ביקורת: פובידיליה

עפר שכטר. מתוך פובידיליה.

עפר שכטר. מתוך פובידיליה.

ברוכים הבאים למאה ה-21, שבה אין צורך לצאת מהבית. בזכות (או בגלל) המחשב אפשר להישאר בבית ולעבוד, להזמין מצרכים, להזמין משלוחים ממסעדות, לשלוח דוא"ל, לדבר עם אנשים בטלפון, מה-לא. מעודד לראות שבמאה הזאת עושים בישראל גם סרטים שלא עוסקים ב"מצב", שלא מתמקדים במלחמה, בחיילים, בדתיים או בערבים. את "פובידיליה" (בפ"א רפה), שם לא מוצלח שמקורו מוסבר בסרט, ביימו האחים יואב ודורון פז שכתבו את התסריט עם יזהר הר לב, על פי ספרו הראשון בן למעלה מחמש-מאות העמודים שיצא ב-2002.

הגיבור חסר השם שלנו (עפר שכטר), או "רגב" בתקצירים באינטרנט, גר בדירה מרווחת עם חצר. הוא לא יוצא משטח הבניין אלא רק לגינה המטופחת והוא ממש לא מרוצה כשמתווך דירות שהוא מכיר (שלמה בר שביט) מודיע לו שעליו לפנות את הנכס תוך חודשיים-או-שלושה חודשים כי בעל הבית, שנמצא בוונצואלה, החליט למכור אותו, ומיד הוא מתחיל להביא קונים פוטנציאלים לראות את הדירה.

מלבד אותו מתווך דירות ניצול שואה, הקשר האנושי היחיד של הגיבור עם העולם מחוץ לדירה הוא עם דניאלה (אפרת בוימולד) שבאה להודיע לו שהוא נבחר להיות בקבוצת האנשים שבידם "פיפל מיטר": האנשים שעל פי העדפותיהם נקבעים אחוזי הצפייה של תכניות הטלויזיה (גורל הטלויזיה בשלטים שבידם). קשר נרקם בין השניים. הוא מגלה לה שהוא מפחד לצאת מהדירה וזו נרתעת מיחסיו עם מישהי באינטרנט שקוראת לעצמה ג'סיקה, ומתפשטת לגולשים שמשלמים בשביל כך. דניאלה מגלה הבנה רבה לפחדיו, מה שהופך את רתיעתה מיחסיו עם ג'סיקה למוזרים למדי.

עפר שכטר עם אפרת בוימולד. מתוך פובידיליה.

עפר שכטר עם אפרת בוימולד. מתוך פובידיליה.

שכטר, שהשיל קילוגרמים רבים בשביל הסרט, היה מועמד לפרס אופיר (המועמדות היחידה של הסרט בקטגוריה מרכזית), ובצדק. הוא משחק נהדר לכל אורך הסרט. דמותו מושפעת מסרטים שראה בעבר (לא רואים אותו צופה במשהו מוכר בטלויזיה), מה שמסביר אולי את הקריינות הפותחת הנדושה והדהויה מרוב שימוש (גם הכרזה הישראלית של הסרט נראית כמו העתק של כרזות זרות לא מוצלחות). נחמד לראות כתוביות פתיחה מושקעות בסרט ישראלי, שבאופן מופגן נעשה עם המחשבה לחו"ל, וזאת אני אומר גם על סמך מה שמשודר בטלויזיה במשך רוב הסרט.

לולא היו מדברים שחקנים ישראלים בעברית, אי אפשר היה לדעת שהסרט מתרחש בישראל. נכון, זה סיפור אוניברסלי שיכול להתקיים בכל מקום בעולם שבו יש גישה לאינטרנט. אך בטלויזיה אנחנו רואים ערוצים שלא קיימים בארץ, התכניות באנגלית (בלי תרגום), ספרדית ושאר שפות. הגיבור עובד כמתכנת, אך מלבד לשבת מול המחשב לא ממש רואים אותו עובד. האם הוא בקשר עם אנשים בטלפון בעבודתו? מיהם שכניו? מה קרה לחברים שהיו לו לפני שהתנתק מן העולם? ממתי יורד גשם ביום הזכרון לשואה ולגבורה?

בסרטם הראשון של האחים פז יש רעיון מוצלח, משחק טוב, והוא מצולם וערוך כמו שצריך, אך מעבר לדמות הראשית המעניינת לא מצליחים לשמור על עניין לאורך כל הסרט הלא-ארוך הזה, עם התייחסויות מלאכותיות לסיפורו של מתווך הדירות בשואה וקו עלילה לא מפותח אודות בעל הבית שבוונצואלה.

דירוג: ★★½☆☆

פובידיליה
ישראל, 2009
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-25.02.2010 בבתי הקולנוע.
בימוי:
יואב פז
דורון פז
תסריט:
יואב פז
דורון פז
יזהר הר לב (ספר, "פובידיליה")
שחקנים:
עפר שכטר
אפרת בוימולד
שלמה בר שביט

אבל זה לא אומר שהסרט טוב

ומדוע הוא דוחף ניצול שואה,שוב פעם.אז גם העיסוק הזה הוא נדוש. כנראה שיהיה עוד סתם סרט

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?