"סוג של חסד". הונג צ'או, ג'סי פלמונס, ווילם דפו.
"סוג של חסד" של יורגוס לנתימוס מגיע אלינו כחודש לאחר שהשתתף בפסטיבל קאן והפעם מדובר בקומדיה שחורה שהיא, למעשה, אנתולוגיה של שלושה סרטים קצרים אשר כמובן קשורים אחד לשני מבחינה תימטית וגם חולקים את אותם השחקנים- רק חבל שהרמה לא אחידה והיצירה לא מצליחה להתעלות לרף גבוה באמת, כמו רוב סרטיו הקודמים.
במהירות שיא, פחות משנה לאחר ששיחרר את סרטו הקודם, חוזר הבמאי היווני החרוץ, יורגוס לנתימוס אל בתי הקולנוע עם "סוג של חסד", לאחר שהתחרה בחודש בקודם בתחרות המרכזית בפסטיבל קאן, ואף זכה בפרס השחקן הטוב ביותר עבור ג'סי פלמונס. בסרט זה חוזר לנתימוס לשתף פעולה עם התסריטאי אפתימיס פיליפו, איתו כתב את סרטיו המוקדמים והפעם הם מגישים לנו אנתולוגיה של שלושה סרטים קצרים, שהם לא באמת קצרים, ושלכולם מוטיבים דומים ואותו אנסמבל שחקנים שמשחק דמויות שונות בכל אחד מהם:
"סוג של חסד". ווילם דפו, ג'סי פלמונס, מרגרט קוויילי.
באפיזודה הראשונה, רוברט פלטשר חי את חייו כשהבוס שלו, ריימונד, שולט עליהם שליטה מלאה, ולא רק בתחומים שקשורים לעבודתו, אלא גם איזה ספרים יקרא, מה יאכל לארוחת ערב ומי תהיה בת זוגו. כשריימונד מבקש מרוברט לדרוס אדם למוות, והאחרון מסרב, ריימונד מפטר אותו ועכשיו על רוברט ללמוד איך לנהל את חייו באופן עצמאי, לראשונה בחייו.
באפיזודה השניה, ליז, בת זוגו של דניאל השוטר חוזרת הביתה לאחר שנסחפה לאי בודד וניצלה בנס. אולם שינוי בהעדפותיה הקולינריות וחוסר ההתאמה הפתאומי של כף רגלה לנעל שלה גורמים לדניאל לחשוד שהיא לא באמת אשתו ושגורם מסתורי החליפה במישהי אחרת.
באפיזודה האחרונה, אנחנו מצטרפים לאמילי ואנדרו, חברי כת מוזרה, אשר נמצאים במסע חיפוש אחר האישה שיכולה להחזיר מתים לחיים בנגיעת יד. לאחר שאמילי מקיימת מגע עם בעלה לשעבר ודמה הופך לטמא, היא מגורשת מהכת וממכפילה את מאמציה למצוא את האישה בעלת כוחות העל טבעיים כדי לכפר על חטאיה.
"סוג של חסד". ממודו אטי.
יש ל"סוג של חסד" שינוי סגנון מסוים בהשוואה לסרטיו האחרונים של לנתימוס, "המועדפת" ו"מסכנים שכאלה" (שנכתבו בידי טוני מקנמרה ולא בידי פיליפו כאמור). השינוי ניכר בעיקר בפן החזותי שהוא הרבה פחות בומבסטי והרבה פחות מכוון אוסקר מאשר שני הקודמים. המכנה המשותף בין כל הסיפורים בסרט הוא היותם ממוקמים באותו עולם ביזארי, בעל חוקים משלו – שונים ממה שהתודעה שלנו מכירה, כמו ברוב סרטיו הקודמים של לנתימוס.
בתור חובב גדול של הבמאי היווני, "חסד" הוא בין היצירות הפחות טובות שלו, וזה למרות שאהבתי את רוב סרטיו המוקדמים וגם את שני סרטיו האחרונים. מנגד, מה שלא אהבתי מעולם הוא אנתולוגיות קולנועיות שמורכבות ממספר אפיזודות שיוצרות ביחד כותר קולנוע באורך מלא. אין לי כלום נגד אנתולוגיות ככלל, ובטלויזיה נוצרו לדעתי כמה סדרות אנתולוגיה מופתיות שהן מפסגות היצירה הטלויזיונית של כל הזמנים, אבל לא זכורה לי אנתולוגיה קולנועית שחשתי שכל חלקיה מוצדקים ושווים זה לזה מבחינת איכות.
"סוג של חסד". ג'ו אלווין, אמה סטון.
גם כאן יש חוסר אחידות ברמה, כאשר האפיזודה הראשונה היא השלמה ביותר, מכיוון שכל מרכיבי העלילה משתלבים באופן מיטבי ויוצרים תוצאה שהיא גם מפתיעה אבל גם מתבקשת בדיעבד. האפיזודה השניה חלשה בעיני, קצת מזכירה את "להרוג אייל קדוש" מבחינת המימד העל טבעי שבו, כאשר בשני במקרים חשבתי שמדובר בשילוב שלא עובד בין העולם המוכר שכולנו מכירים לבין המימד הלא ריאליסטי שבו. האפיזודה האחרונה נוטה לסתמיות מסוימת, מנסה להיות "קולית" על חשבון התחכום וגם היא לא מצטיינת במיוחד באיכותה.
דירוג: 
סוג של חסד (אירלנד, בריטניה, 2024)
בימוי: יורגוס לנתימוס | תסריט: אפתימיס פיליפו, יורגוס לנתימוס | משחק: אמה סטון, מרגרט קוויילי, ג'סי פלמונס, האנטר שייפר, ווילם דפו, הונג צ'או | מוסיקה מקורית: ג'רסקין פנדריקס | צילום: רובי ריאן
הפצה: פורום פילם, החל מה-20.06.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: