ביקורת: מפטיר / Maftir

מאת
27 ביולי 2008 בשעה 9:40

מפטיר

"מפטיר" הוא יצירה ישראלית שעדין לא ראיתם שום דבר כמוה מתוצרת מקומית. חרף כמה ליטושים קטנים שהיו משפרים את הסרט עוד טיפה, מדובר בסרט חובה.

סינמטק תל אביב – במאי הסרט, דויד דזאנאשוילי, נכנס להקרנת טרום הבכורה כדי לברך את הקהל שהגיע. הוא צעיר דינמי וקצר רוח, לבוש כיאה לתל אביבי, לא מכביר במילים וממהר להתחיל את הסרט. בחוגים האקדמים אומרים על בוגר אוניברסיטת תל אביב הזה שהוא עוד ילד ורודף את החלום בדיוק כמו שהוא בלי פשרות. התיאור הזה הוא כנראה נכון, אבל מה שמתרוצץ בראש של דזאנאשוילי שווה זהב.

לא קל למצוא קולנוענים ישראלים שמיקדו את עדשת המצלמה שלהם בעולם הפשע הישראלי. אלו שעשו את זה עד עכשיו בדרמה, בדרך כלל עטפו את המוצר בהומור מליצי-משהו או אפילו אופטימיות. וגם את זה, עשו עבור הטלויזיה. סרט עלילתי שידגים עולם פשע אמיתי, קודר ואפל, חיכה להוגה הנכון שיעביר את המסר הראוי. הז'אנר הזה חיכה לדזאנאשוילי.

"מפטיר" נפתח בתרועה גדולה, עם הבזקים מהירים מהעבר למיקוד תשומת ליבו של הצופה. הכיתוב "מבוסס על סיפור אמיתי" מהדהדות על המסך. פושע סמרטוטי בשם שימי (אריק משעלי) מבשר לחברו הטוב ביותר שבכלא, אליו (יונתן עוזיאל), על רצח אחיו. אליו הוא פושע קטן למדי בעצמו, אבל הוא מתכוון לעלות בדרגת הפשיעה ולנקום את רצח אחיו. כשהוא משתחרר מהכלא, המטרה היא לגלות מי הרוצח ולהחזיר לו רעה.

כשאליו משתחרר הוא נופל בכוונת של שני ראשי הפשע של דרום תל אביב. מסתבר שאחיו המת הסתיר סכום גדול של כסף ששניהם רוצים למצוא, ולא רק הם. גם צמד שוטרים מושחתים הפועל באיזור (לירון לבו ושרון אלכסנדר) רוצים לשים את ידם על הכסף האבוד.

דזאנאשוילי כתב תסריט מעולה והוציא אותו לפועל בצורה מהפנטת. כמעט כל הדמויות בנויות היטב ומגולמות בצורה מצוינת בידי השחקנים שלהן. דווקא אריק משעלי שהיה תפור על הסרט הזה וקיויתי שיתפוס את הזרקור, הדגים יכולות משחק מוזרות ביותר שלא הולמות אותו. משעלי יודע מה הוא עושה, הוא לא שחקן מתחיל והופעותיו הקודמות מוכיחות את הטענה, אבל לצערי רק לקראת סוף הסרט הוא מתפכח. מתחילתו של הסרט ועד הרגע שהעניינים מתחילים להיכנס להילוך גבוה, משעלי משתדל מדי בהצגת הדמות שלו כסמרטוטית ונחותה – נרקומן חסר עמוד שידרה – והתוצאה מביכה למדי. גם סיפור התמיכה בדמות הזו של משעלי הקושר אותה אל יצאנית רוסיה (לוסי דובינצ'ק) צף פעמיים בצורה תלושה לגמרי למרות שכוונותיו ברורות בדיעבד.

במערכה הסופית של "מפטיר", משעלי מתפכח כאמור ונותן הופעה ראויה לבסוף, שמגיעה לשיאה בסצינה העוצמתית ביותר של הסרט. מי שנרתע ממחזות קשים עשוי לבחור דווקא סצינה אחרת המופיעה מספר רגעים מאוחר יותר כסצינה העוצמתית ביותר של הסרט, אמנם כנגד המשפט המקובל שתמונה שווה אלף מילים, אני עומד על שלי.

יונתן עוזיאל היה יכול להיכנס לתפקיד בצורה אמינה יותר אם היה מתנפח ובונה שרירים לקראת התפקיד (כפי שאפשר לצפות ממי שמשתחרר ממאסר בן 3 שנים), אבל מחפה על כך עם משחק אניגמטי וכוחני מצוין. גם לירון לבו מתבלט עם כשרון משחק מעולה בצורת הופעה שכמוה לא ראינו אצלו או אצל אף שחקן אחר במדינה. דווקא התפקיד שנטל על עצמו לבו יכל להיות המכשלה הגדולה של הסרט כמו שקרה בסרטים וסדרות אחרים, ישראלים וזרים, אבל מצליח מעל ומעבר.

למרות כמה קשיים שפירטתי, אלו אינם בעיה כבדת משקל ב"מפטיר". לעומת זאת, הסרט גדוש בדמויות, ודזאנאשוילי הגדיש את הסאה כשחיבר לכולן סיפורים קטנים משלהן המצליחים לבלבל מאד. יתר על כן, כל הדמויות נפנות בשמן הפרטי ומקשות על הקישור בין השם לדמות, מה שמשליך כמובן על הבנת חלקי המתח והמיסתורין בעלילה. ואם כבר מיסתורין, דזאנאשוילי חושף את כל הקלפים שלו מוקדם מאד בפני הצופים עוד לפני שהקלפים נחשפים לגיבור. בזבוז משווע של אלמנט חשוב מאד בסרט לטובת עיצוב הדמויות בעיניו של הצופה.

אף על פי כן, מדובר בסרט מעולה המצליח לשמור על ענין אצל הצופה ולא משאיר פתח להתקת המבט. את המשימה הזו צולח גם הצלם שי פלג, עם זויות צילום מעולות ותנועת מצלמה זריזה ונכונה המשולבת עם תאורה אפלולית וקודרת בדיוק כמו שצריכה להיות, בידי לי וטל קליין. להוסיף כל אלו, גם פס הקול הזריז והאלקטרוני של הסרט שהוסיף יונתן מוליאל, מצליח לשמור על המיקוד של הצופה ולהכניס אותו עמוק לתוך סצינות המתח והפעולה. כסרט ביכורים, "מפטיר" מעולה. כסרט בלבד, "מפטיר" מעולה שלא היו מזיקים לו כמה ליטושים. אחרי שתהנו גם אתם מהחוויה המיוחדת של "מפטיר", צפו יחד איתי לפרויקט הבא של דזאנאשוילי.

דירוג: ★★★★☆

מפטיר
ישראל, 2008
87 דקות.
הפצה: עצמית, החל מ-24.07.2008 בהקרנות טרום בכורה
בימוי:
דויד דזאנאשוילי
תסריט:
דויד דזאנאשוילי
שחקנים:
יונתן עוזיאל
אריק משעלי
לירון לבו
שרון אלכסנדר
יונתן רוזן
ליאור מילר
עמוס לביא
לוסי דובינצ'ק

אלון

גם אני ראיתי את הסרט בטרום בכורה, ונורא נהנתי מהסגנון המיוחד. כמובן שצפיה בסדרות אמריקאיות כמו CSI היתה מתקנת כמה פגמים בעלילה כמו ניסיון ההפללה ברצח אחת הדמויות (על אבק שריפה בידיים הבמאי לא שמע?)

אבל בכל מקרה סרט טוב מאוד. יש כבר דיבורים על סרט חדש של דזנאשווילי?

מבין עניין

אולי לא סרט השנה,אבל בהחלט שווה צפיה בקולנוע !!!
איכויות צילום (וגם קצת HD אם כי לא בולט במיוחד) עם עלילה לא אופינית לסרט ישראלי ומגוון דמויות המציג SHOWREEL של שחקני ישראל

מנחם

הרבה זמן לא ראיתי אולם מפוצץ ב400 איש פשוט מרותקים למסך. זה היה מופלא בעיניי. מפטיר הוא סרט מאד ריאליסטי, אפל שלא מאפשר לך להישאר אדיש אליו. אני עד עכשיו חושב על הסרט ומתפעם מהחוויה שעברתי בצפייה שלו. אני ממליץ לכל מי שאוהב קולנוע איכותי, מלא רבדים לראות את הסרט הזה.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?