"רוז הרובוטית".
"רוז הרובוטית" (The Wild Robot) הוא סרט אנימציה שמבוגרים וילדים יכולים ליהנות ממנו, שכל אחד יבין וייקח ממנו דברים אחרים. האנימציה בכוונה אינה ריאליסטית, וברוב הסרט -בעיקר בשעה הראשונה- סומכים על הקהל להבין את מה שקורה עם הרבה רגישות.
רוז הרובוטית (Roz, לא Rose; עם קולה של לופיטה נוינגו מ"12 שנים של עבדות") מופעלת באי קטן, מבודד ופראי, שכף רגל אדם מעולם לא דרכה בו. היא פוגשת שועל (פדרו פסקל) שכמעט בניגוד לרצונו (ולטבעו) מורה ומדריך אותה בדרכי עולם החיות, במיוחד עם אווזון שרואה בה כאמא שלו מהרגע שהוא בוקע מהביצה שלו.
בין בעלי החיים על האי גם דוב (מארק האמיל, הוא לוק סקייווקר בסרטי "מלחמת הכוכבים") ואמא אופוסום (קת'רין אוהארה) מרובת ילדים. הסרט עוסק הרבה באמהוּת ובצורה שההתנהגות של הילדים נובעת מההורים שלהם.
נוינגו נהדרת בתפקיד הראשי. האופוסומית וילדיה מופיעים מעט (אולי אפילו מדי), והם כמעט גונבים את ההצגה, בדומה לפינגווינים ב"מדגסקר", שלא במקרה זכו לסדרה ולסרט משלהם לאחר מכן; אולפני "דרימוורקס" הפיקו את "רוז הרובוטית" ואת "מדגסקר". לא אתפלא אם גם המשפחה החד-הורית של האופוסומים תזכה לפרקי המשך.
חלק נכבד מהסרטים של "דרימוורקס" מבוססים על ספרי ילדים: שרק, הדרקון הראשון שלי, שומרי האגדות, בייבי בוס, בית, לא רעים בכלל, קפטן תחתונים, אוריון והחושך, וגם "נסיך מצרים" (על פי ספר הספרים לכל המשפחה).
"רוז הרובוטית".
הסרט מבוסס על שני הספרים הראשונים מתוך שלושה (בינתיים, שני הראשונים יצאו לאור ב-2016 וב-2018, השלישי בשנה שעברה, בוודאי בעידוד הפקת הסרט שלוקחת שנים, במיוחד של סרט אנימציה). חבל שלא הסתפקו בספר הראשון בלבד, ושהסרט אינו 65 דקות במקום 101. החלק האחרון, מהרגע שעוזבים את האי ולא עוסקים ישירות ביחסים בין האמא והבן, נוטש את המקוריות ומאמץ עלילות עם מוסרי השכל קונבנציונליים די בחופזה ובצורה שאינה מעוררת עניין.
הסרט מוקרן גם בדיבוב לעברית, ובסוף הכתוביות יש קטע קצרצר נוסף.
דירוג: 
רוז הרובוטית (ארה"ב, 2024)
בימוי: כריס סנדרס | תסריט: כריס סנדרס, פיטר בראון | משחק: לופיטה ניונגו, פדרו פסקל, קיט קונור, ביל ניי, סטפני הסו, מאט ברי, וינג ריימס | מוסיקה מקורית: קריס באוורס
הפצה: טוליפ אנטרטיימנט, החל מה-26.09.2024 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: