"לפני חצות". אית'ן הוק, ג'ולי דלפי
עולם אוהבי הקולנוע מתחלק, כנראה, לשניים: אלו שחיכו בקוצר רוח ל"לפני חצות", ואלה שלא יודעים במה מדובר. לאוהבי הסרטים "לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" עצם קיומו של הסרט הוא סיבה לשמחה, ואני שמח לדווח שהסרט שמפגיש אותנו שוב עם סלין וג'סי אינו מאכזב כלל. למי שלא יודע במה מדובר: "לפני חצות" הוא סרט המשך של "לפני הזריחה" (1995) ושל "לפני השקיעה" (2004), שני סרטים שכדאי לראות גם לולא היה סרט שלישי חדש. כדי ליהנות ולהבין את "לפני חצות" כמו שצריך יש לראות ולהכיר את שני הסרטים הקודמים. למי שראה אותם בעבר מומלץ לראות את שניהם שוב לפני הצפייה בסרט השלישי.
נדיר שמצלמים סרט המשך לסרט דרמה, על אחת כמה וכמה שני סרטי המשך, אך זה לא הייחוד היחיד של הסרט שלפנינו. "לפני הזריחה" היה סרט דרמה קטן, שעלה 2.5 מיליון דולר בלבד והרוויח 5 מיליון (בארצות הברית). עלילתו הפשוטה: ברכבת לווינה נפגשים ג'סי האמריקאי (אית'ן הוק) וסלין הצרפתייה (ג'ולי דלפי) והם מבלים את הלילה בהיכרות עד הזריחה. במשך השנים הסרט זכה להערכה וצבר מעריצים רבים. מאז 1995 המשיכו הבמאי ריצ'רד לינקלייטר, אית'ן הוק וג'ולי דלפי להישאר באור הזרקורים. דלפי שיחקה בסרטים שונים והופיעה בשבעה פרקים של "אי-אר". ב-2003 ביים לינקלייטר את סרטו המצליח ביותר, "רוק בבית הספר" עם ג'ק בלאק (שגרף מעל 80 מיליון דולר בארצות הברית), והוק היה מועמד לאוסקר הראשון שלו כשחקן משנה ב"יום אימונים מסוכן".
לינקלייטר, הוק ודלפי כתבו יחד את התסריט לסרט ההמשך "לפני השקיעה", שעליו היו מועמדים לאוסקר בקטגוריית התסריט המעובד (מכיוון שהוא "מבוסס על דמויות קיימות", מאותה סיבה גם "צעצוע של סיפור 3" היה מועמד בקטגוריה הזאת). הסרט השני לא הצליח הרבה יותר מהראשון, אבל היה תענוג לצפות בצמד הדמויות האלה מסתובב יחד בפריז. מיד לאחר צאת הסרט השני כבר דיברו על האפשרות שיהיה סרט המשך נוסף בעתיד. תשע שנים נוספות חלפו, והשלושה חזרו כדי להביא לנו (הקהל, המעריצים/אוהדים) סרט שלישי בבימוי לינקלייטר, בכיכובם של דלפי והוק ושאת התסריט שלו כתבו שלושתם יחד. ייחוד נוסף של סרטי ההמשך האלה שנעשו כל אחד בהפרש של 9 שנים אחד מהשני הוא שגם עלילתית חלפו 9 שנים בחיי הדמויות- כך שפגשנו את סלין וג'סי לראשונה בשנות העשרים לחייהם, קיבלנו הצצה לחייהם בתחילת שנות השלושים לחייהם, וכעת הם כבר עברו את גיל ארבעים.
נו, אז איך הסרט?..
כמו בשני הסרטים הקודמים, גם "לפני חצות" מתרחש במשך יום אחד בלבד. גם בו סלין וג'סי מבלים את רוב הסרט בהליכה ובדיבורים, כשהפעם (בחוכמה רבה) ישנם קטעים עם אנשים נוספים, ויש קטעים שבהם לא מופיעים שניהם יחד. מקסים לראות את שתי הדמויות האלה מתבגרות, משתנות ולא משתנות, ואת התיאור של הזוגיות והעולם, והצורה הפשוטה והטבעית שבה בכל סרט תופשים את רוח התקופה (כמו טלפונים עם מצלמות בסרט הזה, שלא היו קיימים, כמובן, באמצע שנות ה-90). המוסיקה המלווה מדויקת והטייקים הארוכים מרתקים ומוכיחים שעם הבימוי הנכון, שתי הדמויות האלה ושני השחקנים האלה , לא צריך יותר מזה כדי לעניין.
לא אסגיר פה דבר על העלילה או על מה שקרה בין סלין וג'סי בתשע השנים מאז שראינו אותם לאחרונה. הצופים צריכים לגלות זאת בעצמם. אומר רק שהסרט מתרחש ביוון, שיש בו הרבה רגעים מקסימים ושורות נפלאות. אך לא מדובר ביצירת מופת. זה סרט על שני אנשים שהולכים ומדברים, ולפעמים הם מעצבנים.
הסרט השני היה פחות טוב מהראשון, והסרט הנוכחי יותר טוב מהשני. שני הסרטים שדלפי כתבה וביימה, "שני ימים בפריז" ו"שני ימים בניו יורק" לא מתקרבים לקרסולי סרטי "לפני" והוק מזמן לא שיחק (או לא היתה לו הזדמנות לשחק) דמות כה מעניינת וכריזמטית (אך עם זאת, פשוטה). אני משער שעוד כעשור (לאו דווקא 9 שנים, אולי 12?) ייפגשו השלושה לסרט נוסף בסדרה, ואני אשמח מאוד לראות אותו.
דירוג: 
לפני חצות (ארה"ב, 2013)
בימוי: ריצ'ארד לינקלטר | תסריט: ריצ'ארד לינקלטר, ג'ולי דלפי, איתן הוק, ריצ'ארד לינקלטר,קים קריזן | משחק: איתן הוק, ג'ולי דלפי | מוסיקה מקורית: גרהם ריינולדס | צילום: כריסטוס וודוריס
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-11.07.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: