יונתן דורון - רשימת מאמרים בבלוג (עמוד 2)

"הברוטליסט" – ביקורת #1: מרשים, מיוחד, לפעמים אטי בלי הצדקה

"הברוטליסט".

אורכו של "הברוטליסט" הוא שלוש שעות ו-34 דקות, לא כולל הפסקה מובנית בת 15 דקות ממש באמצע. עם חצי שעה פחות וסוף אחר זה היה יכול להיות סרט ממש טוב. יש בו הרבה דברים טובים אך מגרעותיו רבות מדי וקשה להמליץ עליו. הסרט מועמד ל-10 פרסי אוסקר, כולל לסרט הטוב ביותר, בימוי, תסריט ושלושה שחקנים.

אחרי מלחמת העולם השנייה מגיע לאזלו (אדריאן ברודי טוב ומופיע כמעט בכל קטע), אדריכל יהודי מבודפשט, מאירופה לניו יורק. באירופה נשארו אשתו ואחייניתו. הוא מתחיל לחפש את דרכו ופרנסה בארצות הברית, כשהוא נעזר בבן דודו אטילה (אלסנדרו ניבולה) הנשוי שחי כבר כמה שנים שם. לאזלו עובד במה שהוא יכול עד שהוא מקבל הזדמנות לעבוד במקצוע שלו. גיא פירס מגלם מיליונר אמריקאי בשם הריסון ואן ביורן (שם שמורכב משמות משפחה של שני נשיאי ארצות הברית).

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אהבה משוגעת" – ביקורת: אלים וארוך מדי

"אהבה משוגעת".

"אהבה משוגעת" הצרפתי, דרמה רומנטית לא-מתקתקה, מהולה באלימות, הוא סרט ארוך מדי; נכון, זו בעיה של סרטים רבים (מאז ומתמיד), ורק לאחרונה הלנתי על כך לגבי "אנורה", וזה נכון גם לגבי "הברוטליסט" שאפשר יהיה לקרוא בהרחבה עליו בשבוע הבא. "אהבה משוגעת" ארוך מדי בשעה, שעה מיותרת שמשכיחה את הדברים הטובים שיש בו, כשהסוף הולך ונמרח. כשלקראת הסוף אתה רוצה שייגמר וזאת ההרגשה שאתה יוצא איתה מהאולם, זה מקלקל כל הנאה שהיתה. הסרט מועמד ל-13(!) פרסי סזאר -אך לא לסרט הטוב ביותר או לתסריט מעובד- והשתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן בשנה שעברה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אנונימי לגמרי" – ביקורת: בכתוביות הסיום יש יותר מידע על דילן מבסרט

"אנונימי לגמרי". טימותי שאלאמה, אדוארד נורטון.

אם תמיד רציתם לראות שחקן שר כמו בוב דילן צעיר אז "אנונימי לגמרי" הוא הסרט בשבילכם. במהלך הסרט מטיחה בו החברה שלו שהיא לא מכירה אותו, לא יודעת מאיפה הוא בא, לא יודעת שום דבר עליו. אחרי 141 דקות נשארים כמעט עם אותה תחושה לגבי דמותו של בוב דילן כי רוב הסרט רואים אותו שר; יש מעט מאוד דרמה או עלילה.

למרבה המזל החליטו להתמקד בחמש שנים בלבד בקריירה הארוכה של הזמר בן ה-83 ובתקופה הכי מעניינת של אמן: השנים הראשונות שלו, כך נמנעים מהנפילות, מבעיות השתייה/סמים/המריבות באמצע הלילה עם אשתו השלישית, ואין טראומות או טרגדיות אישיות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"5 בספטמבר" ו-"Saturday Night" – ביקורת כפולה על שני סרטים מוצלחים

"5 בספטמבר".

"5 בספטמבר" מגיע עכשיו לבתי הקולנוע בארץ, בעוד Saturday Night אינו מוקרן בבתי הקולנוע בארץ ומלבד היותם שני סרטים מוצלחים וטובים יש עוד כמה דברים משותפים להם.
הראשון נוגע במיוחד לישראלים כי הוא עוסק ב-11 הספורטאים שלנו שנלקחו כבני ערובה באולימפיאדת מינכן ב-1972; אנחנו יודעים איך זה ייגמר, ובימים אלה עדיין מוחזקים בשבי עשרות ישראלים חטופים ברצועת עזה. קשה להאמין שמישהו בעולם מבין וקשור לסרט בצורה דומה.
השני עוסק בתכנית מערכונים, אבן דרך בטלוויזיה האמריקאית שבארץ מכירים בעיקר מקטעים ביוטיוב, חיקויים של ידוענים ופוליטיקאיים בתכנית, הסרט "עולמו של ויין" (שצמח ממערכון מהתכנית) ומהשחקנים שהתפרסמו שם, כולל טינה פיי, ג'ימי פאלון, ויל פארל, מייק מאיירס, דן אקרויד, ג'ון בלושי, גילדה רדנר ועוד ועוד. שני הסרטים נותנים מבט מאחורי הקלעים של שידורים חיים שאפשר לומר ששינו את מפת הטלוויזיה העולמית.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עד שיצא עשן לבן" – ביקורת: רייף פיינס מדויק והמוזיקה מכניסה מתח ודרמה

"עד שיצא עשן לבן". רייף פיינס.

"עד שיצא עשן לבן" מגולל סיפור בדיוני על תהליך בחירת אפיפיור בזמן המודרני. הסרט מבוסס על רב המכר של רוברט האריס.

תהליך הבחירה מתנהל על פי חוקי טקס שנקבעו בעבר. הקרדינלים מכל העולם מתקבצים בכנסייה הסיסטינית שבוותיקן, מבודדים מהעולם, ללא הטלפונים שלהם, ובהצבעה חשאית באמצעות פתקים בוחרים בנציג שלהם לאפיפיור בעקבות מות האפיפיור המכהן. צריך רוב של 66% מהקולות של 118 המצביעים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"עם הזרם" – ביקורת: המוזיקה עושה את ההבדל

"עם הזרם".

"עם הזרם" הוא סרט אנימציה בלי דיאלוגים. זה אינו סרט אילם כי הם היו נעדרי קולות וצלילים, בעוד הוא מתרחש בחיק הטבע ושופע צלילים ומוזיקה. הסרט מועמד לאוסקר לסרט אנימציה וגם לסרט זר מטעם ליטא, הסרט הליטאי הראשון אי פעם שמועמד; יש לו סיכוי לזכות בקטגוריית האנימציה.

מעשה בחתול שחור צהוב-עיניים לבד בטבע בעולם שבו גובה המים הולך ועולה ומטביע בניינים, עצים גדולים, שטחים שלמים מתכסים במים עמוקים ומסכנים בעלי חיים רבים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו המועמדים לאוסקר 2025: "אמיליה פרז" מוביל, "אין ארץ אחרת" מועמד ו"עד שיצא עשן לבן" הפתיע שלא מועמד לבימוי

"אמיליה פרז". סלינה גומז.

הוכרזו המועמדים לפרסי האוסקר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע לשנת 2025 (ה-97 במספר), ובראשם מוביל "אמיליה פרז" עם 13 מועמדויות, ואחריו "הברוטליסט" ו"מרשעת" עם 10 מועמדויות כל אחד. "אמיליה פרז" גם דחף את נטפליקס להיות האולפנים/הגוף בעלי מספר המועמדויות הרב ביותר, עם 16 מועמדויות, אחריו אולפני A24 עם 14 מועמדויות ויוניברסל עם 13. מתוך עשרת הסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר, שניים אינם דוברי אנגלית. בשלוש השנים הקודמות היה סרט זר אחד כזה, וזה קרה מספר פעמים לפני כן, כולל ב-2018 עם "רומא" וב-2019 "פרזיטים" שזכה בין השאר גם בסרט הטוב ביותר. הסרט הפלשתיני-ישראלי "אין ארץ אחרת" מועמד לפרס הסרט התיעודי, ובאופן מפתיע מאוד, "עד שיצא עשן לבן" של אדוארד ברגר לא מועמד לבימוי.

את הטקס ינחה השנה קונאן אובריאן והוא יתקיים ב-2 במרץ, בלילה שבין ראשון לשני (שעון ישראל), באולם דולבי בלוס אנג'לס. ניתן לצפות שיוקרן מונטז' של קטעים מסרטים שמתרחשים בלוס אנג'לס, על רקע שריפות הענק שכילו חלקים גדולים של העיר.

רשימת המועמדים המלאה לפרסי האוסקר 2025:

הסרט הטוב ביותר
1. "אמיליה פרז"
2. "אנורה"
3. "יופי מסוכן"
4. "הברוטליסט"
5. "אנונימי לגמרי"
6. "עד שיצא עשן לבן"
7. "חולית: חלק 2"
8. Nickel Boys
9. "אני עדיין כאן"
10. "מרשעת"
– שני סרטים בשפה זרה: "אמיליה פרז" (צרפת; בספרדית) ו"אני עדיין כאן" (ברזיל) שמתחרים גם בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.
* Nickel Boys מועמד בקטגוריה אחת נוספת בלבד: תסריט מעובד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"נוכחות" – ביקורת: אין בו מספיק

"נוכחות". קלינה ליאנג.

"נוכחות" הוא סרט צנוע על בית רדוף של סטיבן סודרברג ("ארין ברוקוביץ'", "אושן 11" והמשכיו) שמביים, מצלם ועורך את סרטיו. ההחלטה המהותית לגבי הצילום בסרט הופכת אותו למשהו מיוחד ומעניין: הכול קורה מנקודת המבט של רוח רפאים (הנוכחות). אבל אין פה מספיק מעבר לכך, וזאת בעיה כשסרט בן פחות מ-90 דקות מרגיש ארוך מדי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"איש זאב" – ביקורת: מותח בלי להפתיע

"איש זאב". מטילדה פירת', ג'וליה גרנר.

"איש זאב" הוא סרט אימה עם סיפור קלוש, מעט דמויות, שמצליח להיות מותח על אף שאינו מפתיע בדבר. הוא לא רע, הוא בעיקר סתמי. דמויות לא קיימות, יש מעט מאוד דיאלוגים, וטוב שיש מוזיקה שתורמת רבות.

גבר ננשך בידי חיית פרא (לרוב בזרוע), ולאחר האירוע הוא משתנה. לאט לאט יש סימנים של שינויים באישיות שלו ובגוף שלו. בחלק מהמקרים זה קורה בעיקר בלילות ירח מלא, והוא הופך לאיש זאב שמטיל אימה על סביבתו. הסיפור הישן-נושן הזה הפך לחלק במיתולוגיה של היצורים הפנטסטיים שקיימים בסרטי אימה (וגם בדמות של אוז באחת הסדרות הכי טובות אי פעם, "באפי ציידת הערפדים") ובספרים רבים, כולל "דמדומים" שעובדו לסרטים ו"דם אמיתי" שעובדה לסדרה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הוכרזו הזוכים בגלובוס הזהב 2025: "הברוטליסט" זכה ב-3 פרסים, "אמיליה פרז" ב-4, "שוגון" שלט בטלוויזיה

"הברוטליסט". אדריאן ברודי.

את טקס הענקת פרסי גלובוס הזהב 2025 הנחתה ניקי גלייזר, שהבדיחה הטובה ביותר שלה היתה: "זנדאיה, היית מדהימה ב"חולית", התעוררתי כדי לראות את כל הקטעים שלך."

"הברוטליסט" זכה ב-3 פרסים: סרט, בימוי ואדריאן ברודי לשחקן ראשי. ברודי רק היה מועמד לגלובוס הזהב על "הפסנתרן", שעליו זכה באוסקר; גל גדות הגישה לו את הפרס יחד עם אדגר רמירז. הפתעה ענקית היתה בזכייה של פרננדה טורז בפרס השחקנית הראשית בסרט הדרמה I'm Still Here, סרט ברזילאי שהיה מועמד בקטגוריית הסרט שלא בשפה האנגלית, והפסיד כצפוי ל"אמיליה פרז" שזכה בשלושה פרסים נוספים: סרט קומדיה/מוזיקלי הטוב ביותר, שחקנית משנה ושיר מקורי.

בקטגוריות הטלוויזיה התמקדו ב"שוגון" שזכתה ב-4 פרסים: סדרת דרמה, שחקן ושחקנית ראשיים ושחקן משנה; Hacks זכתה בסדרת קומדיה ובשחקנית ראשית; "אייל קטן" זכתה במיני סדרה הטובה ביותר ובפרס שחקנית המשנה. ג'רמי אלן וייט, שלא היה נוכח בטקס (הוא מצלם סרט שבו הוא מגלם את ברוס ספרינגסטין), זכה בפעם השלישית ברציפות על תפקידו בסדרה הלא-קומית "הדוב", הישג יוצא דופן בגלובוס הזהב.

הפתעה (שלא תחזור באוסקר) נרשמה בקטגוריית סרט האנימציה, שבו זכה הסרט "עם הזרם" הלטבי, שאין בו דיאלוגים.
לראשונה, בשישי נערך טקס מקדים שבו חולקו שני הפרסים המיוחדים למפעל חיים (בדומה שמה שעושים מזה שנים באוסקר, למרבה הצער), לקולנוע פרס ססיל בי. דה-מיל לוויולה דיויס, ולטלוויזיה פרס קרול ברנט לטד דנסון שגם היה מועמד לפרס השנה.
(השמטתי שתי קטגוריות מיותרות כי הן פופוליסטיות: סרט שובר קופות וסטנדאפיסט במופע סטנדאפ.)

סרט דרמה
1. הברוטליסט
2. עד שיצא עשן לבן
3. אנונימי לגמרי
4. ה-5 בספטמבר
5. Nickel Boys
6. חולית חלק 2

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

סיכום 2024 בקולנוע

סיכום שנת 2024 בקולנוע.

סיכום השנה שעברה שלי נעשה בצל המלחמה. מי האמין שבמשך כל 2024 עדיין נהיה במצב מלחמה. השנה הקולנועית הנוכחית סבלה משתי השביתות הארוכות בהוליווד בשנה שעברה, כשחודשים שבתו איגודי השחקנים ואיגודי התסריטאים. סרטים ממדינות אחרות לא סיפקו כיסוי מספק על המחסור בתוצרת אמריקאית.

לגלן פאוול לקח זמן לפרוץ (שחקניות אמריקאיות נוטות להיעלם אחרי גיל 36) וזה קרה. השנה הופיע בשלושה סרטים: הקומדיה הרומנטית "רק לא את" האיומה, קומדיית הפעולה "היט מן" של ריצ'רד לינקלייטר, ו"טוויסטרס" הבינוני. הוא חתיך, שילוב של טום קרוז ומת'יו מקונוהי, ויש לו קסם שזה מספיק בימינו עם מעט מאוד כוכבי קולנוע חדשים.
לשחקנית הגרמנייה סנדרה הולר היתה שנה מוצלחת עם שני סרטים עם פרופיל גבוה: "אזור העניין" בגרמנית שזיכה את בריטניה באוסקר הראשון בקטגוריית הסרט הזר ו"אנטומיה של נפילה" הצרפתי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"החדר הסמוך" – ביקורת: שחקניות מעניינות והאדום האופייני של אלמודובר

"החדר הסמוך". טילדה סווינטון.

"החדר הסמוך", סרטו הראשון באנגלית (באורך מלא) של פדרו אלמודובר, הוא דרמה נוגה שבמרכזו שתי שחקניות נהדרות, טילדה סווינטון וג'וליאן מור. בזכות השמות של שלושתם הסרט הבינוני זוכה לתשומת לב ולצופים.

פחות או יותר מאז סוף שנות ה-80 ובעקבות המועמדות לאוסקר של "נשים נשים" בקטגוריית הסרט הזר, דובר על כך שפדרו אלמודובר יביים סרט באנגלית. עלתה אפשרות ואף התקדמות בעניין לפני שהוא נסוג ממנה שיביים את "חולייטה" באנגלית בכיכובה של מריל סטריפ.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »