"מה שמריאל יודעת". ליאני גייזלר.
בסרט הגרמני "מה שמריאל יודעת" יש רעיון טוב שמתבזבז, הוא מתאמץ להיות אמנותי (במקרה הזה: אטי בלי סיבה) וכשהוא נגמר ומגלים שעברו פחות מ-90 דקות לא מאמינים כי זה מרגיש כמו שעתיים (לפחות).
הנערה הצעירה מריאל מקבלת כוח-על: היא מסוגלת לראות ולשמוע כל מה שהוריה עושים, גם כשהיא ישנה.
"חג מולד מר".
"חג מולד מר" הוא סרטו החדש של פדרו אלמודובר, שחזר לספרדית אחרי סרט אחד באנגלית. הכול נעשה בתפאורה משגעת וצבעונית במידה, עם תשומת הלב הקבועה של אלמודובר לכל קיר, חפץ ווילון שרואים. מעבר לעיסוק במציאות שנותנת השראה לעלילה הכתובה של יוצר, אין פה מספיק. אין מתח דרמטי -לא צריך חקירה משטרתית או גופה בשביל זה, כפי שאלמודובר הוכיח בעבר, רק שיהיה מסקרן לדעת מה יקרה. המוזיקה של אלברטו איגלסיאס, מלחינו הקבוע של אלמודובר, מנסה להכניס עניין להתרחשויות, גם הפשוטות ביותר. מזל שהדמויות עצמן נאות ולא משעממות.
יש שני במאים פעילים שהפכו למותג בין-לאומי שאנשים הולכים לסרטיהם כי הם ביימו אותם, ולא רק חובבי קולנוע מושבעים: קווינטין טרנטינו, שכבר אמר שיביים רק עוד סרט קולנוע אחד ובינתיים מחזה שכתב בדרך לעלות בלונדון, את התסריט לסרט המשך שכתב ל"היו זמנים בהוליווד" ביים דיויד פינצ'ר, והוא בוודאי ינפיק מיני סדרות בהמשך; וכריסטופר נולאן, ש"האודיסאה" שלו הכניס כבר מעל מיליארד דולר ומביים סרט אחת לשלוש שנים, בערך.
"ספיידרמן: יום חדש".
"ספיידרמן: יום חדש" הוא הסרט הרביעי שבו טום הולנד מככב בתפקיד פיטר פרקר/ספיידרמן, שאותו גילם -כמובן- בסרטים רבים נוספים מבית "מארוול". אין הרבה חדש בסרט הנחמד, הרציני והארוך מדי הזה.
פיטר פרקר חי בבידוד מרצון ומקדיש את כל זמנו ללחימה בפשע, לכן הוא חווה כאבי ראש ובעיות בקורים שלו. הוא מתחקה אחרי נבל שמצליח להשתלט טלפתית על בן אדם כדי שיעשה כרצונו, כשזהותו ומטרתו לכך לא ברורות בהתחלה. במקביל, פיטר מתפתה ליצור קשר עם חבריו מהסרטים הקודמים מרי ג'יין ונד.
"אשליות מתוקות". פייר לוטין, לואי גארל.
"אשליות מתוקות" הוא סרט צרפתי חביב, ספוג-נוסטליה, שנשען על הדמויות ולא כל כך על סיפור או דרמה. הוא עשוי טוב, עם שחקנים יוצאים מן הכלל.
לפני 15 שנה צמד התסריטאים-במאים אוליביה נקש ואריק טולדנו זכו להצלחה בין-לאומית אדירה עם "מחוברים לחיים", ומאז כל סרטיהם מוקרנים בארץ והוא המוצלח שבהם. "אשליות מתוקות" יצא בצרפת באפריל, הסרט הצרפתי השלישי הכי מצליח בצרפת השנה, וכבר מגיע אלינו.
"האודיסיאה". מאט דיימון.
"האודיסיאה", סרטו החדש של כריסטופר נולאן, כולל את כל המרכיבים המוכרים מסרטיו. מי שאוהב אותו יאהב את הסרט הזה, ומי שפחות התלהב מ"האביר האפל" או מ"התחלה", יקבל תחושה דומה מהעיבוד שלו לאפוס של הומרוס מלפני הספירה.
מאט דיימון מוצלח כאודיסיאוס, אבל הסרט בכלל מתמקד בחלקו הראשון בבנו טלמכוס (טום הולנד). לשחקנים מוכרים רבים יש תפקידים מצומצמים, די חד-ממדיים: שרליז ת'רון, רוברט פטינסון, סמנת'ה מורטון, לופיטה ניונגו.
"ההזמנה". אדוארד נורטון, פנלופה קרוז, סת' רוגן, אוליביה ווילד.
"ההזמנה" הוא סרט דרמה מצחיק המבוסס על הסרט הספרדי "השכנים מלמעלה", שהוקרן בארץ באוגוסט 2022. אפשר לומר שזהו פיתוח שלו, מכיוון שהגרסה האמריקאית ארוכה מהמקורית ב-25 דקות, והיא מוצלחת יותר.
אנג'לה (אוליביה ויילד, שגם ביימה) ובעלה ג'ו (סת' רוגן) גרים בדירה בסן פרנסיסקו ועומדים לארח זוג שכנים מהבניין שלהם: פינה והוֹק (פנלופה קרוז ואדוורד נורטון). ג'ו היה מעדיף לבטל, אבל כשהוא מבין שאין ברירה אז הוא מחליט לעלות טענות שיש לו בפני זוג השכנים, לחרדתה של אשתו. גם לזוג המתארח יש אג'נדה מעבר לרצון לראות את תוצאות השיפוץ הארוך שנעשה בדירת השכנים.
"הפיט". נוח וויילי.
הוכרזו המועמדים לפרסי האמי 2026 (ה-78 במספר) לטלויזיה, ובראשם מובילה העונה השניה של כוכבת האמי מאשתקד סדרת הדרמה "הפיט" עם 25 מועמדויות, וצמודה אליה עונת הסיום של הסדרה הקומית "האקס" עם 24 מועמדויות. אפל טי-וי הכניסו את שתי המובילות הבאות בתור, "ווידו'ז ביי" (Widow's Bay) עם 19 מועמדויות, ו"פלוריבוס" עם 18 מועמדויות. נטפליקס הבאה בתור עם העונה השניה של המיני-סדרה "עצבים", שמועמדת ל-16 פרסים.
האחיות דקוטה ואל פאנינג מועמדות השנה, בשתי קטגוריות נפרדות. ג'ייסון בייטמן האהוב על התעשייה מועמד כשחקן ראשי, כשחקן משנה וכבמאי. גם ללורי מטקלאף ולניק אופרמן מועמדויות כפולות.
טקס האמי יתקיים ביום שני ה-14.9 ותנחה אותו מרישקה הריגטיי, שידועה ב-26 שנותיה כאוליביה בנסון ב"חוק וסדר: מדור מיוחד".
יש קטגוריות רבות מאוד ונתרכז בקטגוריות הראשיות, שמשודרות בטקס הראשי (יש עוד שניים מוקדמים שאינם משודרים בשידור חי, שבהם מחולקים הפרסים לשחקני משנה שמצוינים פה בהמשך).
רשימת המועמדים לפרסי האמי 2026:
דרמה
סדרת הדרמה הטובה ביותר
1. "הפיט"
2. סוסים אטיים
3. הדיפלומטית
4. פרדייז
5. העידן המוזהב
6. "פלוריבוס"
7. האביר משבע הממלכות
8. החברים והשכנים שלך
שחקן ראשי
1. נוח ויילי, "הפיט"
2. גארי אולדמן, סוסים אטיים
3. רופוס סוויל, הדיפלומטית
4. סטרלינג קיי. בראון, פרדייז
5. מארק רופאלו, משימה (Task)
"מה שמחבר בינינו". ולריה ברוני-טדסקי, סזאר בוטי.
"מה שמחבר בינינו" הוא סרט דרמה צרפתי שהיה מועמד השנה ל-8 פרסי סזאר, כולל לשחקנית ראשית ולשחקן ראשי, וזכה על הסרט הטוב ביותר(!), תסריט מעובד ושחקנית משנה (וימלה פונס, שמגלמת את רופאת הילדים).
סרטים צרפתיים נוהגים להתרחש בפריז או בכפר קטנטן, אז נחמד לראות עיר אחרת לשם שינוי, רֶן במקרה הזה.
בקטע הראשון ססיליה ובעלה אלכס דופקים על דלת הדירה של סנדרה, השכנה שלהם, כדי להשאיר אצלה את בנם אליוט בדרכם לבית החולים כי סיסיליה עומדת ללכת את בתם לוסיל.
"המכוון". ליאו וודול.
"המכוון" הוא סרט דרמה עם דמות ראשית מעניינת וטובה, אבל גם חלקים רבים שאינם משתלבים בהרמוניה מושלמת, וסיבוך אחד יותר מדי לקראת הסוף.
ניקי (ליאו וודל, מהעונה השנייה של "הלוטוס הלבן" וסרט בריג'יט ג'ונס הרביעי ונקווה שהאחרון אך יש סיכוי שנראה את סבתא בריג'יט ג'ונס מתאהבת בשנות ה-70 לחייה) סובל מהיפראקוזיס, רגישות יתר לרעש, אז באופן טבעי הוא מתגורר בעיר ניו יורק, אחת הערים הרועשות בעולם (וידאתי, האינטרנט מסכים). ניקי עובד עם הארי הורוביץ (דסטין הופמן בתפקיד משנה קטן) כמכוון פסנתרים
"צעצוע של סיפור 5".
"צעצוע של סיפור 5" מגיע לבתי הקולנוע 31 שנה לאחר ש"צעצוע של סיפור" (1995) היה לסרט הראשון באורך מלא שנוצר כולו במחשב. מאז הפכו וודי ובאז שנות-אור לדמויות מוכרות ואהובות וכיף לראות אותם ואת שלל דמויות הצעצועים האחרות בהרפתקה נוספת, גם אם היא פחות מוצלחת מאלו בשלושת הסרטים הראשונים. הסרט טיפונת מתיש אך צפוי להיות הצלחה ענקית וסרט נוסף בסדרה הוא רק עניין של זמן.
בסרט השני (הטוב ביותר בסדרה) הוצגה דמותה של ג'סי הבוקרת (ג'ואן קיוזאק), והפעם היא תופסת את מרכז הבמה. היא ושאר הצעצועים, מלבד וודי וחברתו בו-פיפ, שייכים לילדה בוני, שמתקשה לתקשר עם בנות גילה.
האם אמנות הקולנוע משתנה בעקבות הבינה המלאכותית, AI? צילום שנוצר ב-ChatGPT.
האם אמנות הקולנוע מתה בעקבות הבינה המלאכותית, AI? בתחילת הסרט The Proud and Profane מ-1956 (עם דברה קר וויליאם הולדן), שראיתי לראשונה לאחרונה, רואים שתי דמויות הולכות ומדברות בנמל שבו עוגנת ספינה, וברקע חיילים יורדים מהספינה בזמן שפורקים חלק מהמטען שלה (כולל טנדר), וברקע יש ים ושמים (בשחור-לבן אמנם), בקיצור: המון תיאום וניצבים בתלבושות, וחשבתי: היום היו עושים את זה אחרת, וזה כנראה היה פחות מרשים אותי. (הסרט בינוני ואין סיבה אמיתית לצפות בו.)
לפני 99 שנה הוכנס הסאונד לסרטים בתיאום מושלם והסרט האילם מת, הראינוע מת ונולד הקולנוע. אמנות הקולנוע השתנתה, באופן טבעי, במשך השנים בשלל דרכים, כולל עם כניסת צילום הצבע, המעבר לשימוש במצלמות דיגיטליות, ובעיקר כניסת המחשב גם לתחום הזה בחיינו. המחשב קיצר את תהליך העריכה ומאפשר לעשות דברים שלא ניתן היה לעשות קודם או לפחות לא באותה קלות. את הפילם של "זליג" לכלכו, גררו, דרכו עליו כדי שייראה כמו חומר גלם של סרט תיעודי ישן. היום עושים זאת בקלות בתוכנת עריכה. אפשר להשיג את אותה תוצאה בפחות זמן ועם יותר שליטה.
"התגלית". אמילי בלאנט.
"התגלית", סרטו החדש של סטיבן ספילברג, עשוי מצוין. ספילברג בן 79 ועדיין יש לו כישרון ויכולות לביים, אך זה כמו זמר מעולה שמבצע שיר לא טוב.
אחד החלקים החשובים בקריירה של שחקן הוא לדעת לבחור תסריטים. זו חולשתו הגדולה של ספילברג בעשרים השנים האחרונות. התסריטים אינם מספיק טובים, או שיש בהם פגמים רבים מדי.