות, ולאחרונה הופיע בסרטי "משחקי הרעב". הוא גם אביו של קיפר סאת'רלנד ("24") והשנה יחגוג את יום הולדתו ה-80.

"".

יואן מקגרגור מתוך "הבלתי אפשרי".

יואן מקגרגור
שוב ושוב השחקניות והשחקנים שלצדו היו מועמדים (חלקם זכו): ניקול קידמן, נעמי ווטס, כריסטופר פלאמר, ומתישהו הוא יהיה מועמד כי הוא שחקן נהדר שמשחק גם בסרטים גרועים אך גם בהם הוא כובש ואין לו טיפוס שמזוהה עמו. סרטים בולטים: "טריינספוטינג", "מולן רוז'", "סיפורי דגים", "הבלתי אפשרי".

סקרלט ג'והנסון
מתישהו היא תהיה מועמדת… היא יכולה לשחק הכול, בתפקידים גדולים או קטנים, בדרמות או בקומדיות ובסרטי פעולה. בשלוש השנים האחרונות שיחקה ב"הנוקמים", "היצ'קוק", "היא", "דון ג'ון", "קפטן אמריקה: חייל החורף", "מתחת לעור" ו"לוסי". ב-2003 כיכבה ב"אבודים בטוקיו" וב"נערה עם עגיל פנינה". היא צריכה להיות מועמדת. היא תהיה מועמדת. רק צריכה למצוא את התפקיד הנכון בין תפקידיה כאלמנה השחורה בסרטי הקומיקס, כמו איימי אדמס וג'ניפר לורנס.

אלפרד מולינה
הודה בפומבי שהוא לא מוכן לעבוד בשביל מועמדות, כלומר: לערוך את מסע יחסי הציבור הנחוץ של ראיונות אינסופיים. לא חייבים לעשות את זה כדי לזכות במועמדות, אבל זה עוזר לא לצאת נגד העניין. מולינה הוא שחקן שכולם מכירים כי הוא הופיע בהמון סרטים ולאו דווקא זוכרים את השם שלו או מזהים שזה הוא, אז קצת מסע יחסי ציבור יכול היה להועיל לו. הוא שחקן בריטי שגילם בני אדם מכל מוצא שקיים, בערך, החל מ"שודדי התיבה האבודה". הוא גילם רוסי ("האיש שידע מעט מדי"), צרפתי ("שוקולד") ופרסי ("הנסיך הפרסי: חולות הזמן"). הוא כמעט היה מועמד, אם אפשר לומר דבר כזה, על תפקידו כדייגו ריברה (המכסיקאי ב"פרידה" והיה גם מוצלח ב"לחנך את ג'ני". השנה הופיע ב"אהבה היא מוזרה" לצדו של ג'ון לית'גו.

ריצ'רד גיר
התפרסם כג'יגולו אמריקאי וכקצין וג'נטלמן, וגם כשעשה תפקידים עם פוטנציאל לאוסקר גבוה יותר, זה לא הלך לו. הוא כמעט היחיד מ"שיקגו" שלא היה מועמד לאוסקר (ארבעה שחקנים היו מועמדים: רנה זלוויגר, קת'רין זיטה-ג'ונס שזכתה, קווין לטיפה וג'ון סי. ריילי). אולי הוא נופל לתסמונת שחקנים יפים לא זוכים באוסקר (טום קרוז, ברד פיט, פול ניומן היה צריך לחכות שהוא יהיה מבוגר, מת'יו מקונוהי היה צריך לרדת במשקל ולא להיראות חתיך); הוא רק בן 65, אז עוד יכולים למצוא הזדמנות לתת לו אוסקר כשחקן משנה כשישחק אבא או סבא גוסס של מישהו. אבל הסיכויים שלו לא גדולים.

"".

סם רוקוול מתוך "יריה אחת".

סם רוקוול
הוא היה נהדר והיה ראוי למועמדות (לפחות) בשנתיים האחרונות על תפקידי המשנה החיוניים בסרטים "שבעה פסיכופטים" ו"העולם על פי דנקן". הוא מופיע בסרטים שונים ומגוונים לכל אורך הקריירה שלו, "גרין מייל", "כיבוש הגלקסיה", "אנשי מזימות", "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", "פרוסט/ניקסון", "איירון-מן 2" ו"הפרקליטה". לצערי, הוא משתתף ב"פולטרגייסט" החדש, ואני מקווה שימצאו פרויקטים עתידיים ראויים לכישרונו.

קווין בייקון
אז הוא לא כיכב בהרבה סרטים טובים המון זמן אבל היו לו הרבה תפקידי משנה והוא שיחק בעשרות סרטים. הוא התפרסם ב"בית החיות" (1978) וכיכב ב"פוטלוס" (1984), והוא נשוי לשחקנית קירה סדג'וויק (שהיתה מועמדת הרבה שנים לפרסים על סדרתה "המפענחת" אז תמיד ראו אותו לאורך השנים). הוא צריך סרט אחד דרמטי כמו "מועדון הלקוחות של דאלאס" ולפחות מועמדות מובטחת לו כי כולם מכירים אותו, שיחקו אתו או קשורים אליו איכשהו. סרטים בולטים: "ג'יי.אף.קיי- תיק פתוח", "בחורים טובים", "אפולו 13", "סליפרס", "מיסטיק ריבר".

ג'ון קיוזאק
כמו קווין בייקון, הוא מפורסם מאז שנות ה-80, כולם מכירים אותו ואף מעריכים אותו, אך -במיוחד בשנים האחרונות- הבחירות שלו בתסריטים איומות ונוראיות והוא רחוק ממה שנקרא "סרטי אוסקר". אחותו ג'ואן קיוזאק היתה מועמדת פעמיים כשחקנית משנה ("נערה עובדת", "אין ואאוט"). סרטים בולטים: "הנוכלים", "צללים וערפל", "קליעים מעל ברודווי", "להיות ג'ון מלקוביץ'".

סטיב בושמי
שיחק במספר סרטים של האחים כהן, בשני הסרטים הראשונים של קווינטין טרנטינו, בסרטים עצמאיים, בסרטים עם אדם סנדלר, שני סרטים של פיקסר, בדרך כלל בתפקידי משנה, והוא מצוין בהם. עכשיו יורדת הסדרה בכיכובו "אימפריית הפשע" המוערכת, שהיה מועמד עליה לפרסים, ואולי ימצא תפקידים טובים בקולנוע.

גונג לי
אמנם קשה לזכות במועמדות בסרט בשפה זרה, אך זה קרה יותר מ-30 פעמים, בעיקר לנשים ובתפקידים ראשיים (רשימה חלקית: מקס פון סידוב, ליב אולמן, מרצ'לו מסטרויאני, קתרין דנב, איזבל אדג'ני, סופיה לורן). והמשותף לכל המועמדים האלה? כולם בשפות שמדברים באירופה: איטלקית, צרפתית, צ'כית, שוודית, ספרדית ופורטוגזית. גונג לי היתה מדהימה גם באנגלית ב"זכרונותיה של גיישה", אך היא מרשימה במיוחד בסרטים הסיניים (ו/או מהונג קונג, אני לא מתכוון להיכנס לוויכוח הזה!): "הפנסים האדומים", "סיפורה של קיו ז'ו", "סיפור חיים" האדיר, "קללת פרח הזהב" ו"שלום לפלגש" שהיו מעומדים לאוסקר ועוד.

איזבל הופר
היא משחקת מאז שנות ה-70, היא מוערכת באירופה, היא משחקת גם בסרטים באנגלית ("חובבים" של האל הרטלי, "אני אוהב את האקביז" של דיויד או. ראסל"), והיא עושה המון סרטים בשפת אמה צרפתית, אך היא בוחרת לפעמים סרטים כל כך קשים ונוטה לתפקידים של דמויות על גבול הפרוורטיות שקשה לאמריקאים השמרנים לקבל.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?