"נשים". שרגא הרפז, מיכאל שרפשטיין, עמוס לביא. צילום: יוני המנחם.
המפיק הישראלי מיכאל (מיכה) שרפשטיין הלך היום לעולמו (שבת) בבית החולים בילינסון, והוא בן 74.
מיכה שרפשטיין נולד בגרמניה בדצמבר 1947, וכעבור שנתיים עלו איתו הוריו לישראל, השתכנו ביפו, ובהמשך עברו לרמת גן שם התגורר עד הצבא. לאחר שחרורו מצה"ל עבר לתל אביב, והחל את דרכו בעולם הקולנוע בתפקידי משחק קטנים בהם "קרלוס" (1971), "שוד הטלפונים הגדול" (1972) של מנחם גולן ו"עיניים גדולות" (1974) של אורי זוהר. לאחר מכן שימש כעוזר תאורה במספר סרטים, כעוזר הפקה של תוכניות של אורי זוהר וצבי שיסל לערוץ הראשון, כמנהל לוקיישנים ב"מסע אלונקות", כעוזר בימוי כמו "יוצאים קבוע" (1979), ואז כמפיק משנה של "הצילו את המציל" (1977).
הסרט הראשון בו שימש מפיק בפועל הוא "לנה" (1980) של איתן גרין, אשר השתתף בפסטיבל קאן, והמשיך והפיק עבור גרין גם את "עד סוף הלילה" (1985). עוד הפיק את הסרט "נישואין פיקטיביים" (1988), "גמר גביע" (1991) של ערן ריקליס, סרט הביכורים "לילסדה" (1995) של שמי זרחין, ועוד. בטלויזיה נחל הצלחה מסחררת עם הסדרה "טירונות" (1998), ובעת האחרונה עמל על הסרט "קרב אוויר" (2022).
שרפשטיין הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בנימה אישית, התארחתי על סט צילומים שלו בעבר. הלוויתו תתקיים מחר (א') בשעה 14:30 בבית העלמין ירקון, שער פתח תקווה.
"סוחרי גומי". זאב רווח, יוסף שילוח, מיכאל שרפשטיין. צילום: יוני המנחם.
"הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן". אריק לובצקי, מיכאל שרפשטיין, ציון ברוך. צילום: יוני המנחם.