18 בפברואר 2016 בשעה 16:00

"יחי הקיסר" – ביקורת

"יחי הקיסר!". ג'וש ברולין, ג'ורג' קלוני.

יותר מש"יחי הקיסר" הוא סרט, הוא אוסף של סצנות. אלה אמנם סצנות שהושקעה בהן מחשבה רבה ומבוצעות היטב בידי קאסט איכותי, ברם נראה כל קשר בין אחת לזו שבאה אחריה הינו מקרי בהחלט. לכן בסופו של דבר עולה התחושה שהשלם קטן מסכום חלקיו. משום שעל אף שהקומדיה הפרודית מכילה כמה וכמה חלקים מצחיקים עד דמעות, וכמה אחרים עם ביקורת עמוקה על תעשיית הסרטים, בשורה התחתונה "יחי הקיסר" הוא לא יותר מסרט נחמד.

את ג'ואל ואיתן כהן שביימו את הסרט כמובן לא צריך להציג. מדובר בשני במאים מוכשרים שגם הביקורות עליהם מוסיפות את ההסתייגות 'אבל אולי לא הבנתי אותם עד הסוף', ואכן גם הפעם הכשרון מתבטא, אם כי רק במנות קטנות, ולא בחיבור בניהן לכדי עלילה רצינית עם מסר עמוק. על כן, לשם שינוי אני מרגיש שהפעם ירדתי לסוף דעתם של האחים, פשוט כי המסר לא מאוד מסובך.

התקופה היא ימי הזוהר של הקולנוע – שנות ה-50, ואדי מנקיס (ג'וש ברולין) הוא מנהל הפקה באולפן הוליוודי גדול. משמעות התפקיד היא לפתור בעיות ממגוון סוגים: מליהוק ועד תדמית, מזמני צילום ועד ייעוץ תיאולוגי, וכל זאת בשקט וביעילות המירביים. הבעיה המרכזית שאיתה אדי מתמודד הפעם (לצד הרצון להפסיק לעשן) היא שבירד וויטלוק (ג'ורג' קלוני), כוכב ההפקה הגרנדיאוזית "יחי הקיסר!" נחטף מהסט על ידי קבוצת אנשים המכנה את עצמה 'העתיד', ומודיעה שהיא תחזיר אותו רק תמורת כופר של 100,000 דולר.

אך בעודו מטפל בדרישת הכופר, נדמה שהצרה האמיתית של אדי היא שעליו לפתור במקביל מספר רב מדי של בעיות נוספות. לצד הטיפול בהעלמותו של וויטלוק, אדי צריך להמשיך בעבודתו הרגילה ולפתור את בעיית ההריון מחוץ לנישואין של "הכוכבת הבלונדינית התמימה" דיאנה מורן (סקרלט ג'והנסון), ללהק כוכב חדש לסרטו של במאי הדרמות התקופתיות לורנס לורנץ (רייף פיינס) וכמובן גם לדאוג לחייו האישיים בבית.

לכן הג'אגלינג הבלתי פוסק בין הבעיות מאפשר ליחי הקיסר להציג לצד ברולין המצויין שמובל את הסיפור, קאסט עתיר כוכבים (לצד השמות שהזכרתי מקודם מופיעים גם ג'ונה היל, צ'אנינג טייטום, טילדה סווינטון ועוד רבים נוספים). אולם כל אחד מאותם סופרסטארים משתלב בלא יותר מ-3 סצנות באחת מעלילות המשנה, ומשחק דמות שהיא שטוחה וקריקטוריסטית המיועדת לתמוך בבדיחה או שתיים, כך שהופעתם מרגישה יותר כמו הופעת אורח המיודעת ליח"צ יותר מאשר משחק דמות הרלוונטית לעלילה.

ומכאן מתבלטת ועולה חולשתו העיקרית של הסרט: חוסר היכולת של התסריט לשזור עלילה מרכזית רציפה ומשמעותית. הקשר בין הסצנות קלוש מאוד והתחושה העולה היא שחלקים גדולים מהתסריט נכתבו רק כדי שהסרט לא ייראה כאוסף מערכונים. השיא מבחינה זו מגיע בסיום הסרט כאשר חלק נכבד מבעיות המשנה נפתר במהירות ובחוסר אמינות, כאילו האחים כהן גילו שאחרי כל המסע בין הכוכבים ותפאורות הסרטים השונות נותרו להם רק דפים ספורים לסגור את הסיפור, אז הם שירבטו הסבר 'רק כדי לסמן וי'.

"יחי הקיסר!". סקרלט ג'והנסון, ג'ונה היל.

כך שבשורה התחתונה ב"יחי הקיסר", האחים כהן באים לספר מעשיות על איך נראית הוליווד מאחורי הקלעים. אלה מעשיות נחמדות ולכן מדובר בסרט מהנה, אבל חוסר היכולת לחבר אותן יחדיו לכדי לסיפור ברור שהוא יותר מאנקדוטות הוא מה שמונע מהסרט להשאיר חותם ולהפוך ליותר מסרט נחמד. מצד שני, ייתכן שמעריצי האחים כהן יגידו ששוב לא ירדתי לסוף דעתם.

דירוג: