"לילה בחיפה" – ביקורת פסטיבל סולידריות: האמירה היא העיקר

"לילה בחיפה". צילום: אוליבר פיטוסי.

פסטיבל הסולידריות 2021 – בעידן של ריחוק חברתי ופילוג משסע בוחר הבמאי עמוס גיתאי להעמיד את הניגודים הגדולים שעולים על דעתו, בבר אחד, לערב אחד. "לילה בחיפה" מביא את סיפורן של חמש נשים, במהלך לילה בבר 'פטוש' שבחיפה – בר שמקבל אליו כל שפה, דת ומגדר. במהלך הערב נרקמים ונחשפים הקשרים בין הדמויות תחת עלטת החשיכה והפרינג'.

את שמו של גיתאי מכיר כל חובב קולנוע, שכן הוא אחראי על יותר מ-50 סרטים בארבעת העשורים האחרונים ומוכר בשל סגנונו האירופאי. סרט האנסבל "לילה בחיפה" מתאפיין גם הוא במקצב איטי ודיאלוגים תיאטרליים, אך נדמה שחסר בו את המרכיב המיוחד, העמוק, שמזוהה עם סרטים כמו "כיפור" או "הארץ המובטחת".

בפסטיבל ונציה בשנה שעברה הסרט התקבל בקרירות על ידי המבקרים שהודו כי הוא סבוך מידי, עמוס מידי ולמרות כוונתו הטובה לתקל נושאים רבים הדיאלוגים שלו סובלים מתלישות ואינו מותיר חותם ממשי על צופיו.

הבחירה לפתוח את פסטיבל 'סולידריות לקולנוע וזכויות אדם' עם הסרט אינה מפתיעה, בעיקר בשל הרצון שלו לתקל את כל הנושאים שהפסטיבל עוסק בהם אך זהו מקרה קלאסי של תפסת מרובה לא תפסת. הצעד הרשים יותר של הפסטיבל היה נאומה של זהבה גלאון שדיברה מדם ליבה על שימורה של מעמד התקשורת ככלי ביקורתי וזאת בעקבות החרפה של מקרי תקיפת עיתונאים בשנים האחרונות וכמובן תיק 2000.

"לילה בחיפה". מריה זריק. צילום: אוליבר פיטוסי.

הסרט נפתח בשוט ארוך ווירטואוזי של אדם הנזרק ממכוניתו ומוכה אימים בלילה חורפי בחניון, ניתן להניח כי הבחירה בצחי הלוי להיות אותו אדם שפותח את הסרט ואשר רוב העלילות עוברות בו דרכו אינה מקרית, שכן הלוי ספג ביקורת רבה על נישואיו לכתבת לוסי האריש.

ניתן היה להגיד בפשטות כי גיל (הדמות אותה משחק הלוי) הוא הדמות הראשית, אך הסיפורים כולם שואפים להיות שווים במשקלם. למרות שאמירה החשובה שבבחירה זו אנחנו מקבלים מעין מצב שטוח של  רוב הסיפורים, בניהם דייט בין אלמנה (חנה לסלאו) וראפר ערבי, תערוכה צילומים של דמותו של הלוי (הצילומים המקוריים הם אגב של זיו קורן), זוג גייז על סף פרידה, בחורה צעירה וכועסת שמטרתה בבר היא בעיקר לזרוע כאוס וכמובן – בגידות בלי סוף (בכל זאת בר).

"לילה בחיפה". צחי הלוי. צילום: אוליבר פיטוסי.

למרות שכמעט אף אחד מהסיפורים אינו מצטלב או משפיע על רעהו השוטים העוקבים הארוכים של הצלם אריק גוטייה משדרים תחושה של שתי ספינות חולפות, מעין מחול של החמצות שאולי לא היה ניכר כל כך ללא עבודת המצלמה המרהיבה שלו וסבלנותו למקצב הסרט.

הסרט בהחלט מיועד לחובבי עבודותיו הקודמות של גיתאי ולבעלי סבלנות מפלדה וכן לאלו אשר הנרטיב פחות מעסיק אותם מהאמירה. זוהי בהחלט לא יצירת המופת הגדולה של גיתאי (וכשאתה מוציא סרטים בתדירות כה גבוהה לא כולן יכולות להיות יצירות מופת), אך לחובבי הפרינג' זו עשויה להיות חוויה טובה.

דירוג:

לילה בחיפה (ישראל, צרפת, 2020)
בימוי: עמוס גיתאי | תסריט: עמוס גיתאי, מארי-ג'וזה סנסלם | משחק: מריה זריק, ח'אולה איבראהים, בהירה בלאסי, נעמה פרייס, קלרה ח'ורי, צחי הלוי, מכרם ח'ורי | מוסיקה מקורית: אלכסיי קוצ'טקוב | צילום: אריק גוטייה
הוקרן במסגרת פסטיבל הסולידריות 2021