"המדרשה".
סדרת המתח-קומדיה הישראלית "המדרשה" נכנסת למשבצת שפינתה "הבורר": סדרה שהצעירים יוכל לדבר עליה למחרת בבית הספר או בבסיס הצבאי. אין בכך כל רע, אבל תיאום הציפיות הוא חשוב, משום שלצופים המבוגרים אין ממה להנות בסדרה – בטח ובטח שלא גורמים שימשכו אותם לצפות בה באדיקות. ב'הוט' מבינים את קהל היעד שלהם היטב, ולכן הליהוקים שלהם נראים רלבנטים יותר מאשר הליהוק של "המדרשה", שמציג לנו את אקי אבני המתקרב לגיל 50 וחנה לסלאו בת ה-62 בתור חניכים משונים של קורס בטחוניסטי כלשהו. הצופים הצעירים של הסדרה אמורים למצוא את עצמם מתחברים לדמויות שלהם?
את הסדרה ביים דני סירקין ("חסמב"ה – דור 3", "תא גורדין", "שחקן זר"), ולהוציא "תא גורדין", ניכרים בסגנונו רוח השטות וה'שכונתיות'. חוסר הרצינות הטמוע ביצירותיו הוא מרגיז בהקשר של "המדרשה", שיכלה להיות "תא גורדין" ובמקום זה היא "חסמב"ה – דור 3", בטח עם הקאסט שצוות לה, המונה גם את יהודה לוי, איתי טיראן, לירון וייסמן, יהורם גאון, דן שפירא, גל תורן ויניב ביטון (ואזכיר שאפילו חנה לסלאו יודעת להיות רצינית).
יהודה לוי מוביל את הקאסט בתור סוכן מוסד שפעל לא-כשורה, ובמקום להיות מודח – הצליח לסדר לעצמו תפקיד של חונך בקורס חדשני להכשרת סוכני מוסד מיוחדים. כל השחקנים הצעירים ממנו (פלוס לסלאו ואבני) הם חניכים של הקורס שלו, ופרק הפתיחה הכפול מכניס אותנו ישר לאקשן. החלטה נבונה. ניכר על "המדרשה" שהושקעו בה הרבה כספים, ולא כולם הלכו למשכורות השחקנים: צילומי חוץ, לוקיישנים, ניידות, יריות, אפקטים – מהכל יש. רק תסריט עם דיאלוגים אמינים והומור מחוכם חסרים. אבל כשאלה חסרים, קשה לשפוט את ביצועיהם של השחקנים, שאינם מתבזים – אבל גם לא זוהרים. מה שיש צריך להספיק לקהל הצעיר שבא להעביר את הזמן, בהיעדר סדרות טובות לגילו על המרקע כרגע – אבל רק לו זה יספיק.
המדרשה (ישראל, 2015)
יצירה: אורי לברון, יזהר הר לב, דני סירקין | משחק: יהודה לוי, חנה לסלאו, איתי טיראן, אקי אבני, לירון וייסמן
הפצה: רשת, החל מה-31.10.2015 בימי שבת (ובהמשך בימי שלישי) בערוץ 2.