מעברות (2019)

סיפורן של המעברות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות החמישים. הסדרה מבוססת על תחקיר, חומרי ארכיון וראיונות עם עשרות אנשים שהיו ילדים ונערים שהתגוררו במעברות, וכן אנשים שעבדו בהן מטעם הממסד הקולט בתפקידי שוטרים, אחיות ועובדים סוציאליים.

סיפורן של המעברות מאז קום המדינה ועד אמצע שנות החמישים. הסדרה מבוססת על תחקיר, חומרי ארכיון וראיונות עם עשרות אנשים שהיו ילדים ונערים שהתגוררו במעברות, וכן אנשים שעבדו בהן מטעם הממסד הקולט בתפקידי שוטרים, אחיות ועובדים סוציאליים.
התמונה המתקבלת היא שבמעברות היו גם עולים רבים ממוצא אשכנזי. למרות זאת בימי המעברות עצמם נטמנו זרעי הפורענות של האפליה כלפי יהודי ארצות האסלאם - בדיור, בתעסוקה, בחינוך ובתרבות, וביחס הכללי של הממסד ושל היישוב הוותיק לעולי המזרח שהתאפיין בהתנשאות כלפיהם וברתיעה מהם.
המעברות היו מפעל שנוי במחלוקת ששיכן מאות אלפי עולים – היום ישראלים ותיקים – והשפיע על החברה הישראלית באופן מהותי עד היום. מחנות העולים והמעברות היו פתרונות דיור זמניים שהמדינה הקימה מיד בראשיתה כדי לשכן בהם את העולים הרבים מאוד שהגיעו אליה בתוך זמן קצר. במשך ארבע השנים הראשונות לקיומן שוכנו במעברות ובמחנות העולים למעלה מ-300 אלף עולים שהגיעו מכל קצווי תבל והתגוררו במבנים ארעיים - אוהלים, פחונים ועוד. הוקמו אז יותר מ-130 מעברות, שהתפרסו כמעט על פני כל הארץ - מרביתן הוקמו בין חדרה וגדרה, סמוך ליישובים קיימים. מרבית המעברות פונו עד אמצע שנות החמישים, ויושביהן עברו לשיכונים, אבל רבבות עולים נותרו במעברות, מהם אפילו עד שנות השבעים