16 בנובמבר 2018 בשעה 14:00

"אלמנות" – ביקורת #2

"אלמנות". ויולה דיויס.

"אלמנות" הוא סרט דרמה עם שוד, סרט טוב עם רגעים אלימים שהיה יכול להיות טוב בהרבה עם מספר קיצוצים.

הסרט מבוסס על מיני סדרה בריטית מ-1983 ואת התסריט כתבו במאי הסרט, סטיב מקווין, וגיליאן פלין, שכתבה את הספרים שהפכו ל"נעלמת" של דיויד פינצ'ר והסדרה "חפצים חדים". יש לשער שאחת הסיבות שהביאו אותה היא העובדה שהסרט עוסק בעיקר בנשים עם תפנית מפתיעה.

שוד שמשתבש (בקטע הפתיחה של הסרט) מותיר אחריו ארבע אלמנות. על ורוניקה (ויולה דיויס, "ספק", "העזרה", "המדריך לרוצח"), אחת האלמנות, מאיימים שעליה להחזיר את הכסף שנשדד. היא נעזרת במידע שהותיר לה בעלה ומנסה לרתום למבצע את האלמנות האחרות.
במקביל יש גם עניין של בחירות מקומיות בשיקגו שמתקשר לשוד המתוכנן.

לסרטי שוד יש מבנה די קבוע: 1) מציגים את השודדים, 2) מראים מה דוחף אותם לבצע את המכה הנוכחית (בעיקר את הצלע המתלבטת-מתנדנדת), 3) ההכנות לקראת הפשע, 4) השוד עצמו, שמסתבך באיזשהו אופן, לא הולך לגמרי כפי שתוכנן ו-5) בריחה, השלכות המעשה, סוף.

"אלמנות" רוצה להיות יותר מעוד סרט שודים, והניסיון הזה נכשל וכך פוגע בסרט. היה מספיק מעניין לעסוק בנשים שהנסיבות גורמות לכל אחת מהן להיכנס לחיי פשע, הדינמיקה ביניהן והמתח המובן מאליו של השוד.
בידיו של במאי אחר זה היה יכול להפוך לסרט מותח ומהודק יותר, מישהו כמו סטיבן סודרברג, למשל. הסרט היה מרוויח מכך. בקלות אפשר היה להוריד חלק מהפלאשבקים ולקצר קטעים שנמשכים יותר מדי, סגנון שאולי עבד ב"12 שנים של עבדות", סרטו הקודם של סטיב מקווין, אך פחות מתאים פה.

"אלמנות". סינתיה אריבו, ויולה דיויס.

על המוזיקה אחראי הנס זימר, שעבד עם מקווין גם בסרטו הקודם, וב"בושה" (2011) של מקווין השתמשו במוזיקה שמזכירה מאוד (שלא לומר מעותקת אחת לאחת) מ"הקו האדום" (1998) שהלחין זימר.

כולם משחקים טובים, ויש לא מעט שחקנים פה. בנוסף לדיויס: ליאם ניסן, מישל רודריגז ("אבודים", סרטי "מהיר ועצבני"), אליזבת' דבּיקי ("שומרי הגלקסיה 2", "מנהל הלילה"), קולין פארל, דניאל קלויה ("תברח", "הפנתר השחור"), רוברט דובאל שהוא תמיד תוספת מבורכת ומלא נוכחות גם בגילו המתקדם גם אם נוטה לקבל תפקיד של גזען עצבני חובב קללות, לוקאס האס (אולי מתישהו אפסיק לכנות אותו "לנצח הילד מ"העד"", אבל עדיין לא), סינת'יה אריבו ("זמנים קשוחים באל רויאל") וקארי קון, שהיתה נהדרת ב"נעלמת", בתפקיד קטן.