"אנט". מריון קוטיאר, אדם דרייבר.
"אנט" סרטו של הבמאי המוערך ליאו קראקס ("מנועים קדושים", "הנאהבים מפריז") פתח השנה את פסטיבל קאן היוקרתי, בחירה אשר גררה באולם הגרנד לומייר שריקות בוז ובהקרנה בה נכחתי בארץ גרמה בעיקר לצחוק בלתי מרוסן בין הצופים.
זהו הפרויקט הראשון באנגלית של קראקס, הידוע בבימויו האקסצנטרי והנועז, והוא אמור היה להיות לא-פחות ממהפנט: עם תקציב מושקע של כ 15.5 מיליון דולר (במימון אמזון), ליהוק מושלם של אדם דרייבר ומריון קוטיאר ופסקול של הצמד המוזיקלי "ספארקס", לא ברור היכן יש מקום לטעויות, אך ישנו – והרבה.
אדם דרייבר (גירלז, מלחמת הכוכבים) ללא ספק אחד השחקנים המבטיחים של העשור האחרון, מגלם את הנרי מק'הנרי, סטנדאפיסט מחוספס המתאהב בזמרת האופרה אן דופרנו. פתיחתו של הסרט מבקשת מהצופים לקחת נשימה עמוקה כי מכאן ואילך (כך לפחות סובר קראקס) – נשימתם תיעתק. למרות האזהרה הזוג הצעיר מתאהב בבנאליות, חתונתם מסוקרת בכלי התקשורת המרכזיים ואל העולם מגיחה פרי יצירתם, בת בשם אנט. התקצירים אשר פורסמו לפני בואו של הסרט תלו את הטוויסט המרכזי בעלילה בכישרונה הבלתי שגרתי של אנט, אך ברצוני להבטיח לכם שכשרונה של הילדה הצעירה הוא לא ההפתעה הכי גדולה המצפה לצופי הסרט.
"אנט". אדם דרייבר, מריון קוטיאר.
"אנט" מוגש כמעט כולו כיצירה מוזיקלית אחת עליה אמונים, יחד עם במאי הסרט, הצמד המוזיקלי ספארקס (הלוא הם האחים רון וראסל מייל) אשר עלו השנה לכותרות עם סרטו הדוקומנטרי של הבמאי אדגר רייט ("סקוט פילגרים", "מת על המתים"). הצמד מוצג כהרכב שבאופן לא ברור מצליח סימולטנית להיות משפיע וזניח ואכן, גם עם אנט, הם מצליחים להיות סימולטנית קליטים להפליא ומעייפים להחריד.
מלבד עבודת הסאונד המעניינת בסרט, שהוקלטה למרבה ההפתעה על הסט (אחת מנקודות האור היחידות ב-140 הדקות המתישות בחיי) ההתעקשות להיות מוזיקלי בלי דקה לנשימה והיעדרו המוחלט של סאבטקסט הופכים את "אנט" ליצירה בלתי ניתנת לאהדה. הנרטיב הופך זניח כשהסרט לא מצליח להחליט באיזה נושא גדול לעסוק בכל רגע: גבריות רעילה, מחירה של תהילה רגעית, ניצול ילדים או דכאון ואלימות במערכות יחסים. מסתמן כי קראקס מתכוון לקבור את הקריירה שלו, אם סרטו השישי נראה כך – אינני בטוחה שאני מחכה לשביעי.
זוהי אינה הפעם הראשונה שדרייבר משחק אמן מיוסר בעל הרס עצמי גבוה ("סיפור נישואים", "סיפורי מאירוביץ'") וקצת קשה להתחמק מהמחשבה שישנה הקבלה בין דמותו של דרייבר לבמאי הסרט עצמו. כשהנרי מק'הנרי בטוח שהוא שולט בתגובותיו של הקהל, הוא הופך יהיר ומטביע את הקריירה שלו, נדמה כי כישלונו של הבמאי להפוך את הסרט אנט לניסוי וירטואוזי עשוי לשלוח את הקריירה של קראקס למצולות.
מלבד עבודת הסאונד, שכפי שהזכרתי הייתה לא פחות ממרשימה, הפן הוויזואלי של הסרט לוקה בחסר. למרות השימוש הסימבולי שנעשה בצבע, לעיתים קרובות נדמה כי לוח הבקרה של הסרט הופקד בידי בן חמש כשהשימוש החוזר באפקט הסופראימפוזישן (הצבה כפולה של שני פריימים זה על זה) נטחן עד דק. היות וקראקס הוא לא שחקן חדש בתעשיית הסרטים ואכן קטף את פרס הבימוי במסגרת התחרות הרשמית בקאן, אולי בעתיד הסרט המגוחך הזה יצליח לפלס את דרכו מכישלון מוחץ לקאלט קאמפי.
דירוג: 
אנט (צרפת, בלגיה, 2021)
בימוי: ליאו קראקס | תסריט: רון מייל, ראסל מייל | משחק: אדם דרייבר, מריון קוטיאר, סיימון הלברג, דווין מקדוול | מוסיקה מקורית: רון מייל, ראסל מייל | צילום: קרולין שמפטייר
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-09.09.2021 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: