ביקורות קולנוע

"אפריקה" – ביקורת: אינטימי, אותנטי ומרגש

"אפריקה". מאיר גרנר.

"אפריקה". מאיר גרנר.

"אפריקה", סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי אורן גרנר, אולי לא מציע אסקפיזם אך הוא מתוק ומרגש מספיק כדי להעלים את המציאות ההזויה שבה אנו חיים לכמעט שעה וחצי.

נתחיל מזה שקניתם אותי באורכו של הסרט – שעה וחצי. נדמה שהמון סרטים לאחרונה חוטאים לאורכים לא פרופורציונאליים שלא לצורך, ופעמים רבות תקציבי קרנות התמיכה בקולנוע שמושקעים ביוצרים הצעירים מתפיידים בלי סיבה של ממש על הפקה ארוכה והמון ימי צילום. אחרי השקעה שכזו יהיה קשה בחדר העריכה להיפרד מחומר מצולם, ופעמים רבות זה בא על חשבון משהו מצומצם ואיכותי. כדי להבהיר – אין לי אנטי לפיצ'רים של שלוש וחצי שעות, אבל נדיר שסרט ביכורים יעשה את העבודה מספיק טוב כדי למשוך אותי כל כך הרבה זמן.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מלך הצפון" – ביקורת: נטול יחודיות ונטול איכות

"מלך הצפון". אלכסנדר סקארסגרד.

"מלך הצפון". אלכסנדר סקארסגרד.

דם, אש, תמרות עשן, כוכבים הוליוודים מובילים וגם ים של יחצנות בלתי פוסקת- כל אלה לא עוזרים ל"מלך הצפון" להתעלות מעל המינימום ההכרחי הדרוש עבור שובר קופות טיפוסי. בקיצור- מהומה רבה על לא דבר.

רוברט אגרס הפך לסנסציה כבר לאחר סרטו הארוך הראשון כבמאי, "המכשפה", שהיה סרט אימה-ארטהאוס עצמאי ונמנע מלהציג אימה גראפית ומפורשת, בדומה לכמה סרטים נוספים שהופקו על ידי האולפן העצמאי "איי-24", כמו "תורשתי" של ארי אסטר או "גרין רום" של ג'רמי סולנייה. סרטו השני של אגרס, "המגדלור", כבר לא היה בדיוק סרט אימה, אבל עדיין ניכרו בו מסימני הז'אנר. כעת יוצא למסכים סרטו החדש, "מלך הצפון", והוא כבר הופק על ידי פוקוס פיצ'רס, אולפן גדול יותר ופחות עצמאי מ"איי-24", כשגם הסרט עצמו נטול מאפייני אימה כקודמיו ודווקא הגראפיות שנעדרה מהסרטים הקודמים, עומדת פה בחזית הבמה. בכך אגרס מוותר, למעשה על האלמנטים שאייפנו אותו בשני סרטיו הקודמים ומגיש לנו מוצר נטול יחודיות וגם נטול איכות.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" – ביקורת #2: חסר תנופה, יצירתיות והומור

"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". בנדיקט קמברבאץ'.

"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". בנדיקט קמברבאץ'.

"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", הסרט החדש ביקום הקולנועי של מארוול, הוא תמצית מרוכזת של כל מה שרע במארוול. זה חבל מאוד, ראשית, כי כמעריץ אני חושב שיש המון טוב במארוול, אבל בעיקר כי נראה שהיה לו פוטנציאל.

כחובב סרטי מארוול מושבע כמובן שחיכיתי גם אני לסרט החדש שלהם. אני מודה שמהתחלה הגעתי עם חששות – ראשית, דוקטור סטריינג' הוא מהדמויות הפחות אהובות עליי ובנדיקט קמברבץ, שחקן מעולה באופן כללי, לא הצליח באף סרט בו הוא שיחק את התפקיד בעבר לגרום לי לקבל את הדמות כאדם חכם בעל יכולות יוצאות דופן, או אפילו לחבב אותה. שנית, הבקרוב של הסרט היה רע מאוד. הוא נתן תחושה של משחק מחשב מבולגן. לצערי התחושה היתה מדוייקת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" – ביקורת #1: בלגן לא מלהיב

"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". זוצ'יטל גומז, בנדיקט קמברבאץ', רייצ'ל מק'אדמס.

"דוקטור סטריינג' 2: במימדי הטירוף". זוצ'יטל גומז, בנדיקט קמברבאץ', רייצ'ל מק'אדמס.

הסרטים של "מארוול" אינם מצטיינים בעלילות שלהם אך רובם לפחות מבדרים. ב"דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף" העלילה מופרכת, לא מושכת וחסרת משמעות; כל זה היה נסלח אילו הסרט היה מצחיק, מרגש, מרשים, מקורי ו/או מלהיב, אך הוא לא עונה על אף אחד מהפרמטרים האלה. זה אינו סרט רע כמו "הפנתר השחור" (הביקורת שלי), התחתית של התחתית בסרטי "מארוול", אבל הוא לא מהסרטים שייזכרו לטובה בשרשרת הארוכה והלא נגמרת של סרטי גיבורי-העל שבאופן לא צפוי הפכו להצלחה גדולה יותר מהסרטים אודות גיבורי-העל המפורסמים יותר, סופרמן ובאטמן של החברה המתחרה DC.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"גלגל המזלות" – ביקורת: רעיונות טובים בקטעים ארוכים מדי

"גלגל המזלות". קצוקי מורי, קיוהיקו שיבוקאווה.

"גלגל המזלות". קצוקי מורי, קיוהיקו שיבוקאווה.

שנאתי את "הנהגת של מר יוסוקה", הסרט היפני של התסריטאי-במאי המגוצ'י ריוסוקה שמוקרן בימים אלו בבתי הקולנוע (וזכה השנה באוסקר לסרט הזר הטוב ביותר) ושבתחילתו היו דברים מוצלחים ומבטיחים; ב"גלגל המזלות", סרטו החדש של ריוסוקה, צריך לדלות את הרעיונות הטובים שטובעים בקטעים ארוכים בלי שום סיבה. הוא הרבה יותר טוב ונסבל מ"הנהגת של מר יוסוקה", אך עדיין לא הייתי ממליץ למישהו עם דופק לראות אותו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

“משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" – ביקורת: מסע משוגע וכיפי

"משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק". ניקולס קייג'.

"משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק". ניקולס קייג'.

"משקלו הבלתי נסבל של כישרון ענק" היא קומדיית אקשן בכיכובו של ניקולס קייג' בתפקיד עצמו, או יותר נכון, פרודיה של עצמו. יכול להיות שאלו היו הציפיות הנמוכות שלי, אבל חייב להודות שהמסע המשוגע שהסרט לוקח את הצופים די כיפי. יחד עם זאת, חייבים לפחות לחבב את ניקולס קייג' בשביל הסיכוי הכי קטן להנות מהסרט. יש אזכורים בלתי פוסקים לסרטים של ימי הכוכבות שלו בשנות התשעים ובכללי יש הרבה מאוד ממנו על המסך בכל רגע נתון.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"הכול בכל מקום בבת אחת" – ביקורת: חכם, מטופש, מושקע, מופרע

"הכל בכל מקום בבת אחת". קה יוי קוואן, מישל יו, סטפני הסו.

"הכל בכל מקום בבת אחת". קיי היו קוואן, מישל יו, סטפני הסו.

מזמן לא היה שם של סרט שמבטא אותו כל כך במדויק. "הכול בכל מקום בבת אחת" ארוך מדי וקצר מדי, חוזר על עצמו, לא מוצא את עצמו, מוגזם, מגוחך, מרגש, מצחיק, חכם, מטופש, מושקע, מופרע, מצולם נהדר, ומכיל חלקים גדולים במנדרינית (כולל דיאלוגים מעורבים באנגלית). הוא בעיקר לא אחיד. אבין כאלה שיחשבו שהוא נוראי ואת אלו שיחשבו שהוא גאוני. הוא בהחלט לא לכל אחד, ונהדר שהוא מוקרן בארץ בבתי הקולנוע.

הסרט עוסק בבעלת מכבסה (מישל יאו, "נמר דרקון" ועוד הרבה סרטים טובים מ"עשיר בהפתעה"), הקשר שלה עם בעלה (קיי היו קוואן, שידוע כילד שלצד אינדיאנה ג'ונס ב"המקדש הארור" וב"הגוניס"), היחסים שלה עם בתה, אביה המבוגר, זכרונות, חרטות, הגשת דוח מס שנתי ועולמות מקבילים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"חיות הפלא: הסודות של דמבלדור" – ביקורת: מבדר מאוד

"חיות הפלא 3: הסודות של דמבלדור". אדי רדמיין, קאלום טרנר.

"חיות הפלא 3: הסודות של דמבלדור". אדי רדמיין, קאלום טרנר.

"הסודות של דמבלדור", הסרט החדש בסדרת חיות הפלא של ג'יי. קיי. רולינג, ממשיך את הקו של הסרטים הקודמים. אם אהבתם אותם, תאהבו מאוד גם אותו. אם הם לא דיברו אליכם, אתם יכולים לוותר מראש.

בסרט השלישי בסדרה אנחנו מצטרפים לצוות מיוחד שדמבלדור מארגן במטרה להכשיל את גרינדלוולד בנסיונותיו להשתלט על הנהגת הקוסמים. הצוות כולל כמובן את ניוט (אדי רדמיין) וג'ייקוב (דן פוגלר) הזכורים לטובה מהסרטים הקודמים, כמו גם דמויות משנה אחרות ודמויות חדשות לגמרי. בדרך הם יבקרו ברפובליקת ויימר (לא האמיתית, אבל ללא ספק קרובת משפחה), ימנעו חיסול פוליטי ויבואו במגע עם מעט מדי חיות פלא ויותר מדי אנשים מיותרים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

ביקורות בקצרה: "אמבולנס" ו"מורביוס"

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

"אמבולנס"

סרט אקשן של מייקל ביי, שהביא לנו את "הפריצה לאלקטרז", "ארמגדון" וסדרת סרטי "רובוטריקים". הפעם הוא עיבד סרט דני באותו שם וליהק את ג'ייק ג'ילנהול ("הר ברוקבק", "הנסיך הפרסי: חולות הזמן") ויאיא עבדול-מאטין ("אקווה-מן", "מטריקס" התחייה") לתפקידים הראשיים. דני שארפ מושך את אחיו ויל, החייל המשוחרר, לביצוע שוד בנק מסעיר. כשהשוד לא מתנהל כמו בתכנון, השניים חוטפים ניידת אמבולנס שבתוכה שוטר שנפגע במהלך השוד ופרמדיקית אמיצה שדואגת להשאיר אותו בחיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמהות מקבילות" – ביקורת #2: פנלופה קרוז לא מצילה משעמום

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז, מילנה סמיט.

"אמהות מקבילות" הוא סרט דרמה ספרדי של הבמאי הפופולרי פדרו אלמודובר על אם חד הורית טרייה שגורלה נקשר בגורלה של בת עשרה שגם היא אם טרייה. כן, גם בסרט הזה העיצוב מוקפד. כן, גם בו יש הרבה אדום. למרות שיש בו מרכיבים חשובים לסרט מוצלח – שחקנית ראשית מוכשרת וכריזמטית וסיפור בסיס שיכול להתפתח לכיוונים מעניינים, כמה שלא נעים לומר, הסרט פשוט משעמם. באיזשהו שלב גם התקווה שהוא יתרומם נמוגה. כדאי לחכות לסרט הבא של אלמודובר.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמבולנס" – ביקורת: מחסיר פעימה אבל ארוך מדי

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

"אמבולנס". ג'ייק ג'ילנהול, יאיא עבדול-מאטין השני.

בסרט האקשן "אמבולנס" ממשיך הבמאי מייקל ביי בהפגנת חיבתו המוגזמת להפרזות. זה יכול היה לעבוד לא רע אלמלא אורך הסרט, אשר גורם לצופה לאבד עניין במהלך הדרך.

דני וויל הם אחים. דני הוא בנו של שודד בנקים ידוע וזה מה שהוא יודע לעשות. ויל היה ילד אפרו אמריקאי שהמשפחה אימצה. הוא ניסה להתנתק מהמשפחה ככל שניתן והתגייס לצבא. עכשיו הוא מגלה שגם לחייל משוחרר ומעוטר אין מי שיעזור בהשגת מימון לניתוח לו זקוקה אשתו שנאבקת במחלת הסרטן. בלית ברירה הוא חובר אל דני אחיו לשוד חד פעמי מבחינתו.

כצפוי, מהלך השוד "המתוכנן" משתבש באופן לא מתוכנן, שני האחים חוטפים אמבולנס עם פרמדיקית ושוטר שנפצע בשוד. מכאן ובמשך רוב הסרט אנחנו מובלים בידיו האמונות של מייקל ביי במרדפים אינסופיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"אמהות מקבילות" – ביקורת #1: פנלופה קרוז טובה מאוד, אבל הדרמה נעדרת

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

"אמהות מקבילות". פנלופה קרוז.

פדרו אלמודובר הוא תסריטאי-במאי שיש לו קהל מושבע בארץ ובעולם, מאלו שחובבי הקולנוע מרגישים חובה לראות כל סרט חדש שלו בזכות סרטיו עוד משנות ה-80. למרבה הצער, ב"אמהות מקבילות" הוא לא רק רחוק משיאו ("עקבים גבוהים", "אהבת בשר ודם"), הוא פשוט לא טוב ואני ממליץ לוותר עליו.
הסרט מרגיש ארוך, מיושן וחסר תנופה. העיצוב המשגע הצפוי נוכח בכל שנייה (כל תמונה שתלויה על הקיר, אגרטלים, עינית הדלת, האדום הקבוע), פנלופה קרוז טובה מאוד, אבל נעדרים דברים בסיסיים כמו דרמה, תשוקה, מתח, הומור.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »