משפחת עופר, ראו ולמדו: ככה משקיטים עיתונאים בצורה אפקטיבית יותר. ועידת התביעות המייצגת את ניצולי השואה במשא ומתן להשגת פיצוים ולהחזרת רכוש גזול, תובעת את העיתונאים גיא מרוז ואורלי וילנאי (פדרבוש) על סרטם "מוסר השילומים". סך תביעת הדיבה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים הוא 4 מיליון ש"ח. התביעה הוגשה שנתיים לאחר שהוקרן הסרט ב-yes, ומאז גם הופק סרט המשך בשם "מוסר השילומים – המלחמה נמשכת".
הסרט "מוסר השילומים" מתח ביקורת על ועידת התביעות, וטען כי זו שומרת אצלה את הכספים המגיעים לניצולי השואה עד מותם, מותירה ניצולים לגווע ברעב, ונוקטת באיומים נגד אנשים וארגונים.
על פי הטוש, בכתב התביעה נטען כי הסרט שקרי ומניפולטיבי:
"מדובר בעלילה דוחה, מעוותת ואנטישמית שנועדה לקדם את האינטרסים העצמיים של יוצריו באמצעות מסע הרס חסר תקדים. […] הסרט רצוף בהאשמות המוטחות בוועידת התביעות. האשמות אלו הן שקר וכזב, הבל ורעות רוח. הרוח המנשבת מן הסרט היא רוח רעה. […] עומק השקרים, הסילוף והעיוות כאן הם קולוסאליים. כל התיעוד שמביאים הנתבעים ממסעם למוסקבה כלל אינו רלוונטי לפעילות הממומנת על ידי ועידת התביעות, והנתבעים יודעים זאת היטב. […] הטענה הבזויה לפיה ועידת התביעות גונבת את כספי הניצולים אינה טענה הנטענת בטעות שמקורה בתום לב. הנתבעים ידעו היטב טרם הקרנת הסרט כי טענתם זו היא עלילה דוחה שמתאימה לספרות האנטישמית ולא לסרט המתיימר להיות דוקומנטארי ומשודר בישראל בערב יום השואה".
מוילנאי נאמר בתגובה לטוש כי:
"סוף סוף יוכל בית משפט ישראלי לבחון את פעילותה של ועידת התביעות אחרי שנים ארוכות שבהן לא הכירה הוועידה בזכותו של גוף ישראלי לעשות כך. אנו מצפים לרגע שבו נוכל להגיש את כתב ההגנה הכולל יותר מ10,000 שאלות שהוכנו בשנה האחרונה ושעליהן יחויבו בעלי התפקידים בוועידת התביעות לענות בתצהיר ולהיחקר חקירה נגדית. לאחר ההליך המשפטי יתברר שהסרט שלנו עוד עשה עמם חסד. ננהל את הקרב הזה בתחושת שליחות גדולה – זה המעט שנשאר לעשות למען הניצולים שחלקם לא יזכו ליום בו ננצח גם משפטים בשמם."