"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.
"בחזרה מטואיצ'י" הוא סרט הישרדות ישיר למדי, שעל אף המראות הקשים וההזדהות עם גיבור הסרט, לא מצליח לרגש או לעניין באופן מיוחד ועל כן מאבד מהטעם שלו. העלילה, שמבוססת על ספרו של יוסי גינסברג (המגולל את חוויותיו האמיתיות), בעלת פוטנציאל אמיתי, אבל לא מצליחה לממש אותו בעקבות בימוי בעייתי. הסרט משובץ בסצינות גרפיות (ביניהן יותר, ביניהן פחות) שמבקשות לזעזע את הצופה, והן אכן אפקטיביות במטרה זו. אילו רק זה היה מספיק בשביל להפוך סרט לטוב.
אי אז בשנות ה-80 גינסברג הוציא לאור את ספרו "בחזרה מטואיצ'י", שהפך בישראל ללהיט גדול בקרב הצעירים שרוצים לגלות את העולם וגם את עצמם. היו ניסיונות ליצור סרט, אך רק כעת, כ-37 שנים אחרי תלאותיו בג'ונגל בבוליביה, יצא הסרט לאקרנים. גרג מקלין, שביים עד כה בעיקר סרטי אימה, נבחר למשימה של הובלת הסרט ובהתאם הסרט מרגיש קצת כמו סרט אימה עם סצינות מבחילות. ללא ספק ההתמודדות של יוסי הייתה שונה מההתמודדות של צ'אק נולנד (טום הנקס) ב"להתחיל מחדש" של רוברט זמקיס, אך ישנם הרבה חלקים דומים בסיפור. ב"להתחיל מחדש" אין ניסיונות חוזרים ונשנים להחריד את הצופה, ועדיין הוא מצליח להעביר חוויית התמודדות הישרדותית אנושית. טכנית, הסרט מציג את סיפורו של יוסי, אבל תוך כדי צפייה אפשר לדמיין איך בידיים מיומנות יותר סצינות היו יכולות להיות מוצגות טוב יותר, באופן מרגש (לעומת רגשני), סוחף ועוצמתי.
דרום אמריקה של תחילת שנות ה-80 לא הייתה יעד פופולרי לטיולי תרמילאים ישראליים (הייתה לנו את תהילת הודו בשנות ה-90 ומעבר לכיתות רגליים בדרום אמריקה בתחילת שנות האלפיים), אך היו הרפתקנים שבכל זאת יצאו לגלות עולם. כזה היה יוסי גינסברג (שמגלם דניאל רדקליף, הידוע מסדרת סרטי "הארי פוטר"). דרך עבודות בצפון אמריקה התגלגל עד לדרומה בשביל לפלס דרכים חדשות. בדרכו פגש תרמילאים נוספים, מרקוס וקווין (ג'ואל ג'קסון ואלכס ראסל, בהתאמה) וביחד המשיכו לטייל. ההרפתקה הובילה אותם להיכנס לגונג'ל בוליביאני ביחד עם מורה דרך מפוקפק בשם קארל (תומאס קרצ'מן). העניינים מתחילים להסתבך ויוסי מוצא את עצמו לבד בגונג'ל, מתמודד עם כל מה שיש לאמא טבע לזרוק עליו.
דניאל רדקליף משחק מצוין, הוא אפילו כמעט מצליח לקלוע למבטא הישראלי (משימה לא פשוטה לזר), לא שזה מפריע. החלקים המשמעותיים בסרט סובבים סביב ההתמודדות של יוסי בגפו, כך שהמצלמה מתמקדת ברדקליף ובהבעות הפנים שלו. המשחק הטוב שלו מדגיש את הפער שבין המרכיבים הטובים שיש לסרט הזה לעומת התוצר המוגמר. שאר השחקנים משחקים ברמה מספקת ומובילים היטב את העלילה קדימה.
"בחזרה מטואיצ'י". דניאל רדקליף.
העלילה המעניינת מצליחה להיות מתורגמת במידת מה לתסריט טוב, אך עבודת הבימוי הרשלנית גורמת לסיפור להיראות מאולץ ולא אמין. כמצופה בסרט על הרפתקה בגונג'ל, רואים הרבה ירוק במסך ומדי פעם מבליחים צילומי נוף מפעימים. בכלל, החשיפה של התרבות הדרום אמריקאית נראית אותנטית למדי, והעיצוב הכללי בסרט הולם ביותר. האפקטים של איתני הטבע ואפקטי האיפור על פניו וגופו של רדקליף מדויקים מאוד ומכניסים לאווירה הנוראית שבה שרוי גיבור הסרט. כך שנראה כי רק החזון של הבמאי לא התאים להעברת הסיפור על הצד הטוב ביותר.
למרות הקשר הישראלי (גם ההפקה ישראלית), כדאי לוותר על הסרט. מלבד הסיפור האנושי, אין בו איכויות שמצדיקות את השקעת הזמן. לא קראתי את הספר בשביל להשוות את הסרט למקור, אך אני יכול רק לקוות שהוא טוב יותר.
דירוג: 
בחזרה מטואיצ'י (אוסטרליה, קולומביה, 2017)
בימוי: גרג מק'לין | תסריט: ג'סטין מונג'ו, יוסי גינסברג | משחק: דניאל רדקליף, אלכס ראסל, תומאס קרצ'מן | מוסיקה מקורית: ג'וני קלימק
הפצה: סרטי שובל, החל מה-22.03.2018 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: