6 בפברואר 2025 בשעה 17:00

"אנונימי לגמרי" – ביקורת: בכתוביות הסיום יש יותר מידע על דילן מבסרט

"אנונימי לגמרי". טימותי שאלאמה, אדוארד נורטון.

אם תמיד רציתם לראות שחקן שר כמו בוב דילן צעיר אז "אנונימי לגמרי" הוא הסרט בשבילכם. במהלך הסרט מטיחה בו החברה שלו שהיא לא מכירה אותו, לא יודעת מאיפה הוא בא, לא יודעת שום דבר עליו. אחרי 141 דקות נשארים כמעט עם אותה תחושה לגבי דמותו של בוב דילן כי רוב הסרט רואים אותו שר; יש מעט מאוד דרמה או עלילה.

למרבה המזל החליטו להתמקד בחמש שנים בלבד בקריירה הארוכה של הזמר בן ה-83 ובתקופה הכי מעניינת של אמן: השנים הראשונות שלו, כך נמנעים מהנפילות, מבעיות השתייה/סמים/המריבות באמצע הלילה עם אשתו השלישית, ואין טראומות או טרגדיות אישיות.

"אנונימי לגמרי" מתחיל עם הגעתו של דילן לניו יורק ב-1961 בגיל 20. הסרט מבוסס על ספר בשם Dylan Goes Electric (דילן * חשמלי, כלומר הגיטרה החשמלית) ומשתמש בפסטיבל מוזיקת פולק שנתי כדי להראות את השינויים וההתפתחות בקריירה של כותב השירים-נגן הגיטרה והמפוחית-זוכה פרס נובל לספרות לעתיד.

אם הכול הלך לא חלק אז זאת סיבה טובה ששינה מעט כיוון והכניס גיטרה חשמלית למוזיקה שלו, ואם היו לו משברים או קונפליקטים אין להם זכר בסרט. דילן (טימות'י שאלמה, "חולית", "וונקה") מתחבר לשני אנשים שהיה לו טוב מאוד להכיר בשלב כה מוקדם בחייו: הזמרים פיט סיגֶר (אדוורד נורטון) וג'ואן באאז (מוניקה ברברו) שהכירו בכשרונו. נהדר שלא מראים את דילן הצעיר מגלה את עולם הכתיבה, את הבית שממנו הגיע, את הוריו, אחיו (אם היו לו), ובזכות זה מצליחים להימנע מקלישאות ופסיכולוגיה בגרוש.

עם זאת, יש קלישאות אחרות: אחרי מפגש חטוף עם מוזיקאי במועדון הם יוצאים לרחוב ולפני שהם נפרדים דילן שואל אותו: "היי, איך קוראים לך?" וזה, כמובן, נגן שיעבוד אתו בהמשך. יכול להיות שככה הם נפגשו, זה בסדר להראות איך הם הכירו, אבל משפט השאלה הזה… וגם מערכת היחסים ביניהם לא קיימת, אנחנו לא מכירים גם את הדמויות של האנשים סביב דילן. דן פוגלר כאלברט גרוסמן, הסוכן של דילן, מצליח קצת להפיח רוח חיים של דמות מעניינת ולא לגמרי שבלונית.

"אנונימי לגמרי". טימותי שאלאמה.

אין דמויות או מערכות יחסים מעניינות. מה יש? הרבה מאוד שירים.
ובסיום, כמובן, צפוי כמו הקיץ, גוללים בסדרה של כתוביות על המסך על הקריירה של דילן, של סיגר, של באאז, יותר מידע מאשר שיש בכל הסרט.

הסרט מועמד באופן מפתיע ל-8 פרסי אוסקר: סרט, בימוי (ג'יימס מנגולד שביים גם את "הולך בדרכי" על ג'וני קאש, שדמותו מופיעה בסרט הזה), שחקן ראשי (שאלמה), שחקן משנה (נורטון), שחקנית משנה (ברברו), תסריט מעובד, צליל ותלבושות. מאז ומתמיד אוהבים באוסקר סרטים על זמרים, אבל בדרך כלל לא עד כדי כך, ומפעם לפעם שחקנים זוכים על התפקיד הראשי בלבד (סיסי ספייסק על "בתו של כורה הפחם", ג'יימי פוקס על "ריי", רמי מאליק על "רפסודיה בוהמית"). לרוב סרט אחד שמועמד לסרט ולבימוי יוצא בידיים ריקות ומסתמן ש"אנונימי לגמרי" יהיה זה.
למי שיתעניין אחרי הצפייה ברמת האמינות של הסרט מומלץ לקרוא את 27 האי-דיוקים שמונה הרולינג סטון, חלקם הגיוניים מאוד (כמו השמטה של אנשים מסוימים).