"שמיים אדומים". מאור שוויצר, ליהי קורנובסקי. צילום: אייל צרפתי.
יהודי, ערבי ונוצריה נכנסים לחנות – זאת לא התחלה של בדיחה, אלא הסצינה הפותחת בסדרה "שמים אדומים" של "רשת 13". אמנם אין לי שום דבר רע במיוחד לומר על התוצאה, אבל הבעיה היא שזה הדבר הכי טוב שאני כן יכול לומר עליה.
בסתיו שנת 2000, בעקבות כשלון ועידת קמפ דייויד ולאחר ביקורו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון בהר הבית, פרצה האינתיפאדה השניה. במסגרתה חודשו פיגוע ההתאבדות בשטח ישראל ואש רובים נורתה על שכונת גילה בירושלים מכיוון בית ג'אלא. זהו הרקע לעלילת "שמים אדומים", שנוצרה על ידי רון לשם ("בופור", "אופוריה", "שעת נעילה"),דניאל שנער, דניאל אמסל ועמית כהן, בבימויו של אלון זינגמן ("שטיסל", "מנאייכ") ומבוססת על ספרו של שנער באותו השם.
העלילה מתרחשת בשנת 2002 בירושלים, ומתמקדת בסער ריגבי- יהודי, גאון במתמטיקה (מאור שוויצר); עלי- ערבי, סטודנט לרפואה בהארוורד (אמיר חורי); וג'ני- נוצריה, עיתונאית פרילנסרית (אנני שפירו). הם שלושה חברים משותפים שבתחילת הפרק הראשון נקלעים לאש שנורית מכיוון בית ג'אלא אל ירושלים ובנס מצליחים לצאת מהתקרית ללא פגע, בעיקר תודות לאומץ ליבו של עלי. למחרת, נחטף סער על ידי כוחות הבטחון ונאמר לו שאחיו של עלי, חברו היחיד, הוא רב מרצחים הידוע בשם "הצייר", והוא מתבקש לעזור לשב"כ לאתר את הטרוריסט באמצעות ניצולו של עלי ללא ידיעתו.
"שמיים אדומים". אמיר חורי, מאור שוויצר, אנני שפירו. צילום: אייל צרפתי.
לאחר שצפיתי בפרק הראשון בלבד, ובהסתמך עליו, אני מתקשה להיות נחרץ בנוגע לאיכות הסדרה, אבל ניכר שמדובר בסדרה עם סטנדרט הפקה גבוה, משהו שאנחנו לא רגילים לראות בערוצים המסחריים (שמתבססים בעיקר על תכני ריאליטי וטוק שואוז שעוסקים באותם תכני ריאליטי 24/7).
לפני 4 שנים, הנחיתה עלינו "קשת" במפתיע את "הנערים", יצירת מופת וככל הנראה סדרת הדרמה הישראלית הכי טובה בכל הזמנים, וזה מפתיע, מכיוון שלא ציפינו ולא פיללנו שנקבל מהזכיינית המסחרית יצירה שתהיה טובה יותר מכל מה שראינו עד אז ומאז ברשתות שנחשבות ובצדק, לאיכותיות יותר, כמו: כאן, יס והוט.
אז עכשיו, אולי גם ל"רשת" מתחיל קצת להימאס מהאח הגדול ומהישרדות ומקובי מחט וחברים שמדברים כל היום על האח הגדול ועל הישרדות והיא החליטה לייצר גם כן קצת סוגה עלית, לשם שינוי.
אבל האם הסוגה הזאת, מעבר לסטנדרט ההפקה הגבוה, באמת עילית?
"שמיים אדומים". יעקב זדה דניאל, מאור שוויצר. צילום: אייל צרפתי.
ובכן, הבימוי מהוקצע ויעיל, העריכה, הצילום והאפקטים בהחלט מבוצעים היטב וגם בדיאלוגים ניכר שהושקע מאמץ ניכר על מנת ליצור תחושה של אמינות.
אם לציין את הנקודות הספציפיות שמצאו חן בעיניי, הרי שהסצינה שבה המחבל צולף על חיילים במחסום, שמועברת באמצעות ה-POV של המחבל, וגורמת לנו להיות בצד שלו, היא מניפולציה ובחירה מעניינת של הבמאי. אהבתי גם את הקריצות בתסריט שמתייחסות לאביה של הקצינה טילי רובין, שמגולמת על ידי אלונה סער ("אבא שלה סידר לה את התפקיד") וליוקר המחיה.
"שמיים אדומים". אלונה סער. צילום: אייל צרפתי.
פחות התחברתי לעובדה שבבסיס התסריטאי (ואולי גם בספר עצמו, לא קראתי) מדובר בנוסחה פונקציונלית ותו לא, ללא סאבטקסט וללא תחכום רעיוני או פילוסופי – לכל מה שמתרחש על המסך יש מטרה פונקציונאלית לחלוטין. ואם ל"שמיים אדומים" אין שום דבר חדש להציע לי, אז כנראה שלא אמשיך לצפות בה. גם כך אנחנו חיים במציאות בטחונית קשה כל חיינו, אז למה שנרצה לצרוך את אותה המציאות, גם כשאנחנו פותחים טלויזיה בשביל קצת אסקפיזם?
שמיים אדומים (ישראל, 2023)
בימוי: אלון זינגמן | תסריט: רון לשם, דניאל אמסל, עלי ואקד, נעה מנהיים, דניאל שנער | משחק: מאור שוויצר, אמיר חורי, אנני שפירו, אלונה סער, ליהי קורנובסקי, יעקב זדה דניאל | צילום: גיורא ביח
שידור: רשת 13, ימים משתנים. קדימון:
העצמה נשית