סיכום העשור הראשון של המאה ה-21 (2009-2000): חלק א'

מאת
1 בנובמבר 2009 בשעה 11:00
טובי מגוואייר, מתוך ספיידר-מן 3.

טובי מגוואייר, מתוך ספיידר-מן 3.

מעל שבעים אחוז מהסרטים המוקרנים אצלנו בבתי הקולנוע הם אמריקאים. ניתן לראות מגמות ברורות בסרטים אמריקאיים לפי העשורים השונים: בעקבות המשבר הכלכלי פרחו בשנות השלושים סרטים על האדם הקטן מול הממסד, קומדיות על אנשים עשירים, יצאו עשרה סרטים עם פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס, ושירלי טמפל הופיעה ביותר מעשרים סרטים; בשנות השבעים נעשו יותר דרמות רציניות מקומדיות אחרי השנים של ילדי הפרחים, ההתפכחות בשל מלחמת וייטנאם וחשיפת פרשת ווטרגייט, והיה זה העשור של סרטי האסונות ("שדה תעופה", "המגדל הלוהט", "רעידת אדמה").

בהוליווד לא מחפשים דברים חדשים, מקוריים או מפתיעים – אוהבים ללכת על בטוח, עד שסרט כלשהו מצליח, ומוליד גל של סרטים ממקורות דומים, באותה רוח, לפעמים העתקים חיוורים שכולם מצליחים פחות. חלק מהמגמות והאופנות ישארו אתנו זמן רב: אין שום סיבה שסרטי אנימציה יעלמו, בעוד שסרטי הפנטסיה כבר הולכים ונמוגים.

מתוך עשרים וחמישה הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים, רק ארבעה הופקו לפני 2000. בעשיריה הראשונה שלושה סרטים מסדרת "הארי פוטר", שני הסרטים האחרונים בטרילוגיית "שר הטבעות" ושני הסרטים האחרונים של "שודדי הקאריביים". שלושת האחרים בעשיריה: "טיטאניק" (1997), הסרט המצליח ביותר אי פעם; "מלחמת הכוכבים: פרק 1 – אימת הפנטום" (1999) שהצליח בעיקר בשל הציפייה מרובת השנים אליו; ו"האביר האפל" (2008), סרט ההמשך של "באטמן מתחיל" (2005).

אלו שני החלקים הראשונים של סקירה בת 11 חלקים על העשור שהיה – העשור שבו הדי-וי-די דחק סופית את קלטות הווידאו, שבו אין שירים מסרטים במצעדי הלהיטים, שבו אנשים שמורידים סרטים שלמים באינטרנט ובתי קולנוע נסגרים ואשר הביאו לשובם של הסרטים בתלת-מימד שמהם אי אפשר ליהנות (בינתיים) בבית. אז מה היה לנו העשור?

גיבורי-על

סרטים על גיבורי-על אינם דבר חדש. ב-1978 יצא "סופרמן" עם כריסטופר ריב האלמוני ושלל מפורסמים סביבו, ביניהם מרלון ברנדו כאביו וג'ין הקמן כלקס לות'ר, וב-1989 "באטמן" של טים ברטון עם מייקל קיטון בתפקיד הראשי וג'ק ניקולסון כיריבו ג'וקר. שני הסרטים היו שוברי קופות ענקיים בזמנם. סרטי ההמשך שלהם הצליחו פחות ונעשו מגוחכים ונלעגים. מלבד "דיק טרייסי" (1990) של וורן ביטי, הסרטים הנוספים על פי חוברות הקומיקס על גיבורי העל שהופקו בשנות התשעים היו כישלונות נשכחים, ביניהם "הצל" (1994) עם אלק בולדווין ו"הפנטום" (1996) עם בילי זיין, משום שנעשו בתקציבים מוגבלים וגיבורי-העל שלהם לא היו מפורסמים כמו סופרמן ובאטמן.

הכול השתנה עם ההצלחה של "אקס-מן" (2000). חוברות הקומיקס חזרו להיות קרקע פורייה לסרטים. בסרטים האלה תבנית מוכרת של הטוב מול הרע, עם קטעי פעולה ואפקטים משלימים, ואם אפשר, גם גיבור מיוסר בעל זהות כפולה ומושא אהבה שתסבך את העניין. בשנות ה-90 שודרה סדרה מצוירת "אקס-מן" שזכתה להצלחה גדולה והחזירה אותם לתודעה.

"אקס-מן" (2000), "אקס- מן 2" (2003)
במאי: בריאן סינגר ("החשוד המיידי")

שני סרטים טובים עם פטריק סטוארט, איאן מק'קלן, יו ג'קמן, אנה פקין, פמקה ג'נסן, האלי ברי, רבקה רומיין ועוד, ולמרות שמדובר בקבוצה גדולה של דמויות (של טובים ורעים) ולא בגיבור-על אחד, הסרט הצליח בזכות קטעי הפעולה המוצלחים, האפקטים המרשימים, ההומור והרגישות שבסיפור.

"אקס-מן 3" (2006), שאותו ביים ברט רטנר (סרטי "שעת שיא") הצליח אף יותר משני הראשונים על אף שהיה הרבה פחות טוב מהם. במקום הסרט הזה העדיף סינגר לביים את "סופרמן חוזר" (2006).

"ספיידר-מן" (2002), "ספיידרמן 2" (2004), "ספיידר-מן 3" (2007)
במאי: סאם ריימי ("דארקמן")

עם טובי מגוואייר, קירסטן דאנסט, ג'יימס פרנקו, ווילם דפו, אלפרד מולינה, תומס היידן צ'רץ' וטופר גרייס. שנים חיכו המעריצים לסרט על פי גיבורי העל המפורסמים ביותר (אחרי סופרמן ובאטמן). הבחירה המפתיעה בטובי מגוויר לתפקיד הראשי הוכיחה את עצמה. הסרט הראשון הרוויח בארה"ב למעלה מ-400 מיליון דולר תודות לציפייה ארוכת השנים והאפקטים המרהיבים. המשך (נוסף) יבוא.

"באטמן מתחיל" (2005), "האביר האפל" (2008)
במאי: כריסטופר נולן ("ממנטו")

עם כריסטיאן בייל, מייקל קיין, מורגן פרימן, גארי אולדמן, קיליאן מרפי; ליאם ניסן, הית' לדג'ר, קייטי הולמס, מגי ג'ילנהול, אריק רוברטס, אהרון אקהארט. שמונה שנים אחרי "באטמן ורובין" המגוחך, חזרו כריסטופר ואחיו ג'ונתן נולן לסיפורו של ברוס ויין הצעיר, הידוע גם כבאטמן (כריסטיאן בייל). הם חיכו עם ג'וקר לסרט ההמשך כדי להתרחק מהזיכרונות מג'ק ניקולסון, ונהנו לא מעט מהפרסום בעקבות מותו של הית' לדג'ר זמן קצר אחרי סוף הצילומים. לדג'ר הפך לשחקן השני בהיסטוריה שזכה באוסקר אחרי מותו ו"האביר האפל" הוא הסרט הרביעי בהיסטוריה שמרוויח מעל מיליארד דולר והשני הכי מצליח בארה"ב אי פעם אחרי "טיטניק" (1997). גם פה המשך נוסף מתוכנן.

רוברט דאוני גוניור בתור איירון מן.

רוברט דאוני ג'וניור בתור "איירון מן".

"איירון מן" (2008), "איירון מן 2" (2010), [ואם לא יהיו שינוים בתכניות: איירון מן 3 (2012)]
במאי: ג'ון פאבריו ("קטן עליו")

עם רוברט דאוני ג'וניור, ג'ף ברידג'ס, גוונת' פלטרו וטרנס האוורד. בסרט ההמשך מצטרפים אליהם: מיקי רורק, סקרלט ג'והנסן ודון צ'ידל במקום האוורד. למרות שלא מדובר בגיבור-על מוכר במיוחד, הסרט הרוויח מעל 300 מיליון דולר בארה"ב, והחזיר את רוברט דאוני ג'וניור הכריזמטי למעמד של שחקן נחשק.

כמו כן, הופקו שני סרטי "ארבעת המופלאים", שני סרטי "הלבוי", שני סרטים על הענק הירוק (הראשון עם אריק באנה, השני עם אדוורד נורטון) ו"סופרמן חוזר" שכבר הוזכר.

עם כל ההצלחות הללו נעשו גם ניסיונות פחות מצליחים: "דרדוויל" (2003) עם בן אפלק ו"אלקטרה" (2005) עם ג'ניפר גרנר, "אשה חתול" (2004) עם האלי בארי, "המעניש" (2004) עם תומס ג'יין, "קונסטנטין" (2005) עם קיאנו ריבס ו"גוסט ריידר" (2007) עם ניקולס קייג'.

בעקבות ההצלחה הופקו גם קומדיות על גיבורי על: "הנקוק" (2008) עם ויל סמית' כגיבור-על מוזנח ובטלן, "הסופר אקסית שלי" (2006) עם אומה ת'ורמן כגיבורת-על שלא מקבלת בהבנה את הפרידה מחבר שלה, "תיכון בהיי" (2005) עם קורט ראסל, ושווה להזכיר גם שני סרטי אנימציה, "משפחת סופר-על" (2004) המצוין ואת "אוּבּרמיינד" (2010).

סרטים מצוירים

ב-1989 "בת הים הקטנה" של דיסני החזיר את הסרטים המצוירים לרשימת הסרטים שכולם רוצים לראות, ילדים ומבוגרים כאחד. דיסני המשיכו עם שרשרת הצלחות שכללה את "אלאדין" (1992) ו"מלך האריות" (1994), שאחריו פרש ג'פרי קצנברג מדיסני. שנה לאחר מכן יצא "צעצוע של סיפור" של אולפני פיקסר, הסרט המצויר הראשון באורך מלא שנעשה כולו באמצעות אנימציית מחשב.

בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-00 סרטי האנימציה הממוחשבת של פיקסר הצליחו יותר ויותר, והסרטים המצוירים של דיסני כבר לא הצליחו לחזור על ההצלחות של סרטיהם הקודמים.

ג'פרי קצנברג עמד בראש מחלקת האנימציה של אולפני דרימוורקס החדשים. בתחילת דרכם נהנו מהצלחה מוגבלת יחסית עם "עבודת נמלים" (1998) ו"נסיך מצרים" (1998) על סיפור יציאת מצרים, ואז ב-2001, סרטם הראשון באנימציית מחשב, על פי ספר ילדים אודות מפלצת ירוקה הפך לשובר קופות ענק. ב"שרק" המתרחש בעולם אגדות יש לא מעט אזכורים לתרבות העכשווית ולסרטים אחרים, עם שירי פופ וקולותיהם של מייק מיירס, קמרון דיאז ואדי מרפי. זוהי מגמה שקצנברג הוביל: קולות של שחקנים מפורסמים. שמות השחקנים המדבבים מתנוססים על הכרזות, דבר שמעולם לא נעשה לפני כן בסרטים מצוירים.

מתוך שרק.

מתוך שרק.

"שרק 2" (2004) הצליח פי שניים יותר מהסרט הראשון, וגם "שרק השלישי" (2007) הצליח מספיק כדי שיהיה סרט רביעי, שיצא בשנה הבאה. גם לסרט אודות החתול במגפיים, שהופיע לראשונה ב"שרק 2" (עם קולו של אנטוניו בנדרס), יש תאריך יציאה ב-2012. דרימוורקס זכו להצלחה גם עם שני סרטי "מדגסקר" ו"קונג פו פנדה", שלסרטי ההמשך של שניהם כבר יש תאריכים שמורים, ובשל האכזבה מהכנסות הסרטים "סוס פרא" (2002) ו"סינבד" (2003) החליטו להתמקד באנימציה ממוחשבת בלבד. לעומת זאת, אחרי שדיסני רכשו את פיקסר ב-2006 (עד אז דיסני רק הפיצה את סרטיהם), נפתחה מחדש חטיבת סרטי האנימציה המסורתיים, המצוירים ביד, והראשון שבהם הוא "הנסיכה והצפרדע" (2009).

לעומת הסרטים המצוירים של דיסני בעבר, שהסתמכו על אגדות וסיפורים מוכרים, הסרטים של פיקסר זוכים להערכה בשל התסריטים המקוריים שלהם, המלאים הומור ורגישות, ובזכות יכולתם לפנות לכל המשפחה מבלי לפגוע ברמה של הסרט. "צעצוע של סיפור" היה הסרט המצויר הראשון אי פעם שהיה מועמד לאוסקר לתסריט, ומאז ארבעה סרטים נוספים של פיקסר היו מועמדים על התסריט, וגם "למעלה" (2009) צפוי להצטרף לרשימה הזאת.

"מוצאים את נמו" (2003) הוא סרטם המצליח ביותר של פיקסר עם מעל 800 מיליון דולר, בהפרש ניכר מהאחרים, הרבה בזכות הופעתה של אלן דג'נרס, שבתכניתה היומית מנסה לקדם הפקת סרט המשך. כל שבעת הסרטים שלהם בעשור האחרון הרוויחו מעל 200 מיליון דולר בארה"ב ועוד למעלה מ-200 מיליון בשאר העולם. מעולם לא היתה שרשרת הצלחות כזאת בעולם הקולנוע. מה מקור ההצלחה? כל סרט משפר ומותח את גבולות הטכנולוגיה המתפתחת, השנים שלוקח לפתח וליצור אותם מאפשרות ליוצרים לעבוד על שיפור ושכתוב התסריט, וככל שמאפשר התקציב, הם יכולים לחזור ולתקן קטע לא מוצלח או בדיחה שלא עובדת. הם אינם תלויים במזג האוויר באתר הצילומים, במספר ימי הצילום הפנויים של השחקנים או בקפריזיות שלהם.

מבחינת התוכן יש בסרטים הללו, בדרך כלל, מסע פיזי כלשהו: החיות או היצורים יוצאים לכיוון מסוים, יש להם משימה, יעד, הרפתקה שבמהלכה נתקלים בדמויות שונות ומבדרות, עוזרים אחד לשני ולומדים איזה שיעור בחיים. כך, בין השאר, גם ב"מפלצות בע"מ", "וול-אי", "מדגסקר", "קונג פו פנדה", "בולט", "חיים בזרם" ועוד.

גם ב"עידן הקרח" (2002) יוצאת חבורה יוצאת דופן של שלוש חיות למסע. הסרט המקסים של "בלו סקיי", אולפן לא מוכר, עם שחקנים מדבבים שאינם מושכים קהל באופן מיידי כמו מייק מיירס וקמרון דיאז, הצליח מעל המצופה, בזכות סיפור פשוט, דמויות כובשות ומקסימות ובדיחות מוצלחות. שני סרטי ההמשך לא איחרו לבוא. "עידן הקרח 3" (2009), שיצא גם בתלת מימד, הוא הסרט השלישי הכי מצליח אי פעם מחוץ לארה"ב (אחרי "טיטאניק" ו"שר הטבעות: שיבת המלך")! אולפני בלו סקיי אחראים גם ל"רובוטים" המוצלח (2006, שנקרא בארץ משום מה "רובוטס") ו"הורטון שומע מישהו" (2008), שזכו שניהם להצלחה יפה.

גל האנימציה הנוכחי לא פסח על שאר העולם. הבמאי היפני הייאו מיאזאקי שבסרטיו הדרמתיים ישנם אלמנטים של פנטזיה, זכה העשור להצלחה גדולה מתמיד עם סרטיו "המסע המופלא" (2001), "הטירה המעופפת" (2004) ו"פוניו על הצוק ליד הים" (2008). נציגים בולטים אחרים של סרטים מצוירים דרמתיים היו "פרספוליס" (2007) הצרפתי ו"ואלס עם באשיר" (2008) הישראלי.

הפריחה של סרטי האנימציה הובילה ב-2001 ליצירת קטגוריה חדשה באוסקר לסרטי אנימציה באורך מלא, קטגוריה שנוספה גם לטקס פרסי גלובוס הזהב ב-2006. שחקנים עומדים בתור כדי לככב בסרטי אנימציה- מה יכול להיות רע בעבודה שלא מצריכה איפור או בגדים מיוחדים, שעובדים בה ימים ספורים בלבד במשך שנים, וזוכים לקבל בה משכורת של מיליונים?

בשנים הבאות צפויים לצאת בין עשרה לחמישה עשר סרטים מצוירים בשנה, רובם יוקרנו גם בתלת-מימד, אפקט שמוסיף כסף לכרטיס, אך אינו מוסיף הרבה לסרט. אם הוא טוב ומהנה, הוא יצליח גם בלי שיהיה צורך בהרכבת משקפיים מיוחדים.

—–

סיכום העשור ממשיך לחלקים הבאים בהמשך השבוע – אל תשכחו לבדוק עדכונים.