"עולם מוזר" – ביקורת: דף מסרים במקום סרט הרפתקאות

"עולם מוזר".

"עולם מוזר".

ל"עולם מוזר", סרט האנימציה של דיסני נטול השירים, לא יהיה סרט המשך כי הוא לא יצליח מספיק, ככל הנראה, אבל לא אופתע אם תהיה סדרת טלוויזיה בשירות הסטרימינג דיסני+ בשנים הקרובות. יש בו עולם ודמויות שקל לראות בסדרה לילדים עם סיפורים באורך עשרים וחמש דקות.

הסרט הזה, המצויר ה-61 של דיסני, לא יהיה ברשימה כלשהי של סיכום השנה או דירוג כלשהו של כל סרטי דיסני, להוציא איגודי זכויות שונות כי לסרצ'ר (Searcher), הדמות הראשית, יש אישה שחורה ובן שמאוהב בנער אחר, ויש גם דמויות ממוצא אסייתי ולרגע מתמקדים ברחוב במישהי בכיסא גלגלים. יותר ויותר רואים סרטים אמריקאיים שנראים כמו מודעה של בנטון. זה בוטה, עשוי בצורה לא מעודנת, מוגזם, וגם במקרה הזה מרוב דף מסרים וזהירות, בולט יותר דף המסרים מאשר סרט ההרפתקאות.

סרצ'ר קרייד (קולו של ג'ייק ג'ילנהול המתאים מאוד, עם זקן דומה) הוא חוואי נשוי עם בן שמגויס להרפתקה (בידי ראש עייריה שמדבבת לוסי לו) להציל את העולם שלהם. בנו אית'ן מתגנב לחללית, כצפוי, ובמהלך המסע הוא פוגש (כצפוי) את אביו ייגאר (דניס קוויד) שנעלם 25 שנה לפני כן.
אמא של סרצ'ר אינה נוכחת בסיפור, כמו ברוב הסרטים של דיסני שבהם האם מתה/חסרה (רשימה חלקית): שלגייה, פינוקיו, במבי, סינדרלה, בת הים הקטנה, היפה והחיה, אלאדין.

ב"עולם מוזר" השקיעו בצורה נהדרת בעיצוב העולם (הרגיל שסרצ'ר ומשפחתו חיים בו ובעולם שהם מגלים) והיצורים המיוחדים שבו אבל אין קטע פעולה מלהיב, מרדף יוצא מן הכלל, הפתעות, תפנית בלתי צפויה. הכול נסוב סביב היחסים בין סרצ'ר לאביו וסרצ'ר לבנו (עם אשתו האוהבת ברקע, עם קולה של גבריאל יוניין). הכלב של המשפחה (בעל שלוש רגליים, כי צריך לקבל את כל מי ששונה כמו שהוא, ויפה שלא עושים מזה עניין) די מיותר ופונה יותר לילדים.

"עולם מוזר".

"עולם מוזר".

אין פה משהו מצחיק מאוד או רע במיוחד, וגם אין קטע כלשהו בכתוביות הסיום או בסופן.

דירוג: ★★★☆☆

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?