מגזין סרטים (עמוד 214)

הסרטים הישראלים "אביונה" ו"לא פה, לא שם" יוקרנו בפסטיבל סן סבסטיאן 2016

"אביונה".

"אביונה".

הסרטים הישראלים "אביונה" של שגב שאו ממכללת בית ברל ו"לא פה, לא שם" של מייסלון חמוד יוקרנו בפסטיבל סן סבסטיאן 2016 (ה-64 במספר) בספרד. "אביונה" ישתתף במסגרת 'מפגש סטודנטים לקולנוע' ואילו "לא פה, לא שם" יוקרן במסגרת 'במאים חדשים' עבור במאים שזהו סרטם הראשון או השני.

"אביונה" מספר על שחקנית צרפתיה-ישראלית שמגיעה לאודישן בישראל בזמן אחת ממלחמות עזה-ישראל האחרונות, ואווירת המלחמה סוחפת אותה לתוך חיפוש נסער אחר סוג מסוים ובלתי נתפס של עונג. "לא פה, לא שם" מספר על שלוש צעירות ערביות-ישראליות, החיות בתל אביב – עורכת דין, מוסיקאית לסבית וצעירה דתיה – שהאחרונה מעמתת את שותפותיה עם החיים שהותירו מאחור.

פסטיבל סן סבסטיאן יתקיים השנה בין ה-16 ועד ה-24 בספטמבר.

"יחידת המתאבדים" שבר את שיא הכנסות הבכורה של "שומרי הגלקסיה"

"יחידת המתאבדים".

"יחידת המתאבדים".

סרט הקומיקס "יחידת המתאבדים" שבר את שיא ההכנסות בסוף שבוע הבכורה בצפון אמריקה לחודש אוגוסט שקבע "שומרי הגלקסיה" ב-2014. "יחידת המתאבדים" גם התעלה על הציפיות, שבמקור כיוונו להכנסות באיזור ה-120 מיליון הדולרים, ולבסוף נקבעו על 135.1 מיליון דולרים על פי הערכות (לעומת 94.3 מיליון דולרים שהכניס "שומרי הגלקסיה"). גם בהסתכלות על יום הפתיחה בלבד, "יחידת" שבר שיא לחודש אוגוסט, עם 65.2 מיליון דולרים.

"יחידת המתאבדים" מצליח כך בקופות, בסוף שבוע הבכורה שלו, חרף ביקורות שליליות מאד בארה"ב. כך היה גם עם "באטמן נגד סופרמן" שפתח גבוה מאד (166 מיליון דולרים) אך צלל חזק בסוף השבוע השני שלו באקרנים – 69.1 אחוזים. נראה מה יהיה על "יחידת" בסוף השבוע השני שלו.

מחוץ לארה"ב וצפון אמריקה, אגב, "יחידת" הכניס עוד 133 מיליון דולרים, כלומר סך כל ההכנסות שלו בסופ"ש הבכורה מסביב לעולם עומד על כ-268 מיליון דולרים.

"שטיסל" הישראלית תעובד לסדרה הוליוודית של אמזון

"שטיסל".

"שטיסל".

סדרת הדרמה הישראלית "שטיסל" של אורי אלון ויהונתן אינדורסקי תעובד לסדרה הוליוודית בשם "Emmis" עבור אמזון (Amazon). את הסדרה יכתוב ויביים איתן כהן ("החפרנים").

"שטיסל" מספרת על משפחה חרדית בירושלים, ועל פי הדיווח של דדליין, העיבוד האמריקאי יהיה נאמן למקור בנושא (בניגוד לאפשרות שיספר על משפחה נוצרית בבית לחם).

את "Emmis" תפיק מרתה קאופמן ("חברים") היהודיה דרך חברת OK Goodnight שלה.

 

"איילים" – ביקורת

"איילים". סיגורדור סיגוריונסון, תאודור יוליוסון.

"איילים". סיגורדור סיגוריונסון, תאודור יוליוסון.

הבמאי גרימור האקונרסון, ש"איילים" הוא סרט השני ("סאמרלנד"), מצליח להביא משהו שונה אל המסך הגדול, תוך שימוש בקצב האיטי והאווירה השתקנית והמהורהרת של הקולנוע האירופאי-האמנותי. הסיפור, שמתאר יפה כיצד חוואי אוהב מתייחס לכבשים שלו וכיצד בני אדם עיקשים מתייחסים זה לזה, וכל זאת באווירת החורף הקודר של האי הנידח, הוא חוויה קולנועית ותרבותית מיוחדת.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"יחידת המתאבדים" – ביקורת

"יחידת המתאבדים".

"יחידת המתאבדים".

אפשר להאשים את אנשי די.סי בהרבה דברים, אבל אי שפיות הוא לא אחד מהם. לראייה, בכל פעם הם מנסים מחדש למצוא פתרון לבעיה שהסרטים של מארוול יצרו להם: יצירת סרט אנסמבל – אבל בלי התעסקות בפרט השולי של סרטי הכנה. ב"יחידת המתאבדים" הם זנחו את קבצי הוידאו הבלתי מאובטחים שמציגים את חברי ליגת הצדק העתידיים כפי שהיה ב"באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" לטובת פלאשבקים עם מוזיקה שנבחרה בקפידה על ידי עורכי הפלייליסט של גלגלצ. אחרי האקספוזיציה הפשטנית והישירה, הסרט תופס צורה ומצליח לחבר בין הדמויות באופן אמין (מה שלא היה ב"באטמן נגד סופרמן") וגם להצחיק.

ההומור ורוח השטות שמלוות את הסרט הם גם מה שהיה חסר ב-בנ"ס, ומפתיע שזה מגיע מכיוונו של דיויד אייר שביים וכתב את הסרט. רוב סרטיו הם על שוטרים או חיילים והקשיים איתם הם מתמודדים ("זעם", "חבלה"). המעבר מהטובים אל הרעים הוביל גם לשינוי באופי הקולנוע שלו. מין גרסה הפוכה לאדם מקיי. הוא לא הצליח כפי שזה האחרון הצליח עם "מכונת הכסף", אבל הייתי שמח לראות אותו ממשיך בקו הזה. ייתכן שזה בדיוק מה שסרטי קומיקס צריכים: במאי עם ניסיון בסרטי משטרה וכישרון קומי חבוי.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

הישראלים "בית האילמת" ו"היפה בנשים" מועמדים לפרסי הסטודנטים של האקדמיה האמריקאית 2016

"בית האילמת".

"בית האילמת".

סרטי הסטודנטים הישראלים "בית האילמת" של תמר קיי מבית הספר סם שפיגל, ו"היפה בנשים" של מיה צרפתי מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל אביב, מועמדים לפרסי הסטודנטים של האקדמיה האמריקאית לאמנויות הקולנוע 2016 (ה-43 במספר), האחראית גם על האוסקר. כמו כן, מועמד גם סרט האנימציה הסטודנטיאלי "העין השניה שלי" (Ayny – My Second Eye) של אחמד סלאח הפלשתיני מבית הספר לאמנויות המדיה בקלן שבגרמניה.

"בית האילמת" עוקב אחר אם חירשת ובנה מלא החיות, שחיים בלב חברון על התפר בין הצד הישראלי לפלשתיני. "היפה בנשים" מספר את סיפורן של האחיות ציטרון בזמן השואה: הלנה הצעירה מבין האחיות שבתה את ליבו של פרנץ וונטש, קצין האס-אס, וכך הצליחה להציל את אחותה, רוזינקה, מתאי הגזים, אך לא את שני ילדיה.

"בית האילמת" קטף אשתקד פרס מפסטיבל IDFA באמסטרדם וזכה בפרס הראשון של התחרות הסטודנטיאלית בפסטיבל דוקאביב השנה, ואילו "היפה בנשים" זכה כבר במהלך העבודה עליו בפרס קרן פרלוב (תחרות שכולה לפרויקטים בהתהוות). כמו כן, מיה צרפתי קיבלה מ-yes דוקו מימון להפיכת "היפה בנשים" לסרט תעודה באורך מלא.

רשמי: "משחקי הכס" תסתיים בעונה השמינית

"משחקי הכס".

"משחקי הכס".

נשיא התוכניות של רשת HBO הכריז רשמית כי "משחקי הכס" תסתיים בתום העונה השמינית שלה ולאחר 75 פרקים, כפי שביקשו לעשות היוצרים דיוויד בניוף ודי.בי. וייס. את ההכרזה ערך קייסי בלויס החדש בתפקיד, במהלך כנס מבקרי הטלויזיה TCA. "אני חושב שליוצרים יש תכנית מוגדרת לגבי מספר העונות שהם רוצים לעשות," אמר במסיבת העיתונאים בכנס. "אם הייתי יכול לגרום להם לעשות עוד, הייתי לוקח גם עשר עונות, אבל זה מה שיש." כשנשאל על האפשרות לסדרת ספין-אוף, הודיע בלויס כי היוצרים אינם מתנגדים לרעיון.

אם לסכם את כל ההכרזות הרשמיות שנערכו בהקשר לסדרת הלהיט: "משחקי הכס" תשוב בקיץ 2017 לעונה שביעית בת שבעה פרקים, ואז, ככל הנראה בקיץ 2018, תשוב לעונה שמינית ואחרונה בת שמונה פרקים.

"משחקי חובה" – ביקורת

"משחקי חובה". דייב פרנקו, אמה רוברטס.

"משחקי חובה". דייב פרנקו, אמה רוברטס.

על אף שבבסיסו "משחקי חובה" מיועד לנוער מתבגר, עדיין מדובר בסרט טוב וקליל שיכול בקלות להסב הנאה גם למי שעבר את שנות העשרה של חייו. זאת כי הנושא המרכזי של הסרט הוא התנהגות אנושית בעולם טכנולוגי, נושא מרתק בפני עצמו שרלוונטי לכל גיל. אין מדובר ביצירת מופת כמו "מראה שחורה", אך גם הגרסה הצעירה של הדיון היא בהחלט הפתעה לטובה.

את הסרט ביימו הנרי ג'וסט ואריאל שולמן על בסיס המותחן של ג'יני ריאן. שני הבמאים הצעירים ("קאטפיש", "פעילות על טבעית 3") אספו קאסט צעיר ולא מוכר ברובו שאולי לא מוכיח יכולות משחק מדהימות אבל משתלב יפה בקצב המהיר של הסרט. כמו כן, היכולת ליצור סרט מהיר וזורם היא לא דבר מובן מאליו גם אצל במאים בעלי שם, ומצרך הכרחי בבימוי סרט הפונה לבני נוער.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"קפטן פנטסטיק" – ביקורת

"קפטן פנטסטיק". ויגו מורטנסן.

"קפטן פנטסטיק". ויגו מורטנסן.

יותר משהוא סרט, "קפטן פנטסטיק" הינו מסה פילוסופית עמוקה ומרוכבת אודות החינוך. על אף שמו, המטעה לחשוב שמדובר בעוד סרט גיבורי על שכיח, "קפטן פנטסטיק" הוא סרט יוצא דופן בעולם הקולנועי. הדרך שבה הסרט חוקר את שאלת החינוך האלטרנטיבי, והעובדה שהוא מצליח לעורר אצל הצופים דיון שיימשך גם אחרי כתוביות הסיום, הופכות אותו, לכל הפחות, לשווה צפייה.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"ג'ייסון בורן" – ביקורת

"ג'ייסון בורן". מאט דיימון.

"ג'ייסון בורן". מאט דיימון.

"ג'ייסון בורן" הוא סרט אקשן סטנדרטי למדי, מה שאומר שהוא לא מצליח לעמוד בסטנדרטים של הטרילוגיה המקורית בכיכובו של מאט דיימון. לא מדובר כמובן בסרט רע, אלא רק באוסף של קלישאות חבוטות שלא מצליח לשחזר את המהפכה שהוביל הפרנצ'ייז בתחילת דרכו.

את הסרט כתב וביים פול גרינגראס, שחזר לפרנצ'ייז אחרי "זהות במלכודת" ו"זהות אבודה" – גם בהם כיכב מאט דיימון. השבת במאי מוכח אל הסט מסמנת טובות, ברם הבימוי של גרינגראס כאן מרגיש עייף, נוסחתי למדי ומשחזר במידה רבה את עלילת הסרטים הקודמים בסדרה. למעשה, לפרקים חשתי שהעדכון היחיד שהסרט קיבל לקראת שנת 2016 הוא העיסוק בשאלת פרטיות האזרחים באינטרנט, במקום זהויות סוכנים חשאיים.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"לעבור את הקיר" הישראלי של רמה בורשטין יתחרה בפסטיבל ונציה 2016

"לעבור את הקיר". נועה קולר.

"לעבור את הקיר". נועה קולר במרכז.

הסרט הישראלי "לעבור את הקיר" של רמה בורשטין התקבל לתחרות האופקים (Orizzonti במקור או Horizons באנגלית) בפסטיבל ונציה 2016 (ה-73 במספר) באיטליה, 4 שנים אחרי שסרטה הקודם של הבמאית, "למלא את החלל", קטף את פרס השחקנית הראשית (להדס ירון).

"לעבור את הקיר", מגולל את סיפורה של מיכל (נועה קולר) בת ה-32, שחזרה בתשובה לפני 12 שנים ועדיין לא נישאה. לאחר שהיא סוף סוף מוצאת חתן, בעל תשובה נאה, הוא מבטל את החתונה כחודש לפני המועד המיוחל. מיכל מסרבת להתמסר ליאוש ולאכזבה ומחליטה, למרות הכל, להמשיך בהכנות ולדבוק בתכניתה המקורית להתחתן באותו המועד.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »

"מכסחות השדים" – ביקורת

"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים".

"מכסחות השדים" מגיע למסך עם מטען כל כך גדול שכמעט בלתי אפשרי לשפוט אותו בעין נקייה. כמות השנאה שהסרט ספג רק בגלל שהעז לגעת בקודש הקודשים שהוא "מכסחי השדים" היא חסרת תקדים: הטריילר היחיד ביו-טיוב שנכנס לרשימת מאה הקטעים השנואים; אנטי עצום לסרט עוד לפני שיצא; ועוד. כמובן שהסיבה היא לא בגלל שעשו רימייק לעוד קלאסיקה הוליוודית (שנדמה שזכתה להעלאה לדרגה של "מלחמת הכוכבים" לפחות, למרות שאף אחד לא דיבר עליה לפני כן), אלא בגלל שרחמנא לצלן ליהקו נשים לתפקיד הראשי. לכן גם אם לא הייתי אוהב את הסרט (וזה לא המצב – אני חושב שהוא סרט טוב מאד ומצחיק אבל מאבד כיוון לקראת סופו) הוא עדיין זוכה לתמיכה והאהדה שלי. אם לא על האיכות הקולנועית שלו אז על התעוזה והחשיבות התרבותית שלו.

לחצו לקריאת הכתבה המלאה »