"דמבו הפיל המעופף" עם העורבים בהנהגת ג'ים קרואו.
שירות הסטרימינג "דיסני פלוס" רק עלה לאויר, וכבר צופים נלהבים גילו בו אזהרות מפני גזענות בקלאסיקות של דיסני כגון "ספר הג'ונגל", "פיטר פן", "חתולים בצמרת", "היפיפיה והיחפן" ו"דמבו"; וגם בסרטים מצוירים מבית אולפני האחים וורנר. התכנים של דיסני שזכו לאזהרות נוצרו עד כמעט לפני 80 שנה (מדובר כמובן על גרסאות המקור ולא על חידושים חיים מהשנים האחרונות), והאזהרות בשירות הסטרימינג של בית העכבר מורות כבר בתקציר העלילה כי "התוכנית הזו מוגשת כפי שנוצרה במקור. היא עשויה להכיל מיצגים תרבותיים מיושנים." על התכנים של וורנר האזהרות משודרגות – גם ארוכות יותר וגם מופיעות בתחילת הניגון: "הסרטים המצוירים שבהם אתם עומדים לצפות הינם תוצר של זמנם. הם עשוים להציג דעות קדומות על אתניות וגזע שהיו נהוגים בחברה האמריקאית. הצגות אלה שגויות כיום. אמנם הסרטים המצוירים הללו אינם מיצגים את החברה של היום, הם מוגשים כפי שנוצרו במקור, משום שלעשות אחרת יהיה כמו לטעון שדעות קדומות לא היו קיימות מעולם."
דוגמאות ליצוג גזעני בקלאסיקות של דיסני הן דמות הקוף 'קינג לואי' ב"ספר הג'ונגל" (1967) ששר ג'אז ומדבר באנגלית קלוקלת (סטריאוטיפים על שחורים אפרו-אמריקאים); האינדיאנים ב"פיטר פן" (1953); דמות החתול 'שון גון' ב"חתולים בצמרת" (1970) שמהווה קריקטורה של אסייתים עם העיניים המלוכסנות, האנגלית הקלוקלת (שמדבב שחקן לבן) והניגון בפסנתר עם צ'ופסטיקס; כמוהו גם דמויות החתולים הסיאמים סיי ואם ב"היפיפיה והיחפן" (1955) שמשחזרים את אותם המאפיינים הקריקטורים של אסייתים עם 'שיר החתולים הסיאמים'; והדמות של ג'ים קרואו (העורב) ב"דמבו" (1941), שזה גם השם של החוקים הידועים לשמצה להפרדה גזעית בין לבנים לשחורים שהיתה נהוגה בעיקר במדינות הדרום של ארה"ב, ונודעו בשם הזה משום שהשם היה ניתן לעבד שחור מפזז במופעי 'מינסטרל' שלבנים היו מעלים עד תחילת המאה העשרים כשהם צובעים בשחור את פניהם ומתארים את חייהם של השחורים באמריקה. עדכון 17.10.2020: האזהרות בדיסני פלוס לסרטים אלה שודרגו ומסבירים בפירוט את המראות השליליים שמופיעים בסרטים.
יצוין כי הסרט בעל התיאור הגזעני הידוע ביותר לשמצה, "שירת הדרום" (1946), כלל לא זמין ב"דיסני פלוס" וגם מעולם לא הגיע לשום מדיה ביתית כגון די-וי-די. הסרט מכיל מספר גדול של סטריאוטיפים על שחורים, וגם נטען כי הוא מדחיק את עבדות השחורים בהימנעותו מלחשוף כי הוא מתרחש בג'ורג'יה של אחרי מלחמת האזרחים באמריקה. עדכון 12.3.2020: יו"ר דיסני, בוב ייגר, הודיע רשמית כי אין כוונה ש"שירת הדרום" יעלה ב"דיסני פלוס", אפילו לא עם אזהרות.
וולט דיסני, האדם שהקים את אולפני דיסני, נחשד עד ימינו כגזען ואנטישמי בחוגים מסוימים. מצד אחד הוא הזמין את במאית התעמולה הנאצית לני ריפנשטאהל להוליווד כדי לקדם את סרטה "אולימפיה" ב-1938 (אבל יש מי שטוענים מנגד כי הוא לא הכיר את השתייכותה), ובסרטו מ-1933 על שלושת החזרזירים מתחפש הזאב הרשע לסטריאוטיפ של סוחר יהודי – שמן עם אף גדול, שיניים הרוסות וזקן עבה. ומצד שני תרם לארגונים יהודיים וב-1942 זכה באוסקר לסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר על "פניו של הפיהרר" בו דונלד דאק לועג לנאצים ולהיטלר. הפעם הבולטת האחרונה שטענות בנושא הושמעו נגד וולט דיסני היו ב-2014, כאשר מריל סטריפ נאמה נאום נוקב אודותיו: "דיסני, שיתכן והביא אושר למיליארדי אנשים, היה אולי… או שהיו לו נטיות גזעניות. הוא הקים ותמך בקבוצת לובי אנטישמית בתעשיה, והוא בהחלט היה – על פי ראיות מהנהלים בחברה שלו – מפלה על רקע מגדר." הנאום, אגב, נאמר מעל הבמה של פרסי המבקרים בניו יורק, בעת שהעניקה את פרס השחקנית הטובה ביותר לחברתה (שהופיעה איתה ב"מלאכים באמריקה") אמה תומפסון, על הופעתה ב"להציל את מיסטר בנקס", ובו מסופר על מאחורי הקלעים של הסרט "מרי פופינס" (את וולט דיסני מגלם ב"להציל", טום הנקס).
No plug forthcoming. Let’s be clear, Disney did harm. A lot. The only question is how to best address this. If the consensus from those directly harmed is that we need stronger wording you will receive no argument from me. Many have referenced the WB. Here is that wording. pic.twitter.com/X9aGjXv97o
— Evan (@324_B21) November 12, 2019