ביקורת: צעקה 4

מאת
16 באפריל 2011 בשעה 18:00
"צעקה 4". נב קמפבל.

"צעקה 4". נב קמפבל.

תחל שנה וסרטי ההמשך שלה; "צעקה 4" הוא סרט ההמשך הראשון שמגיע לארץ השנה מתוך מבול שיא של עשרים סרטי המשך שמצפים לנו עד סוף דצמבר. "צעקה" (1996) היה מקורי ונהדר ומלא דם, "צעקה 2" (1997) איום ו"צעקה 3" (2000) מוצלח גם הוא בשילוב מתח של סרטי אימה עם קריצות קומיות והומור עצמי. וכמו הסרטים הרביעיים של "מת לחיות" ו"אינדיאנה ג'ונס" שנעשו יותר מעשור אחרי הסרט השלישי בסדרות שלהם, כמו הרשע בסרטי אימה שמסרב למות, מחיים גם את "צעקה".

ב"צעקה 4" שבים לעיירה וודסבורו ואל סידני פרסקוט (נב קמפבל), השריף דיואי ריילי (דיויד ארקט) וכתבת החדשות בדימוס גייל ות'רס-ריילי (קורטני קוקס-כבר-ללא-ארקט). חבל שלא הצליחו להשיב את פטריק דמפסי מהסרט השלישי (שמניותיו עלו מאז בזכות "האנטומיה של גריי"). את הסרט ביים וס קרייבן, במאי שלושת הסרטים הראשונים (ו"סיוט ברחוב אלם" ואחרים), וכתב קווין ויליאמסון, תסריטאי שני הסרטים הראשונים.

הסרט הראשון הביא לגל חדש של סרטי אימה שונים לגמרי מסדרות סרטי "סיוט ברחוב אלם", "יום שישי ה-13" ואחרים שהיוו בסיס לחוקי הסוגה ש"צעקה" מ-1996 שיחק איתם. בעשר השנים האחרונות הצליחו סרטי "מסור" המזוויעים והופקו גרסאות חדשות, "אתחול" של סדרות סרטי אימה שונות, כולל על פרדי קרוגר (סיוט ברחוב אלם) וג'ייסון (יום שישי ה-13") – כל אלה מוזכרים, כצפוי, בסרט זה שמקווים שיהיה הראשון בטרילוגיה חדשה, ואני מעדיף שלא יהיו המשכים נוספים כי מכאן העסק יכול להיות רק יותר מופרך ומגוחך.

"צעקה 4".

"צעקה 4".

ב"צעקה 4" מגיעה לוודסבורו במסגרת מסע יחסי ציבור לספר שכתבה. בעיירה גרים דודתה ובת הדודה שלה והשריף ריילי ואשתו גייל. אה, ובמקרה מתחדש מסע הרציחות עם בואה של סידני. הטלפונים הניידים לא מפסיקים לצלצל, אנשים נשחטים בסכין בידי רוצח שעוטה את התחפושת המוכרת, גלימה שחורה ומסכה לבנה.

אי אפשר בלי קבוצה של צעירים ויפים, לשלישיית הניצולים משלושת הסרטים הראשונים מצטרפים: אמה רוברטס כבת דודה של סידני פרסקוט, ג'יל רוברטס ("יום האהבה", "מלון לכלבים"), היידן פנטייר ("גיבורים"), אדם ברודי ("האו-סי"), רורי קולקין (לא יפה, אך צעיר) ושחקנים לא מוכרים נוספים. לברודי תפקיד קטן ושולי, כך גם למארי מקדונל כאמא של ג'יל (אחות של אמא של סידני). התסריט עבר שכתובים רבים, ופורסם שלורן גרהם ("בנות גילמור") עזבה את תפקיד אמא של ג'יל כשזה צומצם. את הדמות החדשה המעניינת היחידה של היחצ"נית של סידני, רבקה וולטרס, מגלמת אליסון ברי (משתי הסדרות הכי שונות בטלוויזיה Community ו-Mad Men).

מעט השיחות על סרטים שנערכות פה הם כמעט כמו לצאת לידי חובה; מאותה סיבה בלבד ליהקו את קריסטין בל ("ורוניקה מארס") ואנה פקווין ("דם אמיתי", סרטי "אקס-מן") לתפקידי אורח כבלונדיניות בדומה לתפקיד של דרו ברימור בסרט הראשון אך קטעי הפתיחה בסרט הזה לא משתווים לפתיח ההוא. בדברים אחרים מזכירים בצורה יפה את הסרט הראשון, כולל אך לא רק: דלת מוסך, לא לומר "אני כבר חוזר" ובמקום לברוח מהבית לעלות בריצה במדרגות. עם זאת, מזכירים יותר מדי את שבעת סרטי "דקירה", שהם סרטי הפרודיה בתוך סרטי "צעקה" שצוחקים על עלילותיה של סידני. רוברטס ממש לא משחקת טוב, וזה בולט כי כל שאר השחקנים הצעירים ממש בסדר. ציפיתי/קיוויתי שכפי שהסרט הראשון היה מקורי, גם סרט זה יהיה, אך יש בו משהו מיושן מאוד, הוא לא מספיק מתוחכם ואף סובל מבעיות מפתיעות בקצב. הסרט לא טוב כמו "צעקה" הראשון והשלישי, אך לא גרוע כמו השני.

דירוג: ★★★☆☆

צעקה 4
ארה"ב, 2011
הפצה: פורום פילם, החל מה-14.04.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:


בימוי:
ווס קרייבן
תסריט:
קווין וויליאמסון
משחק:
נב קמפבל
קורטני קוקס
דיויד ארקט
היידן פנטייר
אמה רוברטס
לורן גרהם