"אפריקה" – ביקורת: אינטימי, אותנטי ומרגש
"אפריקה", סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי אורן גרנר, אולי לא מציע אסקפיזם אך הוא מתוק ומרגש מספיק כדי להעלים את המציאות ההזויה שבה אנו חיים לכמעט שעה וחצי.
נתחיל מזה שקניתם אותי באורכו של הסרט – שעה וחצי. נדמה שהמון סרטים לאחרונה חוטאים לאורכים לא פרופורציונאליים שלא לצורך, ופעמים רבות תקציבי קרנות התמיכה בקולנוע שמושקעים ביוצרים הצעירים מתפיידים בלי סיבה של ממש על הפקה ארוכה והמון ימי צילום. אחרי השקעה שכזו יהיה קשה בחדר העריכה להיפרד מחומר מצולם, ופעמים רבות זה בא על חשבון משהו מצומצם ואיכותי. כדי להבהיר – אין לי אנטי לפיצ'רים של שלוש וחצי שעות, אבל נדיר שסרט ביכורים יעשה את העבודה מספיק טוב כדי למשוך אותי כל כך הרבה זמן.