"טוני ארדמן" – ביקורת

מאת
23 בפברואר 2017 בשעה 8:30
"טוני ארדמן". פטר סימונישק.

"טוני ארדמן". פטר סימונישק.

הסרט הגרמני "טוני ארדמן" משווק כקומדיה, אבל הוא לא הצחיק אותי. גם כסרט לא-מצחיק הוא רע מאוד-מאוד, והסבל נמשך שעתיים וארבעים דקות. באופן בלתי ייאמן הסרט גורף פרסים ברחבי העולם ואיכשהו הוא המועמד המוביל לזכייה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

טוני ארדמן הוא שם האלטר-אגו של גבר גרמני גרוש כשהוא חובש פאה ארוכה ומכניס לפיו שיניים עליונות מפלסטיק ובכך מרשה לעצמו להשתטות, להתחזות ולפנות אל אנשים שאחרת לא היו מסתכלים לכיוונו. הוא שב ומופיע בחייה של בתו, אשת עסקים שמתגוררת בבוקרשט.

היחסים בין האב לבתו טעונים ובקטעים רבים הוא מביך אותה, ואני הרגשתי מובך. היא חווה את מה שהיא מגדירה כאחד מסופי השבוע הגרועים בחייה, ואני הרגשתי מסויט כמעט כמוה. זה הרבה יותר עצוב מאשר מצחיק, אבל גם כדרמה זה לא עובד כי אין שום מתח עלילתי, אין התפתחות, אין עניין.

"טוני ארדמן". סנדרה הולר.

"טוני ארדמן". סנדרה הולר.

הקטעים ארוכים מאוד-מאוד. רובם לא מובילים לשום דבר. במהלך החצי השני של הסרט, כשהבנתי שזה לא יתקדם לשום מקום (טעיתי: זה הולך ונעשה רע יותר), שקלתי אפילו לצאת באמצע ההקרנה. נתתי לזה הזדמנות, התעקשתי למצוא עניין בנעשה.

לרוב עדיף לחזות את הזוכים בפרסים מבלי לראות את המועמדים כי הדעה האישית נוטה להידחף לתחזית. עד הצפייה בסרט האמנתי ש"טוני ארדמן" יזכה באוסקר לסרט זר אבל אחרי הצפייה בו קשה לי להבין איך הוא מועמד ולא יפתיע אותי אם לא יזכה כי מלבד אורכו יש בו אלמנטים שחברי האקדמיה השמרנית נוטים להתרחק מהם (לפחות בזוכים שלהם): עירום מלא ומיניות גרפית. לפני שבועות אחדים פורסם כי לסרט תיעשה גרסה אמריקאית, בהפקת ויל פארל ובכיכוכבם של ג'ק ניקולסון וקריסטין ויג (לא פחות). הם ייקחו רק את הרעיון הבסיסי מאוד של אב שמתערב בחייה של בתו הוורקוהולית וללא ספק יוותרו על העירום והמיניות.

"טוני ארדמן". פטר סימונישק, סנדרה הולר.

"טוני ארדמן". פטר סימונישק, סנדרה הולר.

בדרך כלל אני לא מזכיר בביקורת את הקהל שצפה איתי בסרט. במקרה הזה אציין שהיו צופים שיצאו באמצע והיו צופים שצחקו, בעיקר -אך לא רק- דוברי גרמנית. אולי מחסום השפה מנע ממני להבין מה מצחיק בשתי דמויות מסכנות (שאחת מהן או שתיהן אינה לגמרי בקו הבריאות הנפשית).

בעוד שב"שתיקה" של מרטין סקורסיזה, שלא אהבתי, היו קטעים שלכשעצמם היו מוצלחים אבל לא עבדו ברצף ויצרו שעמום ארוך ומסויט, ב"טוני ארדמן" אפילו כל קטע בפני עצמו לא הוסיף דבר ורק האריך את העינוי.

דירוג: ★☆☆☆☆