"חדשות העולם הגדול". הלנה זנגל, טום הנקס.
הפעם על שלושה מתוך ארבעת הסרטים שראיתי השבוע, כולם במקרה מושרשים בהיסטוריה האמריקאית, מתרחשים במאות ה-19 וה-18.
"משפחת האוורד מווירג'יניה" (1940) The Howards of Virginia, דרמה היסטורית, בין מעט הסרטים בכיכובו של קרי גרנט שנותרו לי לראות. זה אינו מסרטיו הטובים, אפילו לא הטוב ביותר מ-1940, שבה שיחק בקומדיות "נערתו ששת", "אשתי המועדפת" ו"סיפור פילדלפיה"!
גרנט מבוגר מדי לתפקיד של מאט האוורד, צעיר שמתחתן ועובר עם אשתו מהמושבה הבריטית וירג'יניה אל אוהיו הפראית של אמצע המאה ה-18, וחברו הטוב ביותר הוא תומאס "טום" ג'פרסון. לקראת פרוץ מלחמת העצמאות נגד האנגלים הכול מואץ מדי, עם כתוביות ארוכות להסברת המהלכים ההיסטוריים וקידום העלילה. גרנט שיחק בסרטים גרועים יותר ("המשבר" מ-1950, Room for One More מ-1952 ו"מעשה בירח דבש" מ-1942 איומים ביותר) אבל אין סיבה ממשית לצפות בסרט הזה.
"מר לינקולן הצעיר" (1939), שביים ג'ון פורד (שידוע בעיקר במערבונים שביים, רבים מהם עם ג'ון ויין), עם הנרי פונדה -עם אף של אייב לינקולן וגבוה מתמיד- בתפקיד אחד הנשיאים (לעתיד) האהובים על האמריקאים. הסרט מתחיל ב-1832, הוא קצת דידקטי, העברת המידע בדיאלוגים נעשית בצורה מעט גסה. ב-100 הדקות מוקדש חלק מרכזי מדי למשפט (בדיוני), כולל תהליך בחירת המושבעים, שבו עורך הדין לינקולן מגן על שני אחים שאחד מהם דקר למוות מישהו בהגנה עצמית. יש מעט הווי של התקופה, התייחסות לסיפור היכרותו עם אשתו מרי טוד, והעבדים השחורים הם רק ברקע.
"חדשות העולם הגדול" (2020) מערבון של פול גרינגראס ("קפטן פיליפס" ושלושה מסרטי ג'ייסון בורן) שמתרחש ב-1870. טום הנקס, קרוב משפחה רחוק של לינקולן (קישור גרוע, אבל בסרט של פורד מוזכרת אמו של הנשיא העתידי, ננסי הנקס), מגלם את קפטן ג'פרסון קיד, איש צבא בדימוס שקורא עיתונים לאנשים במקומות ציבוריים בשביל הכסף (מכאן שם הסרט שיכול היה להיקרא "להציל את הילדה ג'והאנה"). כמצופה מהנקס, הוא מגלם איש טוב ומוסרי. הוא עובר מעיירה לעיירה בדרכו לכיוון הנהר האדום (כשם מערבון מ-1948 עם ג'ון ויין ומונטגמרי קליפט) ואוסף ילדה שניצלה מהתקפה על כרכרה. הוא מתכוון לקחת אותה חזרה לשבט שלה. היא לא מבינה אנגלית, וקפטן קיד מנסה לחנך אותה. כמו ב"רוקד עם זאבים", באפלו היא אחת המילים הראשונות שמנסים ללמד.
לג'ון פורד לא היה רחפן שיצלם שטחים פראיים ועדרים מגבוה אבל חוץ מזה יש פה את המרכיבים המוכרים והמראות המוכרים: רחובות מאובקים, מרחבים אין-סופיים, שיחת לילה לאור מדורה, קרב יריות, פורעי חוק, ירי בסוס פצוע כדי לגאול אותו מייסוריו. כשכבר קורה משהו במסעם אז זה לא כל כך מעניין והכול אטי בלי הצדקה. בסוף, למרבה המזל, זה נגמר. אם רוצים לראות מערבון מהמאה הזאת עדיף ללכת על "אומץ אמיתי" עם ג'ף ברידג'ס או "3:10 ליומה" עם ראסל קרואו.
"חדשות העולם". טום הנקס.