ג'ררד באטלר עם ג'ניפר אניסטון. מתוך אקסית במצור.
שוב בזבוז זמן משווע, על סרט שבדיעבד הכתובת לגביו הייתה על הקיר, עם טוש בלתי מחיק – מיותר וצפוי. "אקסית במצור" – קומדיה רומנטית (האמנם? אין בה שום דבר רומנטי, מלבד הסוף המאולץ) קלישאתית בטירוף, חסרת כל יצירתיות, מעוף או תעוזה. כלומר, אם בא לכם לבהות במסך ולתהות מה עשיתם רע שזה מה שמגיע לכם, אז זהו הסרט המתאים. אם לא, ואם זמנכם יקר לכם, אל תבזבזו שעת די.וי.די יקרה על הסרט הטיפשי הזה.
אנדי טננט, מי שחתום על הסרט, כנראה אוהב לעשות קומדיות רומנטיות קיטשיות להחריד. רק שלא יתפלא אחר כך אם לא לוקחים אותו ברצינות… מי שאחראי על "המירוץ לזהב" ועל "היצ'" מביא את אותו הטראש, רק בעטיפה אחרת. כרגיל, שחקנים חמודים ויפים (המירוץ לזהב = מתיו מקונהי וקייט האדסון; היצ' = וויל סמית' ואווה מנדז), עלילה פשוטה, לא מורכבת, עם רמת צפיות גבוהה למדי, וכנראה הסתמכות רבה על המזל ועל כך שהפנים היפות והשמות המפוארים יחזיקו את הסרט.
מה שהזוי בעיקר, לדעתנו, הוא שאנשים קונים את העלילה המטופשת ואת הקלישאה שאקסים שפעם שנאו אחד את השני עד כדי פרידה מכוערת – מצליחים להתאהב שוב מחדש במהלך העלילה המפוארת של הסרט. נו באמת. זה המסר? לקלל, להשמיץ, לשנוא, לאחל דברים נוראיים – ואז פשוט לסלוח על הכל כי שכחו כמה אוהבים? בהצלחה. אנחנו לא קונים את זה.
אז בלי לנסות לקלקל לכם יותר ממה שקילקלנו, הסרט מספר את סיפורו של מיילו (ג'ררד באטלר החתיך מסרט המופת "300" ו"רוקנרולה" הגאוני), צייד ראשים במקצועו, לאחר קריירה במשטרה שנקטעה על לא עוול בכפו – כזה שמוצא עבריינים אשר נמלטים ממשפט ומביאם למעצר – נשלח הפעם למשימה מאתגרת במיוחד: למצוא את אשתו לשעבר, ניקול (ג'ניפר אניסטון) ולהסגירה. על הדרך הם מסתבכים עם פרשת רצח עמומה אותה חוקרת ניקול העיתונאית הוורקוהוליק (מכורה לעבודה), תוך כדי כך, השניים נזכרים למה אהבו, למה שנאו, ועוברים דרך אשר יש שיגדירו אותה כרצופת חוויות ותלאות, ואנחנו פשוט נסכם אותה בתור משעממת טיכו ולא מצחיקה בעליל.
ג'ררד באטלר עם ג'ניפר אניסטון. מתוך אקסית במצור.
לאורך כל הסרט בהינו אחת בשני ותהינו בקול רם האם סכום הכסף אשר קיבלנו השניים לצורך תפקיד ראשי בסרט, שווה את הבדיחה הזו שמהווה את התוצר הסופי? לדעתנו ממש ממש לא. חבל. לא שאניסטון הלכה רחוק מהז'אנר הרגיל שלה, נהפוך הוא – היא הייתה בביצה ונשארה עמוק בתוכה, עם סרטים מיותרים שבמקרה הטוב מעלים חיוך על השפתיים, ובמקרים הרעים נועדו רק לעודד אנורקסיה בקרב בנות המין הצעיר. אבל באטלר.. הו באטלר.. כמה חבל. נכון, כסף זה דבר חשוב, אבל לא צריך למכור את עצמך כל כך בקלות. שניהם גם הפגינו משחק די גרוע, אבל זה לא חוכמה – כשיש תסריט גרוע, קצת קשה להפגין חכמת משחק יוצאת דופן.
מבחינת תוספות הדי.וי.די – נחמד, יש כמה חלקים נחמדים שמגיעים בגרסת הדי.וי.די שאמורים להנעים את זמנכם ולהוסיף על הסרט. הצצה אל מאחורי הקלעים של סט הסרט, כללים לכתיבת "אקסית במצור" ועוד. לפחות ניכר שהתאמצו לתת משהו נוסף לכל אותם אלו שטרחו לראות את הסרט בגרסת הדי.וי.די.
יש שיגידו שקצת נסחפנו עם הקטילה, אבל באמת שהרגשנו שיורקים לנו בפרצוף תוך כדי חיוך של עונג. מה שמפליא אותנו זה שהסרט קיבל ביקורות לא כל כך רעות מהצופים-גולשים, מה שכל כך מפתיע, אפילו אם זו אותה ילדה בת 14 שהצביעה עשרות פעמים… טוב, אם נתעלם לרגע מחוסר ההנאה הטוטאלית שלנו, הרי שכל חובבי הז'אנר הטראשי המיותר הזה שקוראים לו קומדיות רומנטיות, רק מהסוג הדי מעפן, עשויים ליהנות מבזבוז הזמן הזה. בהצלחה.
אקסית במצור
ארה"ב, 2010
106 דקות.
הפצה בדיוידי: פורום פילם, החל מה-18.08.2010 בדיוידי.
קדימון:
" (ג'ררד באטלר החתיך מסרט המופת "300" ו"רוקנרולה" הגאוני) " – 300 לא היה סרט מופת (הוא היה סתם עוד סרט אקשן רק עם תצוגת טסטוסטרון ואפקטים מרשימה) ורוקנרולה לא היה כל-כך גאוני, לא כמו שני סרטי הפשע המוקדמים של ריצ'י לפחות. אבל הביקורת הכללית על 'אקסית במצור' צודקת ב-100 האחוזים.