אלפרד מולינה ועידו פורט (משמאל) מתוך הבוגד הקטן | צילום: יוני המנחם
המפיקים הישראלים מסרבים להיכנע לעובדות: לקחת ספר עברי, ישראלים דוברי עברית, אתרי צילום בארץ העברים ובמאי שלא דובר עברית ומכריח את כולם לדבר אנגלית, זה פשוט לא עובד ולא מתקבל טוב. למזלם, לפעמים יש כאלה שמצליחים להוציא את הסרט מהבוץ, וכאלו בדיוק הם עידו פורט הקטן ואלפרד מולינה ב"הבוגד הקטן" המבוסס על פרי עטו של הסופר המוערך עמוס עוז, "פנתר במרתף".
"הבוגד הקטן" נוחת באקרנים בישראל אחרי תקופה לא קלה של דחיות הפצה. הדבר ההגיוני היה להפיץ אותו בסמיכות לטקס פרסי האופיר (עדיף מעט לפניו), ולרכב על העובדה שהיה מועמד לפרס כלשהו בטקס (גם בלי לציין שהקטגוריה היא לא החשובה ביותר של הסרט הטוב ביותר). אבל למפיצי הסרטים הישראלים יש את התכונה המשונה להקרין סרטים ישראלים רק כאשר אף אחד לא זוכר כבר את קיומם וכל קשר בין תאריך ההפצה שלהם לטובת המוצר היא בדיונית בהחלט.
התקופה בסרט היא תקופת המנדט הבריטי. ליהודים בפלשתינה עוד אין מדינה וכל משאת נפשם של אלה היא לגרש את המושלים הזרים ולזכות בעצמאות מדינית. בירושלים של אותם זמנים, חי לו "פרופי" לייבוביץ' בן ה-11 (עידו פורט) עם משפחתו, וחולם בהקיץ על גירוש הבריטים במו ידיו ובעזרת שני חבריו לקבוצת המחתרת "פרידום אור דת'" ("חירות או מוות") הצעירה. החלומות והתכנונים החשאיים של הקבוצה נארכים מעבר לשעת העוצר שהנהיגו השלטונות הבריטים בפלשתינה, ובאחד הערבים חייל בריטי בשם דאנלופ (אלפרד מולינה) לוכד אותו וכמעט מביאו למאסר.
עידו פורט (מימין) ואלפרד מולינה מתוך הבוגד הקטן | צילום: יוני המנחם
אך דאנלופ הרגיש חס על פרופי ומשלח אותו לביתו, לא לפני שהוא מזמין את הילד למטה הבריטי, לקיום שיחה אינטלקטואלית. פרופי נענה כעבור כשבוע להזמנתו של החייל, ובין השניים נרקמת ידידות משכנעת שצפוי לה שלא לנוח על זרי הדפנה. משני צידי ה'מתרס', טמונות לפרופי התלקחויות בעקבות ידידותו עם האיש מן צבא האויב, וכבר בגילו הצעיר ילמד שיעור חשוב על טבעם של בני האדם.
הסרט בבימויה של לין רות', מלהטט בצורה בלתי הגיונית בין עברית לאנגלית ופוגע בכל סיכוי להבחין בחכמתו של הילד. כמה ילדים בני 11 ממוצא פולני דיברו בשנת 1947-8 באנגלית שוטפת? לגלם את דמותו של פרופי הקטן בודאי לא היתה משימה קלה במיוחד עבור פורט, שכן הוא הנפגע העיקרי מנגע הדילוגים בין השפות. רגע הוא מדבר עם הוריו יוצאי המחנות באנגלית (!), רגע שני הוא מדבר עם חבריו בעברית, ורגע שלישי הוא מבטא את שם המחתרת שלו באנגלית. למען האמת, משום שלא הספיקותי לקרוא את הספר, נדמה היה לי דווקא שהחייל הוא זה שמדבר עברית שוטפת.
אבל פורט לא מתבלבל, ומלבד כישוריו בשפות, ניחן גם ביכולת משחק מצוינת ויוצאת דופן לגילו. הכימיה הנפלאה בינו לבין השחקן הבריטי אלפרד מולינה ניכרת גם מעבר לעדשת המצלמה, וכובשת את המסך על כל מגרעותיו של הסרט. מולינה המקסים, נדחס לו שם לתוך מדי החאקי הצמודים בצורה קומית לחלוטין ומוציא את המיטב מן הדמות ומן יחסיה הבעיתיים עם פרופי.
עידו פורט מתוך הבוגד הקטן | צילום: יוני המנחם
גם הקטנים האחרים, גיא קרסנר ויונתן להט חמודים מאד בהופעותיהם ומספקים לסרט מימד חביב נוסף. דווקא שחקנינו המובחרים שלוהקו לסרט הם אלו שלא צלחו היטב את הבדלי השפה ולא מציגים את מלוא כישורם והדרם, ובכללם מוביל רמי הויברגר. על אף היותו של הויברגר אחד השחקנים החביבים עלי בישראל, המשחק שלו הפעם שבלוני ומשעמם, שלא מפיח שום תוכן בדמות שלו.
כנראה שכדי לספוג את מלוא החויה, עדיף למתעניינים לקרוא את הספר המקורי שכתב עוז (למרות שאינני יכול להמליץ עליו כאמור ממקור ראשון). מאידך, אין מדובר בסרט משעמם או חסר תקומה, ויחסיהן של שתי הדמויות הראשיות ממלאת בחן ובחדוה את המסך ובהחלט מספיקות להעברת 90 דקותיו של "הבוגד הקטן" בהנאה סבירה.
דירוג: 
הבוגד הקטן
ישראל, 2008
90 דקות.
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-02.04.2009 בבתי הקולנוע.
בימוי:
לין רות'
תסריט:
לין רות'
עמית ליאור
עמוס עוז
שחקנים:
עידו פורט
אלפרד מולינה
רמי הויברגר
גיליה שטרן
ענת קלאוזנר
גיא קרסנר
יונתן להט