"החיוך האטרוסקי" – ביקורת

מאת גל סדלינסקי
7 ביולי 2019 בשעה 7:30
"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס, רוזנה ארקט.

"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס, רוזנה ארקט.

"החיוך האטרוסקי" הוא סרט דרמה משפחתית המבוסס על ספר מצליח (לאחר ששינו את פרטי המסגרת, כמו ארצות ההתרחשות ושמות הדמויות) שלמרות דמות ראשית עגולה, מדשדש בקיטשיות צפויה. קורים לא מעט דברים טובים על המסך, אך הם לא מתכנסים לכדי יצירה זכירה. אף על פי כן, הסרט משרת את המטרה שלו וצופים שנוטים להתרגש ממתח בין דורי ומשקעים מהעבר יהנו מאד מהסרט – לרוב אלו יהיו צופים בגילים מבוגרים יותר.

זהו הסרט הראשון באורך מלא שמביימים מיכל ברזיס ועודד בן-נון ("איה" הקצר) – העובדים יחד מתחילת דרכם – וגם הסרט הראשון שהם מביימים בתקציב גדול עם שחקנים הוליוודיים. התקציב איפשר להם יד חופשית יותר בבחירות האומנותיות, אך היא באה לידי ביטוי בעיקר באתרי הצילום, ללא ניסיון לחדש או להפתיע. הקצב בסרט לא אחיד ומרכז הכובד של סצינות בעלות פוטנציאל להיות משמעותיות מרגיש לעיתים מונח במקום הלא נכון.

רורי מק'ניל (בריאן קוקס, "המטפלת", "RED") הוא מזדקן מתבודד שגר בכפר קטן ונידח בסקוטלנד, שהדבר הכי מסעיר שקורה בו הוא היריבות שלו עם תושב נוסף של הכפר. החיים הפשוטים שהוא מנהל שם הם בדיוק מה שהוא אוהב. כאבי גב משתקים שתוקפים אותו מעת לעת, ותדירותם מצטמצמת, מכריחים אותו לעזוב את הכפר ולהרחיק למקום בו יכולים לבדוק אותו רופאים. הוא בוחר לחדש את הקשר את בנו איאן (ג'יי.ג'יי. פילד, "קפטן אמריקה") שמתגורר בסן פרנסיסקו ובכך לחסל שתי ציפורים במכה אחת. המפגש המחודש לאחר 15 שנה בו לא התראו מציף משקעים לאיאן, שמתקשה לקבל את אביו בחזרה לחייו. רורי מצדו נחשף לעולם הזר בו מתגורר בנו ולא מצליח לראות איך הניכור העירוני עדיף על פני החיים השלווים של הכפר.

"החיוך האטרוסקי". ג'יי-ג'יי פילד, בריאן קוקס, ת'ורה בירץ'.

"החיוך האטרוסקי". ג'יי-ג'יי פילד, בריאן קוקס, ת'ורה בירץ'.

איאן חי עם אשתו אמילי (ת'ורה בירץ', "אמריקן ביוטי", "העולם שבפנים") ובנם התינוק ג'יימי, שמקבלים את רורי בדיוק כמו שהוא, למורת רוחו של איאן. צורת ההתנהלות המשפחתית של בנו לא מתיישבת כראוי עם השקפת עולמו הותיקה של רורי, כמו גם התפנית המקצועית אותה ביצע איאן. העולם המודרני מרגיז את רורי הפשוט וקוצר הרוח שלו המלווה בעוקצנות מפנה חצים דווקא אל המקומות הלא נכונים. כשברקע הבדיקות הרפואיות שלו, רורי מכיר את קלאודיה (רוזנה ארקט, "הכחול הגדול", "סוזן סוזן") שעובדת במוזיאון ומובילה אותו להיכנס למחקר על שפות נכחדות עם השפה הגאלית אותה הוא דובר. דרך הקשר איתה ועם ג'יימי, רורי בוחן מחדש את נקודת מבטו על העיר הגדולה ועל החיים בכלל.

"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס, רוזנה ארקט.

"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס, רוזנה ארקט.

בריאן קוקס מצוין. כובש כל סצינה, מהפנט, גורם לדמות של אדם קשה ורגזן להיות אנושית ולהתחבב בקלות על הצופה (לא בשונה מאופי תפקידו ב"המטפלת"). שמחתי לגלות שת'ורה בירץ משחקת בסרט הזה, כי זכרתי את ההופעות המוקדמות שלה בקריירה. לצערי, המשחק שלה מלאכותי ומעייף, יכול להיות שהדמות שלה בנויה כך, אבל ללא ספק היא השחקנית החלשה ביותר בצוות. פילדס עושה את תפקידו בטובה מיטבית, אך הוא נשאר מעט אנמי (בעיקר מול קוקס). התינוקות התאומים שמגלמים את ג'יימי מתוקים במיוחד ורק על התפקוד שלו איתם מגיע לקוקס איזשהו פרס. רוזנה ארקט גם טובה, אבל מגיעים לה תפקידים עם קצת יותר בשר.

מה שהפריע לי במידה רבה היה בחירת המוזיקה הנוראית. כידוע, מוסיקת רקע מעניקה את האופי של הסצינה בה צופים. אני אלרגי לקטעי מוסיקה שלא עושים זאת באופן מרומז, ובסרט הזה היו לא מעט קטעים שהתעקשו לגרום לצופים לחשוב שרורי הוא דמות שהליכה ברחוב עירוני מורכבת לה. העלילה בסרט הגיונית עם תסריט פשטני וחסר ייחוד. זהו לא דבר רע בהכרח.

"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס.

"החיוך האטרוסקי". בריאן קוקס.

הסרט עשוי לגרום לכם להתרגש והוא לא משעמם (שזה לא מעט), אך גם אם נקלעתם בטעות לסרט הזה ואתם רוויים מסרטים בז'אנר, לפחות יש צילומי נופים מדהימים.

דירוג: ★★☆☆☆

החיוך האטרוסקי (ארה"ב, 2018)
בימוי: עודד בן-נון, מיכל ברזיס | תסריט: מייקל מקגוון, מיכל ללי קגן, שרה בלווד, שוקי בן-נעים, חוסה לואיס סמפדרו | משחק: בריאן קוקס, ת'ורה בירץ', רוזנה ארקט, ג'יי-ג'יי פילד | מוסיקה מקורית: חיים אילפמן | צילום: חביאר אגירסרוב
הפצה: סרטי נחשון, החל מה-04.07.2019 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: