"הבטחה עם שחר". שרלוט גינסבורג, פייר ניניי.
"הבטחה עם שחר" הוא אפוס מרשים וסוחף, מהסוג שלא עושים לעתים קרובות בימינו, שלא זכה לתשומת הלב הראויה בעולם כי הוא דובר צרפתית ועוסק בסופר שאינו מהשמות המוכרים לכולם. הסרט, שלא חף מפגמים, הוא מהנה, סוחף, מצחיק ומרגש. מי שאוהב סרטים תקופתיים -עם תחנת רכבת, כמתחייב- יאהב את הסרט. הוא לא לצרפתים שלא יודעים לקרוא עברית או אנגלית כי יש חלקים גדולים בפולנית שלא מתורגמים לצרפתית.
"הבטחה עם שחר" הוא שם ספרו של רומן גארי ("עפיפונים", "כל החיים לפניו"), שמתאר חלק גדול מחייו. בסרט יש סיפור מסגרת מיותר לחלוטין ואם השם מצלצל לכם מוכר, ב-1970 ביים ז'יל דאסין גרסה באנגלית בכיכובם של אשתו מלינה מרקורי ואסי דיין כרומן.
הסיפור מתחיל בפולין בין שתי מלחמות העולם עם קריינות שמקצתה מתארת שלא לצורך דברים שאנחנו רואים באותו רגע. את רומן הצעיר מגדלת אמא מיוחדת מאוד, דמות מדהימה: דרמטית, שתלטנית, משוגעת. עם כוחה הרב של האם (שרלוט גינסבורג, "מלנכוליה", "נימפומנית", מגלמת אותה עם שלושת השחקנים שמשחקים את רומן), הדמות של רומן (פייר ניניי מ"פרנץ", ו"איב סן לורן", מגלם את רומן בבגרותו אחרי שני שחקנים צעירים) נעה על טווח צר מדי, לא רואים מספיק רבדים שלה. גינסבורג טובה בדמות מפעימה בנחישות, בחריצות ובאמונה שלה, שמועידה את בנה היחיד לגדולות.
מלבדם יש עוד שחקנים רבים אבל הם תופסים את עיקר הבמה. ובכל זאת יש מקום להופעה קצרה ונהדרת, דמות של בריטית פטפטנית (לדקות ספורות בלבד).
"הבטחה עם שחר". דידייה בורדו, שרלוט גינסבורג.
בסרט יש הרפתקאות, אנטישמיות, אהבתו הראשונה של רומן בילדותו, שחזור תקופתי יפה, עיצוב התלבושות, הניצבים, האפקטים בקטעי הלחימה: הכל יחד יוצרים חוויה קולנועית מהנה, עם הומור טוב שנובע מרגישות ואנושיות. המוזיקה כוללת את Nature of Daylight כשרומן מאושפז בבית חולים, קטע מוזיקלי מקסים במיוחד של מקס ריכטר ("ואלס עם באשיר") שנכתב ל"שאטר איילנד" של סקורסיזה ונעשה בו שימוש, בין השאר, בסוף "המפגש" עם איימי אדמס. מעבירים יפה את להט הכתיבה של רומן והקטעים שעוסקים במין מגוחכים באופן מכוון ויותר מדי.
הסרט היה מועמד ל-4 פרסי סזאר: שרלוט גינסבורג לשחקנית ואת שלושת האחרים (תסריט מעובד, עיצוב אמנותי ותלבושות) הפסיד ל"להתראות שם למעלה", שהיה מרשים בהחלט בשתיים האחרונות.
"הבטחה עם שחר". שרלוט גינסבורג.
כמו בסוף הסרטים "קולט" על הסופרת הצרפתייה בשם זה ו"האם אי פעם תסלחי לי?" על כותבת הביוגרפיות לי ישראל, גם סרט זה מסתיים עם תמונות של האנשים המגולמים בסרט וראשי פרקים כתובים של שארית חייהם אחרי הנקודה שבה מסתיים הסרט. זו תוספת מיותרת, כמו השלמת הערך האינציקלופדי של מושאי הסרטים. סרט הוא מדיום ויזואלי וּווקאלי ולסיים סרט בשקופית של תצלום ישן ושורות כתובות הופך את זה לדף מידע ואות סיום חלש שמרחיק ומשכיח את ההתלהבות ו/או הרושם וההשפעה שיכולים וצריכים להיות בסוף של סרט. אם מרגישים צורך עז להוסיף במהירות מידע רלוונטי כלשהו אפשר למצוא דרך מקורית ,מלהיבה, סוחפת, טובה ואפקטיבית יותר.
דירוג: 
הבטחה עם שחר (צרפת, בלגיה, 2017)
בימוי: אריק ברבייה | תסריט: אריק ברבייה, רומיין גארי | משחק: פייר ניני, שרלוט גינסבורג, דידייה בורדו, ז'אן-פייר דרסן | צילום: גלין ספיקרט
הפצה: עדן סינמה, החל מה-28.02.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: