26 בפברואר 2010 בשעה 9:00

ביקורת #1: הנסיכה והצפרדע

מתוך הנסיכה והצפרדע.

הקסם של דיסני הוא אלמותי ועולם הפנטסיה שלו מופלא עבורי. נגיד שאני צעירה לנצח במובן הזה. אז נכון שמתבגרים עניין הגשמת החלומות נראה כמו פנטסיה רחוקה, אך חייבים להודות שמעט אסקפיזם, קתרזיס והנאה לא ניתן לתחום לאף גיל ספציפי. בחירותיהם של האולפנים ליצור עיבוד מחודש לסיפור הקלאסי "נסיכת הצפרדע" ולהציב בתפקיד הראשי של סרט מצויר שלהם גיבורה שחורה – זו הפעם הראשונה – הופכות אותו ליחודי, חדשני ואם תשאלו אותי לבין הטובים ביותר שעשו בשנים האחרונות.

נסיכות עם שמלות מרמלה, נסיכים שרמנטיים על סוס לבן והרבה אבק פיות, היו רק חלק מאותם דברים שכל אחד מצפה למצוא בסרט אנימציה, ובעיקר באחד של דיסני. אז איך אפשר לשנות את הנוסחה השחוקה של הצלת העלמה במצוקה? כדי להשיג את החידוש, ב"הנסיכה והצפרדע" התהפכה הקערה על פיה. הבחירה בגיבורה שחורה בהחלט יכולה לתעל כל סיפור אגדה קלאסי ולבן לכיוונים חדשים, וזה בדיוק מה שבמאי הסרט רון קלמנטס וג'ון מוסקר רצו להשיג: סיפור אגדות שידבר סוף סוף לכולם. אין ספק, שמאז בחירתו של הנשיא ברק אובמה לנשיאות ארה"ב חל היפוך משמעותי בחשיבה וניתן לראות יותר ויותר יצוגים של שחורים בקולנוע ובטלויזיה. די מפליא שעד היום לא נראתה אף נסיכה שחורה בסרטים של דיסני והקשת האתנית של דמויות האחר, שכבר הציגו בסרטיהם לא הנחילו לאף דמות נשית שונה במראה את הכותרת "נסיכה". במקרה הטוב היו הנשים האחרות בסרטים אלה אקזוטיות ושוחרות שלום כמו במקרה של פוקהנטס, לוחמניות ועקשניות כמו מולאן, או חשודות במעשה כישוף כמו אזמרלדה הצוענייה ב"גיבן מנוטראדם".

"הנסיכה והצפרדע" ממקם את סיפור האגדה בספירה אחרת לגמרי. המקום הוא ניו אורלינס הזמן הוא תחילת המאה ה-20 ומוסיקת הג'אז משתוללת ברחובות. בין מרדי גרא אחד למשנהו, ילדות קטנות עם שאיפות גדולות חולמות על נסיכים וטירות קסומות. טיאנה (אניקה נוני רוז / אילנית גרשון), היא בת להורים שחורים קשי-יום, ולוטי (ג'ניפר קודי), היא בת עשירים מפונקת. למרות הפערים החברתיים בין השתיים נוצרת ביניהן חברות מיוחדת. טיאנה הקטנטנה ואביה מתכננים להקים מסעדה מפורסמת שתגדל והיא מתחילה לחסוך מגיל צעיר למען המטרה הנעלה. למרות מותו של האב, טיאנה לא מוכנה לזנוח את החלום, ואימה אודורה (אופרה ווינפרי) נרגשת מהנחישות של בתה.

מתוך הנסיכה והצפרדע.

השנים חולפות וטיאנה ולוטי בגרו והפכו לנשים צעירות ויפות. טיאנה מתמידה בעבודה קשה ומצליחה לתת מקדמה על מסעדת החלומות שלה. לכבוד טקס המרדי גרא המתקרב נבחר אביה של לוטי כמלך המצעד והעיר מתבשרת על הגעתו של הנסיך נבין (ברונו קמפוס) שמתעתד למצוא כלה. לאיש הצללים של ניו אורלינס, ד"ר פסיליאר (קית' דיוויד), יש תוכניות גדולות בשביל הנסיך, שחותם איתו על חוזה מפוקפק שהופך אותו לצפרדע. כדי לחזור לצורתו האנושית הוא חייב לקבל נשיקה מנסיכה, אבל מה קורה שדווקא הנשיקה של טיאנה הופכת גם אותה לצפרדע בעצמה? צמד הירקרקים החדש יוצא להרפתקה מרגשת שתלמד אותם קצת על הדברים האמיתיים שמביאים אושר בחיים ותפגיש אותם עם חברים חדשים.

"הנסיכה והצפרדע" אינו רק היפוך עלילתי של הסיפור המסורתי, אלא גם מסמן את חזרתם של אולפני דיסני למקורותיהם, לאחר שהפסיקו לעשות סרטים מצוירים-ביד לפני חמש שנים ושמו את מבטחם בטכנולוגיה הממוחשבת של חברת "פיקסר" לסרטי האנימציה שלהם מאז. מעבר לעובדה שהוא מוקיר את הציור הידני שנעלם ומחייה אותו בצבעוניות ואסתטיקה מרהיבה, הסרט מאגד בתוכו כל כך הרבה התייחסויות ליצירות אחרות של דיסני כך שהוא הופך למעין טיול נוסטלוגי אל מחוזות הילדות האהובים. ההשפעות הכי גדולות שספג הסרט נובעות מסרטים אחרים בהם יוצריו היו מעורבים בעבר, בינהם: "אלאדין" (שימו לב לנבל בסרט הנוכחי שדומה מאוד לג'אפר), "בת הים הקטנה" ו"הרקולס"; ועל כן צופה שבקיא בסרטי דיסני יזהה במהרה את קווי הדימיון.

הסרט ממשיך מגמה חיובית של דיסני מהשנים האחרונות לשנות נוסחאות ולבחון את הגבולות. לא מדובר בעניין של מה בכך, גם אם בסופו של דבר חוזרים לסוף הטוב שידוע מראש. אחרי הכל גם התקדמות איטית לשינוי היא התקדמות. ב"מכושפת", אולפני דיסני הרשו לעצמם ליצור פארודיזציה על הסרטים שלהם במהלך רפלקסיבי מרנין. ב"למעלה" הם לקחו סיפור קסום על איש זקן ונרגן שמאבד את אהבת חייו, אבל מרוויח בצורה מאוד קלינט איסטווידית ילד קטן וחייכן. "הנסיכה והצפרדע", מן הסתם לא יפתיע עם הסיום שלו, ברם הדרך אליו והאמצעים בהם נקטו הפעם לא רק מציגים יופי אסתטי של אנימציה מצוירת של טובי המאיירים, אלא סרט שכולו פרספקטיבה חדשה של אגדה המאוגדת במציאות. כמובן הבחירה המושכלת בדיבוב של אופרה ווינפרי התומכת הנלהבת ביותר של אובמה ואחת מהמפורסמות, שתרמה רבות לשיקומה של ניו אורלינס אחרי הוריקן קתרינה וכן הרקע שלה כאישה, שצמחה מעוני והגיעה לגדולה מציגה גם מסר שמעניק כבוד לעיר, למוסיקה ולמורשת של כל הקהילה השחורה בארה"ב.

דירוג: