סדרת הדרמה "מגרש הרוסים" מבית "כאן 11" שבמרכזה פרשיית רצח מסתורית, היא בעצם סדרה על זהויות והקונפליקטים בינהן, אבל הסאב-טקסט מוגש באופן כל כך עצל, גס ולא אמין, שהתייאשתי ממנה מהר.
יצירתם של יבגני רומן ודימה מלינסקי עוסקת בדמותו של יהודה (יעקב זדה) שוטר במרחב ירושלים שחוקר רצח בעל מאפיינים מוזרים של עולה חדשה מחבר העמים. במקביל, אנדריי (אנטולי בליי) תושב רוסיה, חוקר בעצמו סדרה של רציחות בעלות מאפיינים דומים שהתרחשו במדינתו, לאחר שבנו הואשם בהן ואביו רוצה להוכיח את חפותו.
לאחר שאנדריי נתקל בעיתון ובו ידיעה על הרצח הדומה שהתרחש בירושלים, הוא טס מיד לישראל, מוצא את יהודה ולאחר שהם מתגברים על העובדה שאחד מהם מדבר רק עברית והשני רק רוסית, הם מתחילים לשתף פעולה על מנת לפתור את התעלומה.
ראשית כל, גילוי נאות- ראיתי כפרק וחצי ראשונים ולאחר מכן הפסקתי כיוון שהרגשתי שמזלזלים בי כצופה והרגשתי כך מכמה סיבות:
1. נוסחתיות מאוסה- שוב פעם אותו סיפור כמעט בדיוק, רק השמות והמקומות משתנים- יש לנו חשוד מיידי, הבעל של הנרצחת, והוא מתנהג בצורה מאוד מוזרה ומחשידה, וגם יש לו חבורות טריות שהוא טוען שחטף אותן כאשר נפל מהאופניים שלו, הוא גם משקר לגבי מקום הימצאו בליל הרצח וכמובן נתפס על שקריו ואז בדיוק כשכולם בטוחים שזה הרוצח (כולם חוץ מהצופים שכבר ראו את הספין הזה באינספור סרטים וסדרות קודמות), מתברר שהוא אכן חף מפשע ושיקר כי ניסה להסתיר עובדה שמבחינתו הרבה יותר גרועה מרצח.
עצם העובדה שהנוסחה הזאת מופיעה באינספור יצירות אחרות, לא אומר שצריך או אפילו כדאי להשתמש בה שוב. מה עם קצת מקוריות לשם שינוי?
2. סאבטקסט מלאכותי- כמו שכבר ציינתי, הנושא של היצירה הוא רציחות סדרתיות בירושלים וברוסיה, אבל הסאבטקסט הוא בעצם דיון ובחינה של ההבדלים בין הזהות הארופאית/ רוסית/ נוצרית לזאת הישראלית/ יהודית/ דתית. הבעיה שהטיפול הוא כל כך מלאכותי, לא מתוחכם ושטחי, עד שאין לו שום ערך מוסף ראוי.
לדוגמה, כשאנדריי הולך לישון בביתו של יהודה, האחרון מכין לו סנדביץ' עם חומוס ונקניק. כמובן, שאנדריי, כמו כל קלישאה על רוסים, מתלהב מהנקניק אבל לא מתחבר לחומוס, אז הוא הולך למקרר ומוסיף גבינה לסנדביץ'.
מאוחר יותר הוא רוצה לדבר עם יהודה בטלפון אבל השבת נכנסת, אז הוא חייב לחכות 24 שעות עד לצאתה.
ההרגשה היא שמלאכת כתיבת התסריט כללה הכנת רשימה של כל -או לפחות רוב- הקונפליקטים האפשריים בין העולם החילוני/גוי לעולם היהודי-דתי ואז הם הוכנסו בצורה מאולצת לסדרה, גם היכן שאין להם מקום מתאים. זה מביא אותי לסיבה השלישית להרגשת הזלזול והיא חוסר האמינות המוחלט של היצירה.
בדוגמה הראשונה לסאבטקסט המלאכותי, כשאנדריי ניגש למקרר כדי להחליף את החומוס בגבינה, הוא עושה את זה בבית זר, אחרי שיהודה נתן לו מקום לישון כדי שלא ישאר בחוץ בלילה ואיכשהו לא נראה לי הגיוני שמישהו הגון במצב כזה, יפתח את המקרר וייקח לעצמו אוכל בלי לשאול רשות. זה פשוט לא הרגיש לי נכון והגיוני ברמת האמינות של הכתיבה, עוד בטרם ראיתי שהוא עשה זאת כדי לקחת גבינה.
בדוגמה השניה, כשיהודה לוקח לאחר מכן את אנדריי לבית מלון ומשאיר אותו שם, אנדריי מגלה משהו ורוצה להתקשר ליהודה כדי לספר לו על כך, אך הפקידה במלון טוענת שהשבת נכנסה, למרות שיש אור מלא בחוץ ויהודה רק לפני שני דקות השאיר שם את אנדריי, אז מתי בדיוק השבת הספיקה להכנס?
דוגמה נוספת- כשיהודה מגלה שהבעל שהיה חשוד ברצח אשתו היה במגע עם כימיקל מסוים שמתגלה כחומר הדברה, הוא מתקשר למחלקת התברואה של העיריה ושואל מתי והיכן השתמשו בחומה הזה לאחרונה ואז הטלפנית מוסרת לו שהמקום היחיד שרוסס בשבוע החולף הוא תא שירותים בפארק. כלומר, מחלקת התברואה של עירית ירושלים ריססה רק תא שירותים אחד ברחבי כל העיר בשבוע שלם.
כשיהודה מגיע לשם, הוא חוטף מכות מחרדים שחושבים שהוא הומוסקסואל שנכנס לשירותים כדי לחפש סקס עם גבר. אני לא מצליח להבין איך שוטר ותיק לא יודע את מה שרוב העיר כנראה יודעת- לפי היחס שהוא מקבל שם- והוא שהשירותים בפארק הזה הוא מקום מפגש של האוכלוסיה הגאה?
אבל הכי מגוחכת היא העובדה שלאחר שהוא חוטף מכות רצח בשירותים אין עליו שום סימן לחבלה והוא הולך כרגיל כאילו לא שברו לו את כל העצמות רק חמש דקות מוקדם יותר.
ומילה טובה ליעקב זדה, שהוא היחיד בעיניי שעושה עבודה טובה בסדרה, אבל כל מה שמסביבו לוקה בחסר וחבל על כך.
הביקורת מבוססת על הפרק וחצי הראשונים בסדרה
מגרש הרוסים (ישראל, 2025)
יצירה: יבגני רומן, דמיטרי מלינסקי | בימוי: יבגני רומן, דמיטרי מלינסקי | תסריט: יבגני רומן, דמיטרי מלינסקי | משחק: יעקב זדה דניאל, אנטולי בליי, לנה פרייפלד, אלון נוימן, עופרי פרישקולניק
שידור: החל מה-24.02.2025, ימי שני אחרי מהדורת החדשות, ב'כאן 11'. לחצו כאן לשעות שידור עדכניות. פרק ראשון: