הוכרזו הזוכים בפרס אמנות הקולנוע 2009

מימין: טלי שמש, איתן גרין, דוד אופק

מינהל התרבות והמועצה הישראלית לקולנוע הכריזו על הזוכים בפרס אמנות הקולנוע 2009 (ה-3 במספר), בגובה של 50 אלף ש"ח. צוות שופטים בראשותו של ראובן הקר, בחן 26 מועמדים, ובחר מתוכם את השישה הבאים: טלי שמש ("מועדון בית הקברות"), דוד בן שטרית ("מבעד לרעלת הגלות"), איתן גרין ("הכל מתחיל בים"), דוד אופק ("המנגליסטים"), ומיכל ואורי קרנות ("ליבו של עמוס קליין").

"לזוכים בפרס יש חלק נכבד בהפיכתו של ענף הקולנוע הישראלי לשגריר התרבות של ישראל," אמרה שרת התרבות והספורט, ח"כ לימור לבנת. "גובה הפרס מאפשר לזוכים להתפנות ליצירה ולכתיבה למשך זמן ממושך, ללא עול דאגות קיומיות."

ואלו הם נימוקי השופטים [ההדגשות בציטוטים שלי. א.ש]:

על טלי שמש:

"יצירתה הקולנועית התיעודית נעה בין החברתי לאוטוביוגרפי. בכך היא פועלת בעצם בתוך זרם עכשווי הולך וגדל של יוצרים העוסקים בתחום. אולם ייחודה ניכר היטב ביכולתה לנקוט עמדה, אמפאטית או לוחמת, ביחס לנושא שאותו היא חוקרת באופן יסודי, וזאת ללא הצהרות אידיאולוגיות או פוליטיות מוצהרות. המצלמה המדויקת והעבודה הקולנועית עושות את עיקר העבודה, מאירות את המציאות המורכבת, האנשים המקום והזמן על ממדיהם השונים, היבטיהם ההיסטוריים והאתיים. לצופה מוצע מידע טבעי נוקב שעל פיו הוא יכול לשפוט את המתרחש גם מאחורי הקלעים של הדרמה. היסוד הסימבולי בסרטיה אינו מעושה אלא עובדתי וממשי, ולכן הוא חודר את הלב ומעשיר את המחשבה, ומעורר אותם לפעולה. בעבודותיה גם מישורים אפיים ואסתטיים ראויים לציון המהווים תשתיות עומק מעוררי כבוד כלפי הנושאים בהם היא מטפלת."

—–

על איתן גרין:

"כבר כמה עשורים שסרטיו של פרופסור איתן גרין, במאי ותסריטאי ומרצה לקולנוע באוני תל אביב, מהווים חלק מהקאנון הפילמאי הישראלי. באמצעות מערכות יחסים אישיות ופרטיות בין הדמויות שלו, גרין משרטט אמירה מורכבת על גבריות ישראלית, על יחסי אבות ובנים, על הקשר בין זהות ומקום, ועל בני אדם. גרין הוא מהיוצרים החלוצים שהמירו את הקולנוע הלאומי, הפוליטי המלחמתי, בסיפור פשוט. סרטיו הבולטים 'עד סוף הלילה', 'אזרח אמריקאי', 'זולגות הדמעות מעצמן', 'חלומו של הנרי' ועד סרטו האחרון והלירי 'הכל מתחיל בים', מביעים פשטות פיוטית ומצטיינים חמלה והבנת הנפש האנושית. הם ישירים, אינטימיים, וחפים ממניפולציות. אף על פי שהדמויות שלו תלושות לעיתים, מורכבות ורגישות, ונמנעות מצעקנות – מתוך הסיפורים שלו עולה הבל חם של ישראליות, שיש בה תוגה, משפחתיות, כמיהה ונואשות. בחירת השחקנים שלו יחודית וכנה. הוא מבכר את אפיונו המדויק של הגיבור הקולנועי, על פני הילת הכוכבים, והכבוד הרב שהוא רוחש כלפי הגיבורים שלו ניכר על המסך. מעבר ליצירה הקולנועית המבורכת שלו, משמש גרין כמרצה לקולנוע, ובכך מקיים את תביעת חז"ל מתלמידי החכמים: העמידו תלמידים הרבה. סרטיו של גרין הם חומר חובה ללימוד בידי במאים צעירים בתחילת דרכם, והם רקע ובסיס להצלחתו של הקולנוע הישראלי בארץ ובעולם בשנים האחרונות."

—–

על דוד בן שטרית:
"סרטיו 'מבעד לרעלת הגלות', 'יורים ובוכים', 'רוח קדים' ורבים אחרים, זכו להצלחה והכרה רחבים בארץ ובעולם. הסרטים נטלו חלק בפסטיבלים רבים ושודרו במיטב תחנות הטלוויזיה בעולם. כבר מסרטיו הראשונים, ולאורך כל דרכו עד כה כבימאי, בולטים בעבודותיו קווי המתאר האומנותיים הייחודים לדוד כיוצר דוקומנטרי. הדבר הבולט בעבודתו של בן שיטרית הוא הדיוק הבלתי מתפשר ביצירתו הקולנועית ושליטה מוחלטת בכל המרכיבים הקולנועיים של הסרט, דבר היוצר מבע קולנועי נדיר באיכותו ייחודי ומורכב. מעל לכל יש בכל עבודותיו של דודו בן שיטרית חתירה לאמת, אמת עמוקה נטולת כל מאמץ למצוא חן בעיני מישהו. הדבר בולט ביחסו ההומאני לגיבוריו, בהצנעת מקומו של היוצר, ובחיפוש מתמיד אחר עומק ומרכבות ההופכים את סרטיו ליצירות אמנות. בחירת הנושאים לסרטיו – אלו בדרך כלל אינם נושאים 'מביאי רייטינג', ועל כך אולי שילם דוד מחיר במהלך עבודתו, אולם אלו נושאים בעלי משמעות ועומק, נושאים מורכבים ושנויים במחלוקת הנמצאים בלב הויכוח הציבורי על עתידה של החברה בישראל. סרטיו של דוד ימשיכו 'לחיות' זמן רב לאחר שתחלוף אופנה כזו או אחרת. לאור אלו הענקת הפרס לדוד בן שיטרית הוא אות הערכה לעבודתו החשובה והייחודית עד כה, ומתן אפשרות ועידוד ליוצר החייב להמשיך וליצור סרטים בעלי עומק ומשמעות בעולם ההולך ונעשה רדוד ושטחי."

—–

על דוד אופק:
"הקולנוע שלו הוא על אנשים והוא נעשה בצניעות ובגובה בעיניים, הוא ממחיש במבטו האירוני מניפולציה קולנועית, הוא עוסק באומץ ובמקוריות בנושאים רבים וחשובים בחברה הישראלית והוא מספר את הסיפור של האחר בעין בוחנת מלאת יצירתיות, הוא ניחן בכישרון רב והשקפת העולם שלו מביאה אלינו קולנוע מיוחד, בעל קול אישי השונה מן המוסכמות אך מלא באהבת אדם וקולנוע."

—–

על בני הזוג מיכל ואורי קרנות:
"בעבודתם, קולנוע מרתק ומרגש במגוון סגנונות של אנימציה, ניכרים כישרון מוכח ושאיפה למצוינות. הם משכילים להתבונן בתופעות מזווית שונה ומסכמים את התבוננותם בהן במבע קולנועי חד ובאמירה עזה ואמיצה. בני הזוג קרנות יודעים לספר באמצעות הקולנוע את סיפורו של האדם הקטן. הם טווים סיפור אישי ואינטימי בסיפור הלאומי, ורוקמים באמצעות אלה אמירה אמנותית מעניינת בגנות המלחמה וכנגד הרוע האנושי. יצירתם מתקבלת באהדה רבה בפסטיבלי קולנוע בעולם בישראל, וועדת השופטים מצטרפת בהחלטתה להערכה הבינלאומית לה זוכים מיכל ואורי קרנות".