"שנות-אור".
בארבעת סרטי "צעצוע של סיפור", שהראשון שבהם מ-1995 היה סרט האנימציה הראשון שכולו נעשה באנימציית מחשב, היו דמויות של צעצועים מוכרים -ביניהם מר תפוח אדמה וסלינקי- ושתי הדמויות הראשיות היו של צעצועים מומצאים: וודי הבוקר ובאז שנות-אור האסטרונאוט (כשמו של באז אולדרין מאפולו 11 שחגג השנה 92, אגב). את סיפור הרקע של וודי הראו בסרטים הראשונים, וב"שנות-אור" מגיע תורו של באז. אולם זה אינו סרט-מקדים (prequel) רגיל; הצעצוע באז שנות-אור מבוססת, כביכול, על הדמות הראשית מהסרט הנוכחי. על כן, לא טים אלן מדבב אותו אלא כריס אוונס (קפטן אמריקה) בליהוק מושלם. זה סרט הרפתקאות מהנה ומבדר, לכל המשפחה, עם פיתול עלילתי מיותר לקראת הסוף, ומסר כמו שדיסני אוהבים, גם אם מעט דוחפים אותו לגרון.
לוקח לסרט זמן להמריא (סליחה על משחק המילים), כשהחלק הראשון מכין את הקרקע לדמויות חדשות וליותר הומור. באז הוא טייס חלל שנחוש לחלץ את אנשי החללית מכוכב הלכת שעליו הם תקועים (הוא מאשים את עצמו). הניסיונות לוקחים לו הרבה יותר זמן ממה שציפה. הוא נאלץ בעל כורחו להיעזר בשלישייה לא-יוצלחת עם כוונות טובות, ובחיית מחמד מוצלחת במיוחד.
שתי שחקניות מדבבות כיכבו ב"כתום הוא השחור החדש", הסדרה הכי לא פיקסרית שיש, כשדייל סולס מגלמת גם כאן אסירה לשעבר (אם כבר עושים לך טייפקאסטינג, לפחות זה לסרט של דיסני) ואוזו אדובה המוכרת יותר (גם במיני סדרה "גברת אמריקה" ובגלגול הנוכחי של "בטיפול") בתפקיד שגרם לערב הסעודית לאסור את הקרנתו של הסרט אצלם. בעיקר שייכת הבמה לשניים: כריס אוונס כגיבור שלא מוותר ולומד שיעור בחיים, והחתול הרובוטי המדבר שלו שאת קולו מספק פיטר סון, שמביים את הסרט הבא של פיקסר. החתול הוא כמעט הג'ק-ג'ק של הסרט, כמו הבן הפעוט ב"משפחת סופר-על 2", ההמצאות וההברקות באות בעיקר ממנו אך לא רק (יש קונפטי). טייקה ואטיטי (שחקן, תסריטאי ובמאי, כולל "ג'וג'ו רביט" וסרטי "תור" האחרונים) מעט צפוי ולא כזה מצחיק. המוזיקה של מייקל ג'יאצ'ינו לא גרועה או מוצלחת (הוא בצדק זכה באוסקר על "למעלה"), והיתה יכולה לעשות יותר. צריך היה לוותר על השחזור השחוק של הליכת הצוות יחד מול המצלמה כמו שנעשה גם ב"מפלצות בע"מ" ובכל סרט על קבוצת אסטרונאוטים מאז "הצוות המובחר" (The Right Stuff) מ-1983.
"שנות-אור".
ההתחלה ב"צעצוע של סיפור 2" עם באז היתה כולה מחווה/בהשראת "מלחמת הכוכבים", וגם הסרט הזה חייב הרבה מאוד לסדרת הסרטים שלא מפסיקה להשפיע על היוצרים בארצות הברית, במקרה הזה זה ניכר גם אך לא רק בעיצוב; החתול לפעמים הוא גם מעין R2D2. ולעומת "עולם היורה: עולם חדש", יש הפתעות, פספוסים בלתי צפויים, לא הכול הולך חלק לטוב וחבורתו. לזכות היוצרים העובדה שאינם חוסכים מצופיהם רגעי טרגיים (ראו "למעלה"), אך אפשר וצריך היה לוותר על סוף שיוביל לעלילות המשך (כסדרה ב"דיסני-פלוס"?). הגלגול הבא יכול להיות סרט על השחקן שמגלם את באז, על הקריירה שלו וחייו מאחורי הקלעים לפני ואחרי הצלחת הסרט והפיכת דמותו לצעצוע מצליח.
"שנות-אור".
הסרטים האחרונים של "פיקסר" דילגו בארצות הברית על בתי הקולנוע ושחרורו ישירות לשירות הסטרימינג שלהם, דיסני-פלוס, אך גורלו של "שנות-אור" שונה. שני סרטי "צעצוע של סיפור" האחרונים גרפו מעל מיליארד דולר כל אחד. ואני רוצה להודות ל"דיסני" שלא כפו עלינו תלת-מימד.
כרגיל, במהלך כתוביות הסיום ישנם קטע קצר באמצע (די סתמי) ובסוף (די חביב).
* ובפינת טעויות בעברית בכתוביות התרגום: "דוח" היא כבר מילה לכל דבר ולא ראשי תיבות, ו"נוהל" בסמיכות זה "נוהלי".
דירוג: 
שנות-אור (ארה"ב, 2022)
בימוי: אנגוס מקליין | תסריט: ג'ייסון הדלי, מת'יו אלדיץ', אנגוס מקליין | משחק: כריס אוואנס, אוזו אדובה, קיקי פאלמר, פיטר סוהן, טייקה ווייטיטי, דייל סולס, ג'יימס ברולין | מוסיקה מקורית: מייקל ג'יאצ'ינו | צילום: ג'רמי לסקי, איאן מגיבן
הפצה: פורום פילם, החל מה-16.06.2022 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: