"סוס פרא תשע". סאם רוקוול, ג'ון מלקוביץ'.
"סוס פרא תשע" הוא סרט דרמה של מרטין מקדונה, מעט נוגה, בקצב מדוד, עם צמד דמויות מעניינות במרכז הסיפור שרובו מתרחש באיי פסחא. יש בו מעט אלימות ובעיקר הופעות נהדרות של ג'ון מלקוביץ' וסם רוקוול; מלקוביץ' מזמן לא שיחק בסרט טוב או בסרט שהוקרן בארץ בבתי הקולנוע, ורוקוול תמיד מעניין ומוצלח.
"האישה העשירה בעולם". מרינה פויס, איזבל הופר.
"האישה העשירה בעולם" הוא סרט דרמה צרפתי עם סיפור מרתק, בהשראת מקרה אמיתי. הוא היה מועמד ל-6 פרסי סזאר: תלבושות (בעיקר לבגדים של איזבל הופר), מוזיקה (בצדק) וארבעה שחקנים בארבע קטגוריות המשחק, כשלורן לאפיט זכה על תפקידו כשחקן ראשי.
מריאן פרר המיליארדרית (איזבל הופר הייחודית טובה כרגיל), שירשה מאביה חברת איפור מצליחה ביותר, נשואה לגִי הפוליטיקאי, אם לבת שנישאה ליהודי (זה חשוב לסיפור) וסבתא לנכד בגיל בר מצווה.
"החשבון החברתי". מייקי מדיסון, ג'רמי אלן ווייט.
את "החשבון החברתי" כתב וביים אהרון סורקין, והוא מעין המשך ל"הרשת החברתית" מ-2010 שסורקין כתב ודיויד פינצ'ר ביים.
זה הסרט הרביעי שסורקין ביים, אחרי "המשחק הגדול" (ג'סיקה צ'סטיין משחקת פוקר), "משפט השבעה משיקגו" ו"הזוג ריקרדו", שכולם מבוססים על סיפורים אמיתיים, וכולם בסדר. עדיף שידבוק בכתיבה ולא יביים. את שני הסרטים הטובים ביותר שהוא כתב ביימו אחרים: "בחורים טובים" (רוב ריינר הבמאי) ו"מאניבול" (בנט מילר).
"גלים של תקוה". וויצ'ק וודוחודסקי.
"גלים של תקווה" הוא סרט דרמה צ'כי שמתרחש בשנות ה-60 עד, כולל, הפלישה הרוסית לצ'כוסלובקיה. הסרט סוחף לפרקים, מצליח להעביר יפה השתלשלות אירועים היסטוריים ללא הסברים מעייפים ולעוסים, אך הוא גם מיושן לפרקים ויש שימוש מיותר בחומרי תיעוד/כמו-תיעודיים.
"גלים של תקווה" היה הסרט הנצפה ביותר בצ'כיה ב-2024 ונציג המדינה לאוסקר באותה שנה. לא מגיעים הרבה סרטים צ'כיים לארץ ואין ספק שהנושא הטעון של דמוקרטיה, מחאה והתנגדות עודדו את הקרנתו בבתי הקולנוע בארץ.
"דיגר". טום קרוז.
"דיגר" היא סאטירה בכיכובו של טום קרוז. סאטירות הן לרוב בצורת מערכונים, כלומר בפורמט קצר. "ד"ר סטריינג'לאב" של סטנלי קובריק, שהסרט שואב ממנו לא-מעט השראה, הוא בן 95 דקות, בעוד "דיגר" הוא שעתיים ו-8 דקות. כנהוג בסאטירה, ההתנהלות הולכת ומקצינה, נעשית יותר ויותר מוגזמת.
זהו הסרטו השמיני של הבמאי אלחנדרו ג'י. אינארטו, שביים את "אהבה נושכת", "בבל", "בירדמן" ו"האיש שנולד מחדש" מ-2015, כשעל שני האחרונים הוא זכה באוסקר, ומאז עשה רק סרט אחד בלבד שלא היה מוצלח ("בארדו").
"התעוררות".
"התעוררות" הוא סרט תיעודי ישראלי שמסכם את הקורות הסוערות שעברו עלינו ב-45 החודשים האחרונים, עם הפנים לבחירות לכנסת בעשרים ושבעה באוקטובר.
בכל סרט יש פער בין התסריט שנכתב, מה שמצלמים, והתוצאה הסופית אחרי העריכה, אבל לרוב הכיוון, היעד והמטרה ידועים. בסרטים תיעודיים שבהם מתנהל תיעוד בזמן אמת של הדברים -ולא מספרים בדיעבד סיפור מהעבר, שנגמר- יש נקודת התחלה אבל הרבה פעמים לא יודעים מה תהיה נקודת הסיום. היה ברור שייעשו סרטים על המחאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה, אך המלחמה הממושכת, ששינתה את הכול, השפיעה גם על ההפקות השונות.
"יתום". אנדראה וסקוביץ, בויטוריאן ברבש.
אם רוצים להתעצבן על פסטיבל ונציה אז תתחילו בכך שבשנה עברה "יתום" התקבל לתחרות הרשמית. הסרט ההונגרי גם פתח את פסטיבל חיפה בשנה שעברה והוא נציג הונגריה לטקס האוסקר הקרוב. כל זה כנראה בזכות במאי הסרט לסלו נמש שסרטו הראשון, "הבן של שאול", זכה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר. זהו סרטו השלישי, ונראה שלא מעניין אותו לעשות סרט שמתרחש במאה הנוכחית (וגם אז בטח היה מקשר את זה למלחמה כלשהי).
"זוגות נשואים".
"בני דודים" (בתרגום המקורי: "זוגות נשואים") הוא סרט צרפתי (מאוד) שבקלות היה יכול להתרחש בימינו, כשהדבר היחיד ש"חסר" הוא טכנולוגי: טלפונים ניידים והאינטרנט. הסרט, שהיה מועמד לאוסקר לסרט הזר, היה מועמד גם לשחקנית ראשית ולתסריט מקורי; שתי המועמדויות הנוספות לסרט שאינו באנגלית לא היו ואינן דבר נפוץ. הסרט הצליח כל כך שב-1989 נעשתה גרסה אמריקאית בכיכובם של טד דנסון ואיזבלה רוסליני.
בהתחלת הסרט מרתה ופסקל ובנם נוסעים לחתונה משפחתית. זה הראשון בשורה של מפגשים וחגיגות עם ילדים, הורים, מכרים וקרובי משפחה; כמעט ארבע חתונות ולוויה אחת. מרתה (מארי-כריסטין ברו, "הלילה שלי עם מוד" של אריק רוהמר, "אבק כוכבים" של וודי אלן) היא דמות יוצאת מן הכלל. היא לא אדישה למה שמתרחש בחייה, אבל יש בה מעין השלמה וקבלה ושובבות.
"הפיט". נוח וויילי.
אלו הזוכים בטקס הענקת פרסי האמי 2026 (ה-78 במספר), שאותו הנחתה מרישקה הרגיטיי (חוק וסדר: מדור מיוחד) שהיתה עסוקה במהלך הטקס בעיקר בהחלפת בגדים מאחורי הקלעים. היה גם קטע מוקלט מביך עם טיילור סוויפט וצוות השחקנים של "חוק וסדר: מדור מיוחד".
בעוד שבדרמה חילקו את הפרסים למספר סדרות שונות, בקטגוריות הקומדיה שלטה בענק הסדרה החדשה "מפרץ האלמנות" (Widow's Bay). רשימת המועמדים השנה.
השנה, לראשונה, בין הקהל שישב בשורות של כיסאות לבמה ישבו המועמדים סביב שולחנות, כך שלא היו צריכים ללכת הרבה כדי להגיע לבמה ולשאת את נאום הזכייה שלהם. בין הזוכים היו כמובן זוכים חוזרים, זוכים בפעם הראשונה, ומספר שיאים חדשים נרשמו. חלק מהפרסים חולקו בטקס מקדים.
רשימת הזוכים בפרסי האמי 2026:
דרמה
סדרת הדרמה הטובה ביותר
"הפיט", שנה שנייה ברציפות
שחקן ראשי
נוח ויילי, "הפיט". שנה שנייה ברציפות
שחקנית ראשית
ריאה סיהורן, "פלוריבוס"
"מה שמריאל יודעת". ליאני גייזלר.
בסרט הגרמני "מה שמריאל יודעת" יש רעיון טוב שמתבזבז, הוא מתאמץ להיות אמנותי (במקרה הזה: אטי בלי סיבה) וכשהוא נגמר ומגלים שעברו פחות מ-90 דקות לא מאמינים כי זה מרגיש כמו שעתיים (לפחות).
הנערה הצעירה מריאל מקבלת כוח-על: היא מסוגלת לראות ולשמוע כל מה שהוריה עושים, גם כשהיא ישנה.
"חג מולד מר".
"חג מולד מר" הוא סרטו החדש של פדרו אלמודובר, שחזר לספרדית אחרי סרט אחד באנגלית. הכול נעשה בתפאורה משגעת וצבעונית במידה, עם תשומת הלב הקבועה של אלמודובר לכל קיר, חפץ ווילון שרואים. מעבר לעיסוק במציאות שנותנת השראה לעלילה הכתובה של יוצר, אין פה מספיק. אין מתח דרמטי -לא צריך חקירה משטרתית או גופה בשביל זה, כפי שאלמודובר הוכיח בעבר, רק שיהיה מסקרן לדעת מה יקרה. המוזיקה של אלברטו איגלסיאס, מלחינו הקבוע של אלמודובר, מנסה להכניס עניין להתרחשויות, גם הפשוטות ביותר. מזל שהדמויות עצמן נאות ולא משעממות.
יש שני במאים פעילים שהפכו למותג בין-לאומי שאנשים הולכים לסרטיהם כי הם ביימו אותם, ולא רק חובבי קולנוע מושבעים: קווינטין טרנטינו, שכבר אמר שיביים רק עוד סרט קולנוע אחד ובינתיים מחזה שכתב בדרך לעלות בלונדון, את התסריט לסרט המשך שכתב ל"היו זמנים בהוליווד" ביים דיויד פינצ'ר, והוא בוודאי ינפיק מיני סדרות בהמשך; וכריסטופר נולאן, ש"האודיסאה" שלו הכניס כבר מעל מיליארד דולר ומביים סרט אחת לשלוש שנים, בערך.
"ספיידרמן: יום חדש".
"ספיידרמן: יום חדש" הוא הסרט הרביעי שבו טום הולנד מככב בתפקיד פיטר פרקר/ספיידרמן, שאותו גילם -כמובן- בסרטים רבים נוספים מבית "מארוול". אין הרבה חדש בסרט הנחמד, הרציני והארוך מדי הזה.
פיטר פרקר חי בבידוד מרצון ומקדיש את כל זמנו ללחימה בפשע, לכן הוא חווה כאבי ראש ובעיות בקורים שלו. הוא מתחקה אחרי נבל שמצליח להשתלט טלפתית על בן אדם כדי שיעשה כרצונו, כשזהותו ומטרתו לכך לא ברורות בהתחלה. במקביל, פיטר מתפתה ליצור קשר עם חבריו מהסרטים הקודמים מרי ג'יין ונד.