"קולנוע דרום" השביעי עומד בפתח (1 ביוני עד ה-5 ביוני) והסרטים החמים ביותר בקולנוע הישראלי השנה הסתדרו בשורה להצגות טרום-בכורה ישראליות דווקא שם. הפסטיבל יפתח במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס, עם הקרנת סרטם של האחים רונית ושלומי אלקבץ, "שבעה" שמוקרן בימים אלו בפסטיבל קאן. כבוד הנשיא יעניק ליוצרי הסרט את פרס "קולנוע דרום לקולנוע ישראלי", המוענק בשיתוף מפעל הפיס והמכללה האקדמית ספיר.
הסרט "שבעה" מספר את סיפורם של בני משפחת אוחיון המונה שבעה אחים ושתי אחיות, המאבדים את אחיהם מוריס. הם לא יעזבו את פתח הבית למשך שבעת ימי האבל. בניגוד לרצונם האמיתי, הם נאלצים לבלות ביחד את שבעת הימים האלו, כשבכל אחד מהם טמון פוטנציאל הרסני למשפחה. זהו סיפור המתאר את התדרדרות המבנה המשפחתי המורחב לטובת עצמאות אישית, דרך סיפורם האישי של כל אחד מתשעת בני המשפחה וסיפורם כקבוצה.
ביום השני לפסטיבל, סרט האנימציה המדובר של ארי פולמן, "ואלס עם באשיר", שגם מוקרן כיום בקאן, יוצג גם הוא בהקרנת טרום-בכורה ישראלית. הסרט מנסה להתחקות אחר שלושה ימים במלחמת לבנון הראשונה שנמחקו מזכרונו של פולמן, מבלי להשאיר עקבות. מה שמתחיל ב-26 כלבים משוגעים שרצים בהתקף זעם בשדרות רוטשילד בת"א, נמשך במפגשים חטופים עם חברי ילדות בהולנד המושלגת, תופס תפנית פסיכדלית במועדונים של חיפה מתחילת שנות השמונים, והולך ומתביית בביירות הסוריאליסטית של ימי המלחמה. הזכרון האנושי מתעתע, ורק ציורים חפשיים בשילוב אנימציה מופלאה, יכולים, אולי, לשים יד מכוונת על אותם ימים חסרים מהעבר הרחוק.
סרטו האוטו-ביוגרפי של רשף לוי, "איים אבודים", יחתום את הפסטיבל בהקרנת טרום-בכורה ישראלית גם כן. הסרט מספר על משפחת לוי מכפר סבא של 1980, עם אב המטיף לילדיו על חשיבות הגשמת החלומות שלהם, ואם המרביצה בילדיה תורה אחת ? נאמנות משפחתית טוטאלית. האידיליה נשברת לרסיסי כאב, כאשר האחים התאומים מתאהבים בנערה החדשה שהגיעה לעיר, וארז גיבור הסרט, מגלה שקשה לגשר בין הנאמנות המשפחתית והגשמת החלומות הפרטיים שלו. מה שווים חייו של מי שלא מגשים את חלומותיו?
הפסטיבל השנה עומד בסימן הדת והלשון בקולנוע, ומתמקד לא רק בקולנוע ישראלי, אלא גם בקולנוע עולמי מדרום-מזרח אסיה. הפסטיבל נערך בסינמטק שדרות, ביוזמת המחלקה לקולנוע וטלוויזיה והמכללה האקדמית ספיר ובשיתוף סינמטק שדרות, עיריית שדרות, המועצה האזורית שער הנגב ועיריית נתיבות. בחסות ובסיוע קשת, המועצה הישראלית לקולנוע, הרשות לפיתוח הנגב, מפעל הפיס, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אי. די. בי. (לא אנחנו) וחברת אורבוטק.
במסגרת ההתמקדות בקולנוע העולמי, תתקיימנה 3 תוכניות מרכזיות של סרטי עולם:
ביום שני תפתח התוכנית ההודית. אוצר שותף היוצר סאנג'י די סינג, אשר שימש בעוזרו של הבמאי ההודי הידוע, ג'יי פי דוטא. הוא עוסק בבימוי טלויזיוני ועשה שני סרטים אשר אחד מהם יוקרן בפסטיבל, "קאצ'צ'י סאדאק" המדבר על המאבק האישי של ראנדיר לצאת ממעגל האלימות של חייו. סינג יהיה אורח הפסטיבל. העיתונאי ומבקר הקולנוע החשוב, רם קישור פרצ'ה, יהיה אף הוא אורח הפסטיבל ויציג את תכנית הקולנוע ההודית בפסטיבל אשר היה שותף באצירתה.
אורח הכבוד של תכנית זו הוא אדור גופלקרישנן, מחשובי היוצרים בהודו כיום, אשר יצירותיו זוכות לתשבחות רבות בפסטיבלי העולם ונחשב על ידי רבים כממשיכו של גדול במאי הודו סטיאז'יט ריי. אדור יוצר מגיל 8, אך הקריירה הראשונה שלו היתה פקידות ממשלתית, אותה זנח לטובת לימודי תסריט ובימוי במכון הקולנוע של פונה. דרך סרטיו וחברת ההפקה שבהקמתה היה שותף, נטל חלק ביצירתו של ז'אנר "הקולנוע האומנותי" של חבל קראלה בהודו, וסיפוריו בסרטים הן העלילתיים והן התיעודיים מושפעים עד מאד מהנעשה בחבל ארץ זה שבדרום הודו.
מבין סרטיו שיוצגו בפסטיבל: "העבד", עיבוד קולנועי לרומן של פול זכריה החוקר את היחסים בין עבד ואדון, מהגר עבודה נוצרי לבעל הקרקע הרודני, על רקע מחוז דרום קראנטקה בהודו; הסרט "הריגת צל",אשר יפתח את התוכנית, ביום השלישי לפסטיבל, 3.6 , יוקרן בנוכחות שגריר הודו בישראל, וכן יוקרן הסרט "ריקודה של קוסמת",העוסק בריקוד ההודי הקלאסי ובדילמה של הנערות הצעירות והמוכשרות שנבחרו להמשיך את מסורת הריקוד המקודשת לבין חיי יומיום של משפחה ושגרה.
במסגרת התוכנית ההודית יוקרנו 8 סרטים מהודו בבכורות חשובות הן של הקולנוע הבוליוודי והן של הקולנוע האומנותי. הסרטים, עלילתיים, אך מבוססים על מציאות חייהם של היוצרים והעם תחת השלטון הבריטי, יחסי עובד מעביד, סדרת הפיגועים שזעזעו את מומבאי ב- 1993 ועוד.אחד הסרטים הבולטים שיוצגו הוא סאווריה, סרטו החדש ועטור הפרסים והשבחים, של סנג'אי לילה בנסאלי, גדול במאי בוליווד היוצרים כיום.
תכנית קולנוע עולם יחודית מארצות דרום מזרח אסיה ובעיקר קולנוע מארצות מוסלמיות שתרבותן משלבת בין מסורות הינדיות ובודהיסטיות קדומות ביחד עם תרבות איסלאמית מודרנית. אופרה ג'אווה של גרין נוגרוהו, גדול במאי אינדונזיה כיום, לפני שנתאהב שוב של ג'יימס לי, ממובילי "הגל החדש המלזי" ומחלה טרופית של אפיצ'אטפונג וויריסתאקול, הילד הרע של הקולנוע התאי הם רק שניים מהסרטים, שהיום מוצגים בכל העולם כמופת לקולנוע חדש שפורץ את השפה הקולנועית המוכרת ומחבר בין טקסטים קדומים וארכאיים עם שפה מודרנית ופוסט מודרנית של העיצוב והקולנוע. חומר רקע על הסרטים מצורף. שווה להזכיר כאן את קאי סינג טאן שאוצרת את התוכנית הזו והיא בעצמה מציגה גם את סרטה החדש בפסטיבל היא תהייה אורחת הפסטיבל והיא נחשבת לאחת האומניות החשובות בכל דרום מזרח אסיה.
במהלך כל ימי הפסטיבל יוצגו לראשונה כ- 20 סרטים שיצרו בוגרי ותלמידי המחלקה לקולנוע וטלויזיה ב'ספיר'. במסגרת התחרות יוענק פרס הרשות השניה לסרט המצטיין ע"ש מיקה אלון, פרס קשת – החוויה הישראלית, ופרסים על צילום בחסות קרן התרבות אמריקה ישראל, עריכה, סאונד וארט בחסות אגודת הסטודנטים המכללה האקדמית ספיר. השנה יצטרף גם פרס נוסף ל"פורמטים טלויזיונים". צוות השופטים יכלול השנה את: גל זייד יו"ר חבר השופטים, אנדריי קרקובסקי – אורח הפסטיבל, יליד וורשה, תלמידו של אנדז'יי ווידה בן מחזור של קישלובסקי ויוצר מוערך בזכות עצמו העומד כיום בראשות בית הספר לקולנוע ומדיה בסיטי קולג' ניו יורק וז'וזף (יוסף) דדון אמן רב תחומי שחי בין אופקים פריז ניו יורק.
סרטים נוספים שיוקרנו בפסטיבל:
- "ביקור התזמורת", ערן קולירין
- "חופשת קיץ", דוד וולך
- "ירושלים, ג'רוזלם, אל קודס", לירן עצמור
- "לשון קודש, שפת חול", נורית אביב
- "עולמים" ו"ציון" של יוסף דדון
- "עץ לימון", ערן ריקליס
- "פיצה באושוויץ", משה צימרמן
- "תהילים", רפאל נג'ארי
- "זיטרה" של ג'אד נאמן
- "הזדמנות לשינוי" של אריאל כהן
- "הניצול שלי" של איציק לרנר
- "טיול בעיראק" של צור שיזף
- "נימפות בערפל" של יורם זקס
- סרטו התיעודי-ניסיוני של עמרם יעקובי "האישה של אלף הקולות"
- סרטו התיעודי של חיים שדמי "יש לי קבוצה להציל"
[…] הפסיד את הסרטים הישראלים המסקרנים ביותר של 2008 לפסטיבל קולנוע דרום בתחילת החודש, שחטף את "שבעה", "ואלס עם באשיר" ו"איים […]
היינו ונהננו,
ראינו את 18 קילומטר. סרט מרגש ואמיץ, שלא שופט שום צד אלא שם בפנינו, בצורה הכי פשוטה, את מצב הביש שאנו חיים בו. או, במקרה של רוב אזרחי המדינה, מצב הביש שאנחנו מעבירים בשתיקה כי הוא לא ממש נוגע בנו. (עדיין).
הסרט מעביר את המצב בלי התייפייפות, בלי הצהרות, רק מבט אמיתי. והרי מה שרואים משם, לא רואים מכאן. שדרות ועזה. קונפליקטים מכאן ומשם, חיים מכאן ומשם, אנשים, פשוט אנשים.
אנחנו מקווים שהיוצר וצוותו ידחפו את הסרט הזה הלאה, ומאמינים שלא צריך דחיפה גדולה, הסרט מדהים ויעשה את שלו