מתוך אני והחבר'ה.
בשנות ה-80 התפרסמו שחקנים צעירים רבים. מה קרה להם מאז? כמה מהם עדיין משחקים היום? האם כולם מצאו את דרכם לסדרות טלוויזיה? נפתח בסרט מצוין שבשנה הבאה ימלאו לו עשרים וחמש. בכל שנה מגלים אותו צופים חדשים, בעיקר בני נוער, ונשבים בקסמו. ולמה לחכות שנה כדי לכתוב על סרט שתמיד כיף לראות שוב, ואם לא ראיתם – כדאי לכם מאוד לעשות זאת.
ב"אני והחבר'ה", שביים רוב ריינר, ארבעה נערים יוצאים לראות גופה. הסרט, שמתרחש בקיץ 1959, הוא על הרבה יותר מכך: הורים וילדים, חברים, מורים, גיל ההתבגרות ועוד. הוא מצחיק ומרגש, יש בו שירים תקופתיים נחמדים, קטעים בלתי נשכחים (העלוקות, הרכבת), החלקות יד במקום ה"כִּיף" הרגיל ומשפט סיום שאי אפשר להתווכח אתו.
התסריט מבוסס על הנובלה "הגופה" של סטיבן קינג, כנראה סופר האימה המפורסם ביותר כיום, שלא-מעט מן הפרסום שלו נובע מהגרסאות הקולנועיות הרבות של כתביו של הסופר הפורה. אחרי "קארי" (1976) ו"הניצוץ" (1980) ולפני "חומות של תקווה" (1994) ו"מיזרי" (1990), ועוד סרטי אימה פחות מצליחים, הופק "אני והחבר'ה". למרות שלא היה הצלחה ענקית, הסרט היה מועמד לאוסקר על התסריט, וממשיך לצבור לו מעריצים רבים.
מלבד ארבעת השחקנים הצעירים בתפקידים הראשיים, מופיעים בסרט מספר שחקנים מוכרים נוספים בתפקידים קטנים. היום אין כמעט סרטים שבהם נערים מגלמים נערים בני גילם. מעדיפים לקחת שחקנים מבוגרים יותר (מעל 18), מנוסים יותר ושיכולים לעבוד יותר שעות ביום. איפה השחקנים הצעירים האלה היום? מה עשה הסרט לקריירה שלהם?
מימין לשמאל: וויל וויטון, קורי פלדמן, ריבר פיניקס, ג'רי או'קונל, קיפר סאת'רלנד
שנה אחרי "אני והחבר'ה" לוהק וויל ויטון (גורדי המספר) לתפקיד וסלי קראשר בסדרה החדשה "מסע בין כוכבים: הדור הבא". על אף הצלחת הסדרה, הוא בחר לעזוב אותה בעונה הרביעית, צעד שלא הוכיח את עצמו. לאחרונה, כעשרים שנה אחרי, הופיע בתפקיד עצמו במספר פרקים של סדרת הקומדיה "המפץ הגדול".
קורי פלדמן (טדי הממושקף) היה מוכר כבר ב-1986 אחרי הופעות ב"גרמלינס" וב"הגוניס". מאז הסתבך עם סמים ושטויות והופיע בעשרות סרטים שדילגו על בתי הקולנוע. לאחרונה הופיע בסדרת מציאות עם קורי אחר שהתפרסם בשנות ה-80, קורי היים, שמת השנה בגיל 38.
לריבר פיניקס הכריזמטי (כריס) נכונה קריירה מבטיחה. ב-1986 גילם גם את בנו של הריסון פורד ב"מפרץ מוסקיטו" ואחרי "אני והחבר'ה" שיחק, בין השאר, ב"אהבה במלכוד" ו"שתולים באמריקה" (שניהם ב-1988, על הראשון היה מועמד לאוסקר), כאינדיאנה ג'ונס הצעיר בפתיחה של "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון" (1989), "איידהו שלי" (1991), "סניקרס" (1992), ולוהק ל"ראיון עם הערפד" (1994) לפני שמת ממנת יתר מחוץ למועדון ה"וייפר" של ג'וני דפ בלוס אנג'לס. את תפקידו ב"ראיון" מילא כריסטיאן סלייטר, שהשנה בפעם השלישית ברציפות כיכב בסדרה חדשה שירדה אחרי פחות מעונה. מותו המטופש של פינקס היה אבידה אמיתית להוליווד. הוא היה יפה יותר מאחיו ואקין ("גלדיאטור") ומעניין מאוד אילו תפקידים היה זוכה לגלם ובאילו סרטים של היום היה מככב. הוא היה יכול להיות כוכב בסדר גודל של מאט דיימון או ג'וני דפ.
מי שמוכר היום יותר מכל אחד מארבעת השחקנים הצעירים הוא ג'רי או'קונל שהיה זה סרטו הראשון. הוא גילם את ורן השמן, והיום הוא כבר לא שמן ונשוי לרבקה רומיין ("אקס-מן"). הוא שיחק ב"ג'רי מגוויר", "צעקה 2" (שניהם 1996) ובמשך ארבע עונות כיכב בסדרה "גולשים בזמן". השנה הוא מככב בסדרה החדשה The Defenders עם ג'ים בלושי, על עורכי דין בלאס וגאס, שזוכה להצלחה.
בתפקיד קטן של אח של גורדי מופיע ג'ון קיוזאק שממשיך מאז לשחק בסרטים רבים, כולל "הנוכלים", "להיות ג'ון מלקוביץ'", "1408" ו"2012".
כאייס הבריון מופיע קיפר סאת'רלנד באחד התפקידים הראשונים שלו בקולנוע. לאורך השנים שיחק בסרטים רבים, חלקם מוכרים, כמו "בחורים טובים", "שלושת המוסקטרים" ו"עת להרוג". אך הוא לא הפך לכוכב עד שהתפרסם בכל העולם כג'ק באוור בשמונה העונות של הסדרה "24".
כמו כן, בתפקיד גורדי כמבוגר, שלא רואים אך שומעים אותו כמספר, ריצ'ארד דרייפוס, שבאותה שנה היה לו מיני-קאמבק תודות ל"היחפן מבוורלי הילס". דרייפוס, שהיה שרוי בבעיות סמים משלו בתחילת שנות ה-80, הופיע בסרטים רבים מאז, כולל "מעקב צמוד", "לנצח", "סימפוניית החיים", "פוסידון" והשנה ב-Red. בקרוב יופיע במספר פרקים בסדרה "העשב של השכן".
לסיכום: שבעה שחקנים – מוות אחד, שחקן סרטי זבל אחד, שניים וחצי שחקני טלוויזיה ושני שחקני קולנוע.
אני והחבר'ה
ארה"ב, 1986