ביקורות סרטים של ynet
המבקרים שפרסמו באתר ynet: ארז דבורה, נעה מנהיים, הדס שניידר, שמוליק דובדבני, אור אלתרמן, אריאנה מלמד, דרור עמיר, מירב קריסטל, נועה רובין, אילת יגיל, אהוד קינן, סמדר שילוני, קובי אריאלי, ערן בר-און, גיא חג'ג', נמרוד דביר, ניב ליליאן, גפי אמיר, אור ברנע, אמיר בוגן, עמי פרידמן, לירון סיני, מרב יודילוביץ', רוי שוורץ, אבי שושן, מור אלזון, עיינה לי, יערה יעקב, נילי לוין, יעל ברנר, בן סויסה, ענת טייכר, רועי פודים, אינה טוקר
"
יש מניע נקמה מאוד ברור אבל הדמות עצמה שטוחה בדרך נטולת קריצה של מודעות עצמית.
קראו הכל "
הניסיון לתרגם את מידת הפראיות של המקור לשפה סגנונית שונה אינו הצלחה משכנעת במיוחד. גרסת הלייב-אקשן פחות מצחיקה, פחות מטורללת, ופועלת בנחרצות רבה יותר לסחיטת האפקט של אלמנטים רגשיים
קראו הכל "
עוברת כשעה וחצי מייגעת למדי עד סצנת הפעולה הגדולה הראשונה, ועד סוף הסרט תהייה סצנת פעולה גדולה נוספת. כאן הן בפירוש מרהיבות
קראו הכל "
הוא עשיר בדימויים יפהפיים - ובעיקר אינו מתיימר להיות משהו שהוא מעבר לסיפור הצנוע שהוא מספר.
קראו הכל "
"חוטאים" הוא סרט שאפתני, מעורר-מחשבה, מבוצע היטב וגם - אסור לשכוח - מבדר.
קראו הכל "
גרלנד אינו חותר לדבר מלבד הקפדה מוחלטת על תחושת מציאות.
קראו הכל "
מה שכן הפריע הייתה התחושה של גיבוב התרחשויות ופרטים, ושל מהלכים עלילתיים מגושמים.
קראו הכל "
[ברגמן] נזהר שלא להפוך את הסצנות הפרובוקטיביות למופרכות יתר על המידה. יש משהו מדויק בסרט, שבכל פעם שנראה שהוא גולש אל מחוזות הקינקיות - הוא מקפיד לעצור.
קראו הכל "
זוהי עבודה מאוד אישית של יוצר בעל סגנון ונושאים מובחנים, שמשיג שליטה מלאה בטון המסוים שאליו הוא חותר.
קראו הכל "
נדמה שהניסיון [של גל גדות] לשחק "רעה" מחייב מאבק מתמיד בכריזמה הטבעית שלה. לטעמי הופעת המשחק שלה בהחלט מספקת ומהנה
קראו הכל
(עונה 1, פרקים 1-4)
"
התוכן דידקטי והמבע הספציפי שלו סוחף אותו לעיתים למחוזות התיאטרון, אבל אין הורה שלא ירגיש איך הדופק שלו מאיץ ויורד לאפס עם כל משפט שיוצא לדמויות מהפה ונשמע לו מוכר להחריד.
קראו הכל "
רגעים של הומור ואנימציה יצירתית מקנים לסרט נקודות זכות, אבל לא בטוח שזה מספיק כדי לחייב צפייה של חובבי אנימציה בוגרים. בליל של מחוות מוגזמות, וגגים וויזואליים שנערמים אחד על השני.
קראו הכל "
ככל שיש מעברים מאולצים יותר בין קטע אלים אחד לאחר, כך הצחוק שהסרט מנסה להשיג מתחיל להיות כרוך בתחושת מיצוי. אורך לא מבוטל של 110 דק' רק מדגיש עוד יותר עד כמה רעוע הקונספט
קראו הכל "
זהו סרט על אימהות ועל דימויי אימהות, והוא פועל מתוך מקום שהוא מצד אחד סאטירה חברתית על האובססיה לאימהות, ודאי בחברה הישראלית ומצד שני - יש בו כאב אמיתי
קראו הכל "
הוא נראה לי ילדותי, פמיניסטי-בכאילו ועמוס קלישאות. בעיקר הוא מציג בפנינו שתי דמויות נשיות שהדבר האחרון שהיית רוצה - זה לחוות עוד יום באמסטרדם במחיצתן.
קראו הכל 
